עדויות המתארות ניסיונות לכאורה להפעיל לחץ על נחקרים כדי שימסרו מידע נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו הוצגו היום (שני) בבית המשפט המחוזי בירושלים, במהלך חקירתו הראשית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט. סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, הקריא קטעים מפרוטוקולים קודמים של המשפט וביקש להראות כי חוקרים בתיק 3000 ניסו להשיג מידע נגד ראש הממשלה, אף שמנדלבליט לא אישר לחקור אותו בפרשה.
במרכז הטיעון שהשמיע הסנגור עמדה עדותו הקודמת של דוד שרן, אשר כיהן בעבר כראש הסגל בלשכת ראש הממשלה ונחקר במסגרת פרשת הצוללות. בקטע הפרוטוקול שהציג חדד בפני השופטים, תיאר שרן מסר חד וברור שלטענתו הועבר אליו ישירות בידי החוקרים בחדר החקירות: "תביא פיסת מידע כלשהי על ראש הממשלה או על מר שטייניץ, שעבדתי איתו שתים עשרה עד שלוש עשרה שנים, אנחנו נדע להסתדר איתך ונדע להקל עליך".
לפי אותה עדות שהוקראה באולם, המידע שהחוקרים דרשו לקבל כלל לא היה חייב להיות קשור לנושאי החקירה הספציפיים של תיק שלושת אלפים. בהמשך הדיון הוצג קטע עדות נוסף שבו תיאר שרן את האופן שבו תפס בזמן אמת את מטרתן האמיתית של החקירות שנערכו לו: "אני לאורך כל החקירות מבין שלא מחפשים מתנה, מחפשים להשקיע את ראש הממשלה".
כאשר נשאל שרן בעדותו האם הדברים נאמרו לו באופן ישיר ומפורש, השיב על פי הפרוטוקול שהוצג: "כשאומרים לי תביא את נתניהו, תביא את שטייניץ, אז הכוונה היא רק תביא חומר עליהם ואנחנו נדע להסתדר".
עורך הדין חדד ביקש להסתמך על תיאורים אלו כדי לבסס את עמדת ההגנה שלפיה חוקרי המשטרה לא הגבילו את עצמם לבירור החשדות העובדתיים של תיק שלושת אלפים, אלא פעלו באופן שיטתי ומכוון להגיע באמצעות הנחקרים השונים למידע מפליל על ראש הממשלה.
במהלך הדיון הזכיר הסנגור גם קטע מתוך עדותו של עורך הדין דוד שמרון, שבו תיאר אף הוא תחושה ברורה שלפיה מהלכי החקירה כוונו ישירות לעבר ראש הממשלה, במטרה להראות כי תחושה זו לא הייתה נחלתו של נחקר בודד אלא אפיינה שורה של נחקרים.
לאחר הצגת הדברים, פנה חדד בחזרה לעד שעל הדוכן וביקש ממנו לאשר פעם נוספת כי מעולם לא נתן היתר לחקור את נתניהו בפרשת הצוללות: "בתיק שלושת אלפים לא נתת אישור לחקור את ראש הממשלה, נכון?". מנדלבליט ענה: "נכון." מנדלבליט שב והבהיר בעדותו את הכלל המחייב, שלפיו בכל תיק חקירה הנוגע לחשד כנגד ראש הממשלה קיימת חובה מוחלטת לפנות אליו לקבלת אישור מוקדם, וכי דרישה משפטית זו אינה מיוחדת לתיק שלושת אלפים בלבד אלא חלה באופן גורף.
עורך הדין חדד טען כי העדויות שנחשפו חושפות שיטת פעולה מובהקת של רשויות האכיפה, שניסו לסמן את נתניהו כמטרה וללכוד אותו דרך מעגלי מקורביו: "אני רוצה להראות שיטה וזדון לצורך הגנה מן הצדק". חדד הסביר לבית המשפט כי מטרתו אינה לבקש מההרכב לנהל מחדש את בירור פרשת הצוללות, אלא לבחון את דפוס הפעולה המערכתי של היחידה החוקרת ואת האופן שבו פעלה הלכה למעשה.
נציגי התביעה הביעו התנגדות נחרצת לקו חקירה זה, והדגישו כי תיק שלושת אלפים אינו נכלל בכתב האישום המתנהל נגד ראש הממשלה. לטענת התביעה, נתניהו לא נחקר באזהרה באותה פרשה אלא מסר גרסה כעד בלבד, ואין כל מקום או הצדקה להרחיב את חקירתו הנגדית של מנדלבליט לבירור גורף של טענות הנוגעות להתנהלות החוקרים בתיק חיצוני.
השופט משה בר-עם ציין במהלך הדיון כי הדוגמאות השונות כבר הוצגו בפני בית המשפט, ובהמשך דרשו השופטים לתחם את המשך החקירה לנושאים שבהם מנדלבליט יכול להעיד מתוך ידיעתו האישית הישירה.
העדויות שהשמיע חדד מציפות מחדש את המחלוקת העמוקה המלווה את משפט נתניהו באשר לגבולות הסמכות החוקיים של חוקרי המשטרה וההיתרים שהוענקו להם. בעוד שהתביעה עומדת על כך שיש להפריד בין חקירה רשמית כנגד נתניהו לבין שאלות לגיטימיות שהופנו לנחקרים אחרים במסגרת בירור החשדות בעניינם, ההגנה מבקשת להוכיח כי רשויות האכיפה פעלו בדפוס עקבי של "דיג ראיות": הפעלת לחץ בלתי חוקי על עדים ומקורבים כדי להפליל את ראש הממשלה בהיעדר כל אישור משפטי מראש כנדרש בחוק יסוד: הממשלה.
חשיפת אמירות כדוגמת "תביא פיסת מידע ונדע להקל עליך" בתיק שבו נקבע מפורשות כי נתניהו אינו חשוד, מעניקה להגנה תשתית עובדתית להוכחת התנהלות פגומה ומגמתית של גופי החקירה, ומשמשת נדבך מרכזי בדרישתה להחלת סעד של "הגנה מן הצדק" ולפסילת תוצרי החקירה שנאספו בשיטות אלו.
