מיזם "לטעום את הזיכרון", בהובלת קבוצת מעגל הנשים טנג'נט סביון, נועד להנציח את חללי צה"ל באמצעות אפיית עוגות ועוגיות שאהבו בחייהם. לדברי מובילות המיזם, ברגעים בהם האימהות השכולות התבקשו לשתף את המתכון האהוב על ילדיהן שנפלו, ההתרגשות הייתה עצומה: "זה מאפה ספציפי שהיה ממלא את הבית בריח של משפחה וביטחון".
עוגת המייפל של רס"ר גל מאיר איזנקוט ז"ל
גל מאיר אייזנקוט ז"ל שירת בחיל הרגלים במילואים והיה רק בן 25 בנופלו. במהלך שנות התיכון התאמן בקבוצת הטריאתלון בהרצליה, ובכל מפגש התבקש להביא את עוגת המייפל האהובה עליו. המשפחה סיפרה כי גל היה חבר נאמן, תומך ומכיל עם אוזן קשבת. נוכחותו הורגשה בכל מקום שאליו הגיע ומעגלי החברים הרבים שסבבו אותו מעידים על כוחו במיוחד להתחבר ולהשפיע בכל קבוצה.
עוגת המייפל של רס"ר גל מאיר איזנקוט ז"ל
"טוב לחיות בעד ארצנו": העוגיות של רס"ן גיא נזרי ז"ל
רס"ן גיא נזרי ז"ל היה מפקד אהוב, גיבור ונערץ. במהלך הקרבות בערב סוכות תשפ"ה נפגע מרסיסים, סירב להתפנות לבית החולים – וטופל במקום. כעבור יומיים הוביל את פלוגתו ללחימה בג'באליה במהלכה הטנק בו שהה ספג ירי נ"ט. אנשי הצוות נהרגו וגיא ז"ל, נפצע באורח קשה. חרף פציעתו הקשה, המשיך לנהל את הקרב עד שפונה לבית החולים. 10 ימים לאחר מכן – נפטר מפצעיו. במאמרו ציווה: "טוב לחיות בעד ארצנו".
"טוב לחיות בעד ארצנו": העוגיות של רס"ן גיא נזרי ז"ל
החטיפים האהובים על סמ"ר אורי ג'רבי ז"ל
סמ"ר אורי ג'רבי ז"ל שירת כצלף בסיירת גבעתי. בשבעה באוקטובר הוקפץ לקיבוץ נחל עוז וסייע לשחרור התושבים הנצורים. אורי ז"ל נלחם ברציפות מהיום הראשון לתמרון הקרקעי ברצועת עזה. במהלך פעולה להשבת חטופים, נפגע מטיל RPG, נפצע באורח אנוש ונפטר מפצעיו יממה לאחר מכן. בהתאם לצוואתו, איבריו נתרמו והצילו שני ילדים. אורי ז"ל היה ספורטאי מצטיין ושחקן טניס מעולה, מוקף בחברים ואהוב על סביבתו. הוא הותיר אחריו הורים, אחות ובת זוג.
החטיפים האהובים על סמ"ר אורי ג'רבי ז"ל
עוגת הגבינה האהובה על סמ"ר עידו שמיח ז"ל
סמ"ר עידו שמייח ז"ל שירת ביחידת עורב של סיירת הנח"ל. מעבר להיותו לוחם, עידו ז"ל היה אדם של לב, נתינה ושקט פנימי נדיר. הוא הוביל מתוך דוגמא אישית ודאג לאחרים לפני שחשב על עצמו. משפחתו מספרת כי הותיר חותם עמוק בכל מי שפגש. גם לאחר לכתו, הערכים שייצג בהם אחריות, צניעות ואכפתיות – ממשיכים להאיר ולהשפיע.
עוגת הגבינה האהובה על סמ"ר עידו שמיח ז"ל
נשיקות המרנג של סמ"ר אורי יהונתן כהן ז"ל
סמ"ר אורי יהונתן כהן ז"ל גדל והתחנך במושב נווה ירק. את שירותו הצבאי מילא כלוחם ביחידת יהל"ם, יחידת העילית של חיל ההנדסה הקרבית. עם סיום הכשרתו הצטרף ללחימה ברצועת עזה. אורי ז"ל נפל במהלך פעילות מבצעית בעיר בני סוהילה שבדרום רצועת עזה. משפחתו ומכריו תיארו אותו כילד שחיוכו נגע בלב של כל מי שהכיר. הוא היה מלא בשמחת חיים, טוב לב וקסם אישי. לוחם מקצועי, שקול, אמיץ ואהוב מאוד על מפקדיו. חבריו סיפרו כי היה 'הלב של הצוות' – מעודד, מחזק ומעלה חיוך גם ברגעים הקשים.
נשיקות המרנג של סמ"ר אורי יהונתן כהן ז"ל
פאי הלימון של רס"מ יוחנן אליהו פרדג' ז"ל
רס"מ יוחנן אליהו פרדג' ז"ל שירת לאורך רוב שנותיו הבוגרות במערך הלוחם. הוא החל את דרכו בסיירת אגוז והמשיך לשירות מילואים. יוחנן ז"ל היה מלח הארץ, איש של ערכים ואופטימיות שתמיד לוותה בחיוך. במהלך חייו חווה אירועים ביטחוניים קשים, כולל פציעה בפיגוע והשתתפות במבצע 'צוק איתן'. עם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' התעקש להתגייס ונלחם ברציפות בעזה ולבנון. מתוך התמודדותו האישית עם הלם קרב וחלם להקים מרכז טיפולי ללוחמים שחוו חוויות דומות.
