מנדלבליט אישר: לא נתתי היתר לגייס את שמרון כעד מדינה

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, אישר היום (שני) בבית המשפט המחוזי בירושלים כי מעולם לא נתן אישור לניסיון לגייס את עו"ד דוד שמרון כעד מדינה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרת תיק 3000. הדברים נאמרו במהלך חקירתו הראשית בידי סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, שהציג עדויות קודמות וביקש להראות כי חוקרים ניסו להשיג מידע נגד ראש הממשלה גם ללא אישורו של היועץ המשפטי לממשלה.

6+

בפתח הדיון בסוגיה זו הזכיר עורך הדין חדד למנדלבליט את עמדתו המשפטית העקרונית, שלפיה כל פעולת חקירה שנועדה לבסס תשתית או חשד נגד ראש ממשלה מכהן מחייבת פנייה מפורשת ומקדימה אליו. בהמשך לכך, ביקש הסנגור לברר האם ניתן אישור כלשהו לחקור את נתניהו במסגרת פרשת הצוללות וכלי השיט: "בתיק שלושת אלפים לא נתת אישור לחקור את ראש הממשלה, לא באזהרה ולא בכלל, נכון?". מנדלבליט: "נכון".

פניו האדימו, השפיל מבט וחיבק את גופו: שפת הגוף של מנדלבליט

לפני 3 שעות|אפרת ברינר

הסנגור המשיך והקשה האם האיסור הגורף לחקור בעניינו של ראש הממשלה ללא אישור מוקדם חל באותה מידה גם על תיק שלושת אלפים. מנדלבליט השיב והדגיש את הכלל המחייב: "בכל תיק, בלי קשר לשלושת אלפים, אין אפשרות לחקור בעניינו של ראש הממשלה בלי לפנות אליי".

6+

בהמשך עדותו הסביר היועץ המשפטי לשעבר כי ההודעה הרשמית שפרסם בזמן אמת לציבור, ולפיה נתניהו אינו חשוד בפרשה זו, נועדה להבהיר את מצב הדברים לאשורו נוכח הסערה התקשורתית שהתחוללה. לדבריו, היחידה החוקרת הייתה מחויבת להכיר את החובה המשפטית לקבלת אישורו המוקדם גם ללא צורך באותה הודעה פומבית.

"תירוש, די!": חדד התפרץ על התביעה – והשופטים הצדיקו אותו

לפני כשעה|אפרת ברינר

לאחר מכן עבר חדד לבחון את העדויות הנוגעות לחקירת מקורביו וסביבתו של נתניהו, והציג בפני בית המשפט קטעים מתוך פרוטוקולים קודמים שנשמעו בהליך. בין היתר, העלה הסנגור את שמו של עורך הדין דוד שמרון, מקורבו ובן דודו של ראש הממשלה, וביקש לברר מול מנדלבליט האם אישר אי פעם לחוקרים לפעול כדי לגייס את שמרון כעד מדינה שיעיד נגד נתניהו: "מעולם לא אישרתי דבר כזה". עו"ד חדד שאל שוב: "מעולם לא אישרת את שמרון נגד ראש הממשלה כעד מדינה, נכון?". מנדלבליט השיב: "נכון".

6+

בהמשך הציג עורך הדין חדד קטע מעדותו של חוקר המשטרה הבכיר אורי קנר, שעסקה בטקטיקת החקירה שלפיה מוצגות שאלות על ראש הממשלה לאדם החשוד בפרשה אחרת – וזאת מתוך כוונה שאם הנחקר ימסור מידע מפליל, ניתן יהיה לגשת בדיעבד ליועץ המשפטי לממשלה ולבקש ממנו אישור רשמי לפתוח בחקירה נגד נתניהו.

"תרגיל מלוכלך של המשטרה": העימות על האזהרה שנמסרה לנתניהו

לפני שעתיים|אפרת ברינר

לפי תמליל העדות שהוקרא באולם, כאשר נשאל קנר האם זוהי דרך פעולה אפשרית ומקובלת, השיב החוקר: "נכון מאוד". חדד פנה ישירות למנדלבליט וביקש לדעת האם אישר אי פעם קו פעולה שכזה. מנדלבליט: "לא אישרתי." בשלב זה התערב גם השופט משה בר-עם בשיח, וציין באופן מפורש לפרוטוקול כי מנדלבליט אכן לא נתן אישור לקו חקירה מסוג זה.

6+

עורך הדין חדד טען בפני ההרכב כי המקרה של שמרון הוא הוכחה מובהקת להתנהלות רחבה ונפסדת של היחידות החוקרות, אשר פעלו באופן מתמשך להשגת מידע מפליל נגד נתניהו באמצעות הפעלת לחץ על מעגלי מקורביו, וזאת אף בהיעדר כל אישור חוקי לחקור את ראש הממשלה עצמו.

הסנגור הסביר כי הוא עושה שימוש מכוון בתיק שלושת אלפים כמעין "קבוצת ביקורת" לבחינת התנהלות החוקרים, שכן בתיק זה אין כל מחלוקת עובדתית על כך שמנדלבליט מעולם לא התיר לחקור את נתניהו: "אני רוצה להראות שיטה". חדד הוסיף והדגיש כי חשיפת שיטת פעולה זו מהותית ורלוונטית ביותר לביסוס טענות ההגנה בדבר התנהלותן הכוללת של רשויות האכיפה גם בתיקי האלפים האחרים.

6+

מנגד, נציגי התביעה מחו והתנגדו בתוקף לקו שאלות זה, וטענו כי תיק שלושת אלפים אינו חלק מכתב האישום המתנהל נגד ראש הממשלה. נציג התביעה הדגיש כי נתניהו לא נחקר באזהרה בפרשה זו אלא מסר עדות פתוחה בלבד, וטען כי אין כל מקום להרחיב את עדותו של מנדלבליט לבחינת כלל פעולות החקירה בתיק חיצוני. שופטי ההרכב פנו לסנגור וביקשו ממנו למקד את שאלותיו באישורים שניתנו או לא ניתנו בפועל, והבהירו כי אין צורך בחזרה מיותרת על נקודות עובדתיות שמנדלבליט כבר אישר על הדוכן.

העימות הנוכחי מצטרף לשורת תהיות נוקבות שהעלה צוות ההגנה בימי הדיונים האחרונים באשר לגבולות הסמכות וההיתרים שניתנו למשטרה. המשמעות המשפטית של הודאת מנדלבליט – לצד דבריו של החוקר קנר – חושפת פגם מבני חמור בהתנהלות גופי החקירה.

6+

סעיף 17 לחוק יסוד: הממשלה נועד למנוע בדיוק תופעות של "דיג ראייתי" נגד ראש ממשלה מכהן ללא פיקוח מוקדם של ראש מערכת התביעה. הניסיון לגייס את בן דודו ועורך דינו הקרוב של ראש הממשלה כעד מדינה נגדו, תוך חקירת עדים על ענייניו של נתניהו בטרם פנייה ליועץ, מהווה בפועל עקיפה של הוראות חוק היסוד והפעלת סמכויות חקירה בחוסר סמכות מוחלט.

עבור צוות ההגנה, הצגת דפוס פעולה זה בתיק שבו הוסכם כי לא ניתן אישור, מעניקה עוגן ראייתי כבד משקל לטענה כי מדובר ב"שיטה מכוונת" שננקטה גם בתיקי האלפים. ממצאים אלו מחזקים באופן משמעותי את התשתית הראייתית לדרישת ההגנה לפסילת תוצרי חקירה שנאספו ללא אישור כדין, ומבססים את טענת "הגנה מן הצדק" לביטול אישומים עקב פגיעה חריפה בטוהר ההליך ובשלטון החוק.