תירוש חשפה מדוע זומן מנדלבליט – חדד שלף את התצהיר

התביעה הודתה היום (שני) במהלך הדיון במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים כי לא היה אישור כתוב שניתן בזמן אמת לפתיחת החקירה נגדו. במהלך חקירתו הראשית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, חשפה התובעת יהודית תירוש כי היעדר המסמך הוא שהוביל להסכמת המאשימה לזימונו לעדות. תירוש הבהירה כי אילו היה אישור כתוב, התביעה הייתה מציגה אותו לבית המשפט ומבקשת להסתפק בכך, ללא צורך בעדותו של מנדלבליט.

6+

הדברים נאמרו במהלך עימות ממושך בין סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, לבין התביעה, לאחר שההגנה ביקשה לברר אם מנדלבליט אישר פעולות חקירה מהותיות שביצעה המשטרה בתיקי ראש הממשלה. תירוש טענה כי יש להגביל את עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר לשאלות הנוגעות לאישורים הנדרשים לפי חוק יסוד: הממשלה, ולא להפוך אותה לבחינה כוללת של כל פעולות החקירה שבוצעו לאחר פתיחת התיקים.

"תביא את נתניהו ונדע להסתדר איתך": העדויות שהוצגו במשפט

לפני 58 דקות|אפרת ברינר

במהלך דבריה הסבירה מדוע הסכימה התביעה מלכתחילה לכך שמנדלבליט יעלה לדוכן העדים. "מאחר ולא היה אישור כתוב בזמן אמת שהיועמ"ש עשה אותו, זה מה שהוביל אותנו להסכים לעדות זו", אמרה. בהמשך הוסיפה כי אילו היה אישור כתוב שניתן בזמן אמת, גם ללא נימוקים, התביעה הייתה מציגה אותו לבית המשפט ומבקשת להסתפק בו מכוח חזקת התקינות. תירוש הדגישה כי הסכמת המאשימה לעדות נוגעת לאישורי הפתיחה בחקירה, ולא לכל החלטה שקיבל מנדלבליט במסגרת הליווי המשפטי של התיקים.

6+

חדד התנגד לפרשנות המצמצמת והציג תצהיר שהוגש לבית המשפט בינואר 2021, שבו תיאר מנדלבליט את מעורבותו האישית בחקירות נתניהו. בתצהיר נאמר, בין היתר, כי מנדלבליט קיבל באופן אישי החלטות על כיווני בדיקה וחקירה ועל גבולותיהם, וכי ממצאי החקירות הובאו בפניו מעת לעת לצורך קבלת החלטות על המשך הפעילות. עוד נכתב כי נתן אישור לרוב פעולות החקירה המהותיות שנעשו בתיקים.

ההודאה המביכה של מנדלבליט – שגרמה לשופטים לפרוץ בצחוק

לפני 59 דקות|אפרת ברינר

חדד טען כי הדברים מוכיחים שמנדלבליט עצמו ראה באישור פעולות החקירה המהותיות חלק ממילוי חובתו החוקתית, ולכן אין מקום למנוע מההגנה לחקור אותו על אותן פעולות. הסנגור הזכיר כי בית המשפט ביקש לקבל את האישורים שניתנו לחקירות, אך במקום מסמכי אישור מסודרים הוגש תצהיר רחב של מנדלבליט. לדבריו, אין לאפשר לתביעה להסתמך על התצהיר מצד אחד, ומנגד למנוע מההגנה לברר את הדברים שנכתבו בו. חדד אף כינה את המסמך "מגילת מנדלבליט", וטען כי מדובר בתצהיר בן שמונה עמודים שהוגש במקום האישורים שהתבקשו.

6+

התביעה השיבה כי יש להבחין בין פעולות שנעשו לצורך קבלת ההחלטה לפתוח בחקירה לבין פעולות שבוצעו לאחר שכבר ניתן אישור לפתיחתה. לדברי תירוש, העובדה שמנדלבליט בחר ללוות מקרוב את החקירות אינה הופכת כל החלטה שקיבל במסגרת זו לחלק מהאישור הנדרש לפי חוק היסוד.

פניו האדימו, השפיל מבט וחיבק את גופו: שפת הגוף של מנדלבליט

לפני 3 שעות|אפרת ברינר

השופט עודד שחם ביקש לקבל הבהרה ישירה ממנדלבליט ושאל אם ראה באישור פעולות מהותיות במהלך החקירה חלק מחובתו לפי חוק היסוד. "לא", השיב מנדלבליט. בהמשך הסביר כי לאחר שניתן אישור לפתיחת חקירה או בדיקה, פעולות נוספות אינן בהכרח חלק מהחובה הקבועה בחוק היסוד, אף שסבר כי במסגרת הפיקוח שלו יש להביא בפניו פעולות משמעותיות. בעקבות תשובתו הודיע בית המשפט כי הוא מקבל את התנגדות התביעה ומגביל את המשך השאלות בנושא.

6+

העימות התרחש על רקע המחלוקת המתמשכת סביב תיעוד האישורים לחקירות נתניהו. ההגנה מבקשת לברר לא רק אם ניתן אישור לפתוח בחקירה, אלא גם אילו פעולות נכללו בגדרו, בעוד שהתביעה טוענת כי יש להבחין בין האישור הראשוני הנדרש בחוק לבין הפיקוח המשפטי השוטף על החקירה.

הודאתה של תירוש בדבר היעדר אישור כתוב בזמן אמת מהווה חוליה נוספת בשרשרת של גילויים מטלטלים שנחשפו לאורך שבעת ימי עדותו של מנדלבליט, ובפרט במהלך יום החקירה הנוכחי. שאלת היעדר התיעוד עלתה לראשונה כאשר בית המשפט דרש לראות את אישורי הפתיחה בכתב, והתביעה נאלצה בינואר 2021 להגיש במקומם תצהיר משחזר מאוחר מטעם היועץ.

6+

מוקדם יותר היום  נאלץ מנדלבליט להודות בלחץ השופט משה בר-עם כי לא קיים כל אישור – בכתב או בעל פה – לחקירת נתניהו באזהרה בתיק אלפיים לפני 5 בינואר 2017, ואישר כי הדלפות המשטרה נועדו להפעיל עליו לחץ. בהמשך אף הודה מנדלבליט כי נוסח האזהרה שהוטח בנתניהו לא התאים כלל לנושאי השיחות עם נוני מוזס וכי מעולם לא אישר לחוקרים לפעול לגיוס עורך הדין דוד שמרון כעד מדינה נגד ראש הממשלה.

לאמירתה של התובעת הבכירה תירוש כי "לא היה אישור כתוב בזמן אמת" ישנן השלכות על עתיד המשפט כולו: הודאת התביעה מאשרת למעשה כי רשויות האכיפה לא פעלו על פי כללי המנהל התקין המחייבים תיעוד מסודר בזמן אמת של החלטות שלטוניות גורליות. חזקת התקינות, שעליה נשענת המדינה בדרך כלל, נסדקה לחלוטין ברגע שהתביעה הודתה כי נאלצה להביא את היועץ לעדות רק משום שלא היה לה מסמך מקורי להציג.

6+

בנוסף, החוק נועד לשמש חומת מגן חוקתית למניעת חקירות פוליטיות או שרירותיות נגד ראש ממשלה מכהן. העובדה שראש מערכת האכיפה והמשטרה פעלו בחקירות הרגישות ביותר בתולדות המדינה ללא אישור כתוב ומתועד בזמן אמת, מעמידה בספק עמוק את חוקיות פתיחת החקירות ואת תוקפן של כלל פעולות איסוף המודיעין שקדמו לאישורים המאוחרים.

השילוב שבין היעדר אישורים כתובים בזמן אמת, הגשת תצהיר משחזר באיחור של שנים, הודאה בשימוש בנוסחי אזהרה מטעים וקיומן של הדלפות לחץ מכוונות – מעניק תשתית ראייתית כבדה לטענת ההגנה בדבר פגם שורשי ומתמשך בהתנהלות רשויות התביעה והחקירה. כשלים מערכתיים אלו מהווים בסיס מוצק לדרישת צוות ההגנה להחיל את דוקטרינת "הגנה מן הצדק", לפסול את הראיות שנאספו תוך רמיסת סדרי השלטון התקינים, ולדרוש את ביטול כתב האישום או סעיפים נרחבים מתוכו מחמת פגיעה חריפה בטוהר ההליך השיפוטי.