יום סוער נוסף נרשם היום (שני) בבית המשפט המחוזי בירושלים, במהלך חקירתו הראשית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, שזומן להעיד מטעם ההגנה במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו. עו"ד עמית חדד התמקד באישורים שניתנו לחקירות ראש הממשלה, הציג מסמכים ועדויות קודמות על פעולות שנעשו לכאורה ללא היתר, ועימת את מנדלבליט עם נוסח האזהרה שנמסר לנתניהו בתיק 2000. במקביל, התפתחו עימותים חריפים בין ההגנה לתביעה, שבמהלכם אישרה עו"ד יהודית תירוש כי היעדר אישור כתוב בזמן אמת היה הסיבה להסכמת המאשימה לזימונו החריג של מנדלבליט לעדות.
מנדלבליט: סברתי שנתניהו לא התכוון לממש את העסקה עם מוזס
אחת ההתפתחויות המרכזיות בעדותו של מנדלבליט נגעה לעצם ההחלטה לפתוח בחקירה נגד נתניהו בתיק 2000. במהלך חקירתו הראשית הציג עו"ד עמית חדד מסמכים מדיונים שהתקיימו במערכת אכיפת החוק, וביקש להראות כי במשך חודשים ארוכים סבר היועץ המשפטי לממשלה לשעבר שאין הצדקה לחקור את ראש הממשלה באזהרה בפרשה.
פניו האדימו, השפיל מבט וחיבק את גופו: שפת הגוף של מנדלבליט
מנדלבליט אישר כי התלבט במשך תקופה ממושכת בשאלת פתיחת החקירה נגד נתניהו, והסביר כי אחת הסיבות המרכזיות לכך הייתה הערכתו שראש הממשלה לא התכוון לממש את העסקה שנדונה בשיחותיו עם מו"ל ידיעות אחרונות, ארנון (נוני) מוזס.
תירוש חשפה מדוע זומן מנדלבליט – חדד שלף את התצהיר
לדבריו, העובדה שנתניהו עצמו יזם את הקלטת השיחות עוררה אצלו שאלות באשר לכוונותיו האמיתיות. עם זאת, מנדלבליט הדגיש כי מבחינה משפטית גם ניסיון לבצע עבירה עשוי להקים חשד פלילי, ולכן השאלה אם נתניהו התכוון לממש את הדברים לא הייתה בהכרח מכרעת.
"תביא את נתניהו ונדע להסתדר איתך": העדויות שהוצגו במשפט
חדד הציג פרוטוקול מדיון שנערך בספטמבר 2016, לאחר שהקלטות השיחות והתמלילים כבר היו בידי הרשויות, וביקש להראות כי באותו שלב התגבשה החלטה לחקור את מוזס, אך לא את נתניהו. "אחרי הכול בשלב זה החלטתך שלך היא לחקור את נוני ולא לחקור את ראש הממשלה", אמר חדד.
מנדלבליט השיב כי ההחלטה בעניינו של נתניהו הייתה נתונה להתלבטות ממושכת, וכי בסופו של דבר השתכנע שיש מקום לחקירה. "יש לך התלבטות ארוכה לגבי נוני, לא הייתה התלבטות על נתניהו, לא חשבת שזה מצדיק חקירה תקופה ארוכה", הטיח בו חדד. "התלבטתי", השיב מנדלבליט.
ההודאה המביכה של מנדלבליט – שגרמה לשופטים לפרוץ בצחוק
בהמשך הציג הסנגור מסמך מ-5 בינואר 2017, שבו נכתב: "היועץ החליט באלפיים ביבי ייחקר באזהרה בהקשר זה עברנו את הרף". חדד ביקש לברר מה השתנה בין ספטמבר לינואר, ומה הוביל לכך שהחשדות נגד נתניהו חצו לפתע את הרף הנדרש לחקירה באזהרה. מנדלבליט עמד על כך שההחלטה התקבלה לאחר בחינת חומרי החקירה והשיקולים המשפטיים, אך התקשה להצביע על אירוע מסוים שהכריע את ההתלבטות או על המועד המדויק שבו ניתן האישור.
הדברים עמדו במוקד ניסיונו של חדד להראות כי במשך חודשים לא סבר מנדלבליט שיש מקום לחקור את נתניהו באזהרה בתיק 2000, וכי ההחלטה שהתקבלה לבסוף בינואר 2017 מחייבת בירור באשר לנסיבות שהובילו לשינוי בעמדתו.
מתי אושרה חקירת נתניהו בתיק 2000? הסתירה מול המסמכים הכתובים
אחד ממוקדי הדיון המרכזיים נגע לשאלת המועד שבו אישר מנדלבליט לחקור את נתניהו באזהרה בתיק אלפיים, העוסק בשיחותיו המוקלטות עם מוציא לאור עיתון ידיעות אחרונות, ארנון נוני מוזס. עורך הדין חדד הציג בפני בית המשפט מסמכים פנימיים מדיונים שנערכו במערכת אכיפת החוק, וביקש להראות כי ההחלטה הפורמלית לחקור את נתניהו באזהרה באותה פרשה תועדה לראשונה בכתובים רק ב-5 בינואר 2017.
מנדלבליט אישר: לא נתתי היתר לגייס את שמרון כעד מדינה
מנדלבליט טען בעדותו כי ההחלטה העקרונית התגבשה אצלו עוד קודם לכן וכי ההיערכות לחקירת ראש הממשלה כבר החלה, אך התקשה להצביע על קיומו של אישור מוקדם ומתועד.
מנדלבליט הודה בסתירה – ואז הגיעה השאלה החריגה של השופט
במהלך חילופי הדברים הציג חדד מסמך שלטענתו לא התיישב בשום אופן עם גרסתו של העד: "זה סותר את מה שאמרת לשופט בר־עם לגמרי". מנדלבליט השיב: "זה לא לחלוטין, זה מה שאני זוכר אבל זה סותר". בשלב זה התערב השופט משה בר-עם ודרש תשובה ברורה ומכרעת: "מה שאמרת כרגע זה הנכון או מה שכתוב?". מנדלבליט אישר: "מה שאמרתי כרגע".
בהמשך הדברים ביקשו השופטים להבחין בין מחשבה או החלטה שהתגבשה בנבכי מוחו של היועץ המשפטי לממשלה לבין אישור מוסדר שנמסר בפועל לידי גורמי החקירה בשטח. מנדלבליט עמד על דעתו כי ההחלטה לחקור את נתניהו התקבלה על ידו, אך נאלץ לאשר כי אין בידיו כל אישור מוקדם ל-5 בינואר.
"ברחת מהרבה ותברח מהרבה יותר": העקיצות של חדד למנדלבליט
"האזהרה לא מתאימה": הודאת מנדלבליט שגררה צחוק באולם
סוגיה כבדת משקל נוספת שעוררה עימות נוקב נגעה לנוסח האזהרה המשפטית שנמסר לנתניהו בפתח חקירתו בתיק אלפיים. חדד הציג את נוסח האזהרה, שהתייחס לחשד לבקשת ולקבלת טובות הנאה מאנשי עסקים בקשר לתפקידו הציבורי של ראש הממשלה, וטען כי הנוסח לא הבהיר לנתניהו בשום דרך שהוא עומד להיחקר על שיחותיו עם מוזס.
עו"ד חדד: "לא מתאים לנוסח אזהרה. פה כתוב ביקשת, קיבלת טובות הנאה מאנשי עסקים. זה לא מתאים, נכון?". מנדלבליט ענה: "לא מתאים." בהמשך חזר הסנגור על הטענה שהאזהרה לא שיקפה את מהות החשדות שנחקרו בפרשה, ומנדלבליט אישר שוב: "כן, האזהרה לא מתאימה, נכון".
חדד העלה טענות על הלחץ לחקירת נתניהו – ואז הגיעה הערת השופט
חדד הציג במקביל גם את נוסח האזהרה שנמסר למוזס בחקירתו יום קודם לכן, ב־4 בינואר, והצביע על ההבדלים המהותיים בין השניים: בעוד שבעניינו של מוזס הופיע רכיב מפורש הנוגע לפעולות הקשורות לתפקידו השלטוני של ראש הממשלה ולחשד לשוחד, האזהרה שנמסרה לנתניהו לא כללה הבהרה דומה.
מנדלבליט הסביר כי באותה תקופה ראה הבדל בין מצבם המשפטי של שני המעורבים, וכי בעניינו של נתניהו ביקש להשאיר מרחב תמרון לבחינת המשמעות המשפטית של ההתנהלות בהמשך הדרך. אולם, כאשר נשאל מנדלבליט האם פעל לתקן את התקלה: "האם התרעת בפני מישהו שנוסח אזהרות לא מתאים?". מנדלבליט השיב: "נכון, לא הייתי ער לזה" – דבר שגרר גל צחוק מהשופטים.
חדד העלה טענות על הלחץ לחקירת נתניהו – ואז הגיעה הערת השופט
הסנגור טען כי נתניהו לא הוזהר כראוי מפני החשדות שבגינם הועמד לבסוף לדין, והוסיף כי גם בחקירות המאוחרות יותר שנערכו בינואר ובמרץ 2017 לא נמסרה לו אזהרה חדשה שהתייחסה במפורש לטענות העובדתיות שנכללו בכתב האישום.
מנדלבליט השיב כי אישור לחקירה אינו ניתן בהכרח ביחס לסעיף עבירה מוגדר, אלא למסכת עובדתית שעשויה להקים חשד לעבירות שונות. התביעה התנגדה לניסיון להסיק מנוסח האזהרה מסקנות באשר לתקינות כתב האישום, והשופטים הגבילו חלק מהשאלות בנושא.
"תירוש, די!": חדד התפרץ על התביעה – והשופטים הצדיקו אותו
"מעולם לא אישרתי": הניסיון לגייס את דוד שמרון בתיק שלושת אלפים
בחלק אחר של הדיון עבר חדד לעסוק בתיק שלושת אלפים, פרשת הצוללות וכלי השיט, וביקש לבחון פעולות שבוצעו לכאורה בניסיון להשיג מידע מפליל נגד נתניהו ללא אישור היועץ המשפטי לממשלה: עו"ד חדד: "בתיק שלושת אלפים לא נתת אישור לחקור את ראש הממשלה, לא באזהרה ולא בכלל, נכון?". מנדלבליט: "נכון".
הסנגור ביקש להבהיר כי הדרישה לקבלת אישור מוקדם חלה בכל תיק הנוגע לראש ממשלה מכהן, ומנדלבליט אישר את הדברים באופן חד־משמעי: "בכל תיק, בלי קשר לשלושת אלפים, אין אפשרות לחקור בעניינו של ראש הממשלה בלי לפנות אליי". בהמשך הסביר מנדלבליט כי ההודעה הפומבית שפרסם באותה תקופה, שלפיה נתניהו אינו חשוד בפרשה, נועדה להבהיר את המצב לאשורו לציבור בעקבות הסערה התקשורתית, והוסיף כי היחידה החוקרת הייתה מחויבת להכיר את החובה לקבלת אישורו המוקדם גם ללא אותה הודעה.
חדד עבר לבחון את העדויות הנוגעות לחקירת מקורביו של ראש הממשלה והעלה את שמו של עורך הדין דוד שמרון, בן דודו ומקורבו של נתניהו: "מעולם לא אישרת את שמרון נגד ראש הממשלה כעד מדינה, נכון?". מנדלבליט: "מעולם לא אישרתי דבר כזה… נכון".
מנדלבליט אישר: ההדלפות נועדו להפעלת לחץ לחקור את נתניהו
"תביא את נתניהו ונדע להסתדר איתך": העדויות המטלטלות שנחשפו
בהמשך הדיון הציג חדד קטעים מעדויות קודמות שנשמעו בתיק שלושת אלפים, שבהן תוארו ניסיונות להפעלת לחץ כדי להשיג מידע מפליל נגד נתניהו דרך נחקרים אחרים. במרכז הדברים עמדה עדותו של דוד שרן, שכיהן בעבר כראש הסגל בלשכת ראש הממשלה. לפי הפרוטוקול שהוקרא באולם, תיאר שרן מסר שהועבר אליו בחקירתו: "תביא פיסת מידע כלשהי על ראש הממשלה או על מר שטייניץ, שעבדתי איתו שתים עשרה עד שלוש עשרה שנים, אנחנו נדע להסתדר איתך ונדע להקל עליך".
"תרגיל מלוכלך של המשטרה": העימות על האזהרה שנמסרה לנתניהו
לפי אותם דברים, המידע שהתבקש כלל לא היה חייב להיות קשור לחקירת תיק שלושת אלפים עצמה. בקטע נוסף מעדות שרן נאמר: "אני לאורך כל החקירות מבין שלא מחפשים מתנה, מחפשים להשקיע את ראש הממשלה". וכאשר נשאל על כך הוסיף: "כשאומרים לי תביא את נתניהו, תביא את שטייניץ, אז הכוונה היא רק תביא חומר עליהם ואנחנו נדע להסתדר".
פניו האדימו, השפיל מבט וחיבק את גופו: שפת הגוף של מנדלבליט
חדד הציג גם קטע מעדותו של חוקר המשטרה אורי קנר, שעסק בפרקטיקה של הצגת שאלות על ראש הממשלה לחשוד בתיק אחר, מתוך כוונה שרק אם ימסור מידע מפליל יפנו לאחר מכן ליועץ המשפטי לממשלה לבקשת אישור חקירה. לפי התמליל, כאשר נשאל קנר האם זו דרך פעולה אפשרית, השיב: "נכון מאוד". חדד פנה למנדלבליט ובירר האם אישר קו חקירה כזה, ומנדלבליט השיב: "לא אישרתי", כאשר גם השופט בר־עם ציין לפרוטוקול כי מנדלבליט לא נתן אישור לקו פעולה שכזה.
הסנגור טען כי מדובר בדפוס פעולה שיטתי: "אני רוצה להראות שיטה". חדד הסביר כי הוא משתמש בתיק שלושת אלפים כמעין קבוצת ביקורת לבחינת התנהלות החוקרים גם בתיקים האחרים, שכן העובדה שמנדלבליט לא אישר לחקור את נתניהו בפרשה זו מאפשרת לבחון האם גורמי החקירה ניסו להגיע אליו בדרכים עקיפות.
מנדלבליט הודה: סברתי שנתניהו לא רצה לממש את העסקה עם מוזס
התביעה התנגדה נחרצות וטענה כי תיק שלושת אלפים אינו נכלל בכתב האישום נגד נתניהו, שהעיד בו כעד בלבד, וכי אין מקום לפתוח את כל פעולות החקירה בתיק חיצוני. השופטים ביקשו מחדד להתמקד באישורים שניתנו או לא ניתנו, והבהירו כי אין צורך בחזרה על דברים שהעד כבר אישר.
מנדלבליט הודה: סברתי שנתניהו לא רצה לממש את העסקה עם מוזס
הודאת התביעה: "לא היה אישור כתוב בזמן אמת" – והקרב על התצהיר
התפתחות דרמטית נוספת נרשמה במהלך ויכוח ממושך בין ההגנה לתביעה על גבולות עדותו של מנדלבליט. עורכת הדין יהודית תירוש טענה כי יש להגביל את השאלות לאישורים הנדרשים לפי חוק יסוד: הממשלה, ולא להפוך את המעמד לבחינה כוללת של כל פעולות החקירה. במסגרת דבריה חשפה תירוש את הסיבה להסכמת המאשימה לעדות היועץ: "מאחר שלא היה אישור כתוב בזמן אמת שהיועמ"ש עשה אותו, זה מה שהוביל אותנו להסכים לעדות זו".
תירוש הוסיפה כי אילו היה בנמצא אישור כתוב שניתן בזמן אמת, אפילו ללא נימוקים, הייתה התביעה מציגה אותו לבית המשפט ומבקשת להסתפק בו מכוח חזקת התקינות המנהלית. חדד התנגד לניסיון ההגבלה והציג תצהיר שהגיש מנדלבליט בינואר 2021, שבו פירט כי קיבל באופן אישי החלטות על כיווני בדיקה וחקירה וגבולותיהם, כי ממצאי החקירות הובאו בפניו לצורך קבלת החלטות, וכי אישר את רוב פעולות החקירה המהותיות.
איפה הפרוטוקול? הטענה של חדד שהקפיצה את השופטים
חדד טען כי התצהיר מלמד שמנדלבליט עצמו ראה באישור פעולות מהותיות חלק מחובתו לפי חוק היסוד, וכינה את המסמך "מגילת מנדלבליט" – תצהיר רחב שהוגש במקום מסמכי האישורים שהתבקשו. התביעה טענה מנגד להפרדה בין אישור הפתיחה בחקירה לבין הליווי השוטף. השופט עודד שחם ביקש ממנדלבליט הבהרה ישירה: "האם ראית באישור פעולות מהותיות חלק מחובתך לפי חוק היסוד?". מנדלבליט השיב: "לא".
מנדלבליט הסביר כי לאחר מתן אישור לפתיחת חקירה, פעולות נוספות אינן חלק מובנה מחובת חוק היסוד, אף שראה מקום ללוות פעולות משמעותיות. בעקבות תשובתו קיבל בית המשפט את התנגדות התביעה והגביל את המשך השאלות בנקודה זו.
"אתה יכול להעיד": העקיצות והעימותים באולם
הדיון הטעון לווה בחילופי דברים עוקצניים: כאשר הזכיר חדד את העיתונאים רביב דרוקר ובן כספית בהקשר לפרסומים בתיק שלושת אלפים וטען כי ניסו לקשור את ראש הממשלה לפרשה, השיב מנדלבליט כי אינו זוכר מי פרסם את הדברים. עו"ד חדד ציין: "אני זוכר". לכך השיב מנדלבליט: "אתה יכול להעיד".
בהמשך התפתח עימות ישיר בין חדד לתירוש, לאחר שהסנגור מחה על כך שהיא קוטעת את דבריו: עו"ד תירוש אמר בעקיצה: "חינכת אותי כל כך יפה, תן לי להשיב". והוסיפה: "אני שמחה שאתה רוצה לדבר כשאני מדברת". עו"ד חדד הגיב: "בית המשפט, אל תשיבו כי עו"ד תירוש רוצה להשיב… זו חוצפה". השופטים נאלצו להתערב במספר הזדמנויות כדי להרגיע את הרוחות ולאפשר לכל צד להשלים את טיעוניו.
המשמעות המשפטית: שיטת החקירות, כרסום באישורים והגנה מן הצדק
היום השביעי לחקירת מנדלבליט העמיק את הסדקים בתזת המאשימה סביב תקינות ההליך הפלילי: הודאת התביעה כי לא נערך אישור כתוב בזמן אמת, לצד היעדר כל תיעוד מוקדם ל־5 בינואר 2017 בתיק אלפיים, פוגעות בעקרון היסוד של סעיף 17 לחוק יסוד: הממשלה, שנועד למנוע חקירה של ראש ממשלה ללא פיקוח מוקדם, מתועד ומחייב.
אישורו של מנדלבליט כי נוסח האזהרה בתיק אלפיים לא שיקף את החשדות האמיתיים, וכי הדבר נעלם מעיניו ולא תוקן בהמשך, מקים בסיס מוצק לטענה בדבר פגיעה חמורה בזכותו של נתניהו להליך הוגן, ומאפשר להגנה לדרוש את פסילת ההודעות שנגבו ממנו בחקירה זו.
כמו כן, חשיפת שיטת הפעולה בתיק שלושת אלפים – הפעלת לחץ על מקורבים ונחקרים אחרים במטרה מפורשת לדלות מידע מפליל על ראש הממשלה בהיעדר כל אישור חקירה בעניינו – מעניקה להגנה ראיות לכך שרשויות האכיפה פעלו בדפוס של עקיפת חוק היסוד. הצטברותם של איסוף מידע עקיף, היעדר אישורים כתובים מראש, אזהרות שאינן תואמות והדלפות מכוונות, מניחה תשתית מובהקת לטענת "הגנה מן הצדק", המאפשרת לבית המשפט לשקול פסילת ראיות רחבה ואף ביטול אישומים בשל פגיעה חריפה בטוהר ההליך השיפוטי.
