יום עדותו השביעי של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו, התאפיין היום (שני) בהתנהלות גופנית בולטת במהלך החקירה הנגדית שניהל עו"ד עמית חדד. לפי התיעוד מאולם בית המשפט, מנדלבליט נגע שוב ושוב בפניו, גירד את סנטרו, החזיק בעורפו, השפיל את מבטו והתכופף מעל דוכן העדים. רצף התנועות, לצד האדמומיות בפניו והבקשה להפסקה, עשוי להתאים לתגובה של עומס פיזי או רגשי במהלך עדות ממושכת.
כבר בתחילת הדיון התעניינה השופטת בשלומו של מנדלבליט, על רקע עיכוב בפתיחת הישיבה, והבהירה כי יוכל לבקש לשתות או לצאת להפסקה אם יזדקק לכך. "אני בסדר גמור", השיב מנדלבליט בחיוך. אלא שבהמשך, בזמן שחדד החל להציג שאלות הנוגעות לנוסחי האזהרה שנמסרו לנתניהו בחקירותיו הראשונות בתיק 1000, תועד העד כשהוא נוגע בסנטרו מספר פעמים, מגרד את ידיו ופניו נראות אדומות.
חדד הבחין בהתנהלותו ושאל אם הוא מעוניין לעצור את החקירה. מנדלבליט ביקש תחילה להמתין, אך זמן קצר לאחר מכן הודיע כי הוא זקוק להפסקה. "כן, אני צריך הפסקה", אמר. הדיון הופסק וחודש זמן קצר לאחר מכן. עם חידוש החקירה שבה השופטת והתעניינה בשלומו, ומנדלבליט השיב בחיוך: "אני בסדר".
מבחינה התנהגותית, נגיעה חוזרת בסנטר, בפנים או בעורף עשויה להיות ביטוי לוויסות עצמי – פעולה גופנית שמופיעה לעיתים כאשר אדם מתמודד עם עומס מחשבתי, אי-נוחות או מתח. מדובר בתנועות שאינן מחייבות החלטה מודעת, ועשויות להתרחש גם במהלך מאמץ להתרכז או להיזכר בפרטים.
במקרה של מנדלבליט, התנועות הופיעו בזמן שנדרש להשיב על החלטות שקיבל לפני קרוב לעשור, ובהן אישורי חקירה, נוסחי אזהרות ומועדים שבהם הותר למשטרה לחקור את נתניהו. העיתוי מעניק להן עניין מיוחד, משום שהעד התקשה בכמה הזדמנויות לשחזר את השתלשלות האירועים.
כך, כאשר נשאל אם עבר על כל נוסחי האזהרות שנמסרו לנתניהו, השיב: "לא זוכר, לא נראה לי שעברתי על כל אזהרה ואזהרה". בהמשך, במהלך הדיון על ההחלטה לחקור את נתניהו באזהרה בתיק 2000, התחדדו השאלות בנוגע למועד שבו ניתן האישור ולתיעוד ההחלטה.
חדד הציג מסמך מ-5 בינואר 2017, שבו נכתב כי היועץ החליט לחקור את נתניהו באזהרה בתיק 2000 וכי נחצה הרף הנדרש לכך. הסנגור ביקש לברר אם ההחלטה התקבלה רק באותו מועד, לאחר חקירתו של נוני מוזס יום קודם לכן. בשלב זה תועד מנדלבליט כשהוא מגרד את סנטרו, פניו אדומות והוא מוריד את עיניו לעבר הרצפה.
השפלת מבט עשויה להופיע בזמן עיבוד מידע, ריכוז או אי-נוחות. כאשר היא מתרחשת לצד נגיעות חוזרות בפנים ושינויי תנוחה, מתקבלת תמונה של התנהלות גופנית מתכנסת. עם זאת, אין דרך לקבוע מתנועות אלה לבדן מה חש מנדלבליט באותו רגע.
אחד הרגעים הבולטים התרחש כאשר השופט משה בר-עם ביקש ממנדלבליט להבהיר מתי בדיוק אישר לחקור את נתניהו באזהרה בתיק 2000. מנדלבליט הסביר כי ההחלטה התגבשה לאחר בחינת חומרי החקירה, אך התקשה להצביע על המועד המדויק שבו ניתן האישור. בר-עם שאל אם החלטה משמעותית מסוג זה לא הייתה אמורה להיות מתועדת בכתב. באותו שלב תועד מנדלבליט כשהוא מגרד את ראשו.
השופט המשיך והדגיש כי אישור לחקור ראש ממשלה באזהרה הוא עניין משמעותי, שאמור להיות מתועד באופן כלשהו. "זה צריך להיות מתועד כך או אחרת, אישור נפרד או מפורט, זה צריך להיות מתועד", אמר בר־עם. מנדלבליט השיב כי הוא סבור שההחלטה התקבלה, אך אינו זוכר אישור קודם שבו הוחלט לחקור את מוזס באזהרה ואת נתניהו שלא באזהרה.
בהמשך, לאחר שהוצגו מסמכים נוספים, הבהיר כי האישור הפורמלי מופיע בפרוטוקול מ-5 בינואר 2017, בעוד שההחלטה עצמה ככל הנראה התגבשה קודם לכן. כאשר נשאל אם קיימת החלטה מוקדמת ומתועדת, השיב כי אינו רואה תיעוד כזה והסביר שהוא מנסה לשחזר את הדברים מזיכרונו. "לא זוכר, אני מנסה לחבר את זה מהזיכרון", אמר.
בחלק אחר של העדות, כאשר חדד ביקש להשוות בין נוסחי האזהרות בתיקים 1000 ו-4000, תועד מנדלבליט כשהוא מכופף את גופו קדימה, מחבק את עצמו ומשעין את מרפקיו על דוכן העדים. לאחר מכן גירד את ראשו והחזיק לסירוגין את עורפו ואת סנטרו, בזמן שהצדדים המתינו להצגת מסמכים על המסך.
שילוב הידיים סביב הגוף הוא תנוחה שעשויה לבטא התכנסות פיזית. לעיתים היא מופיעה במצבים של אי-נוחות, עייפות או צורך בוויסות עצמי. ההתכופפות קדימה עשויה אף היא להיות חלק מתגובה למאמץ ממושך. מה שמייחד את שפת הגוף הזו אינו תנועה בודדת, אלא החזרה על כמה דפוסים גופניים: נגיעות בפנים, החזקת העורף, שינויי תנוחה והשפלת מבט. כאשר אלה מופיעים לצד בקשה להפסקה, יש בסיס לתאר התנהלות שעשויה להתאים לעומס או לאי-נוחות, מבלי לייחס לעד תחושה מסוימת בוודאות.
התנהלותו הגופנית של מנדלבליט המשיכה למשוך תשומת לב גם בחלקו המאוחר של יום הדיונים. לאחר הפסקה נוספת מנדלבליט גירד את אפו שוב ושוב, שפשף את עיניו, פניו נראו אדומות והוא ישב בתנוחה כפופה. התנועות הללו הצטרפו לאלה שנרשמו מוקדם יותר באותו יום. שפשוף העיניים עשוי להופיע כתוצאה מעייפות, גירוי פיזי או מאמץ, בעוד שהתכופפות ממושכת יכולה להתאים לעייפות גופנית. העובדה שהן תועדו גם בזמן ההמתנה לשופטים מלמדת כי ההתנהלות לא הוגבלה לרגע שבו הופנתה אליו שאלה מסוימת.
