היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט המשיך היום (שני) את עדותו במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובמהלך החקירה הראשית מטעם ההגנה נדרש להסביר את החלטותיו בתיקי 2000 ו-4000, את היקף המידע שהוצג בפניו ואת האישורים שנתן לחוקרי המשטרה.
עורך הדין עמית חדד הציג בפניו מסמכים מחקירות עיתונאים ובכירים במשרד התקשורת, שאל על חתימתו בכתב האישום המתוקן והתמקד בשאלה אילו ראיות הצדיקו את פתיחת החקירה נגד נתניהו. בחלקו האחרון של הדיון התפתח עימות ממושך סביב מסמכים של משרד המשפטים, עדויותיהם של שלמה פילבר ואילן ישועה והחשד להטבות רגולטוריות שניתנו לשאול אלוביץ'.
הפנים האדימו, היד נשלחה לסנטר: שפת הגוף של מנדלבליט בעדות
ההחלטה המשמעותית: הפרקליטות תחקור את מנדלבליט בחקירה חוזרת
עוד לפני המשך חקירתו של מנדלבליט התפתח עימות משפטי בין ההגנה לפרקליטות בשאלת אופן חקירתו בידי המאשימה. התובעת יהודית תירוש ביקשה לאפשר למדינה לחקור את העד בחקירה נגדית, בין היתר כדי להציג בפניו מסמכים ולרענן את זיכרונו בנוגע לאירועים שהתרחשו לפני כעשור.
חדד התנגד וטען כי מנדלבליט, שכיהן כיועץ המשפטי לממשלה בעת קבלת ההחלטות בתיקי נתניהו, אינו עד הגנה רגיל. לדבריו, העד מסר בעבר מזכר שהוגש מטעם התביעה, ולכן אין הצדקה לאפשר לפרקליטות לנהל נגדו חקירה נגדית מלאה.
"מוזר": מנדלבליט הופתע לגלות שמסמך הנושא את שמו אינו חתום
לאחר שהשופטים שמעו את טענות הצדדים והפסיקו את הדיון לצורך התייעצות, הודיעה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: "חזרנו לאחר שנתנו דעתנו, החלטנו חקירת מר מנדלבליט תיעשה במתכונת חקירה חוזרת על ידי המאשימה. אם נציגת המדינה תבקש לחקור אחרת, נשקול זאת". משמעות ההחלטה היא שהפרקליטות תוכל לבקש הבהרות בנוגע לנושאים שעלו בחקירת ההגנה, אך לא תוכל לנהל חקירה נגדית מלאה ללא אישור נוסף של בית המשפט.
הפרקליטות דורשת חקירה נגדית למנדלבליט – ההגנה: עיוות דין
תיק 2000: החקירות שמנדלבליט לא זכר שאישר
בחלקו הראשון של יום העדות התמקד חדד בפעולות החקירה שנעשו במסגרת תיק 2000, שעסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס. הסנגור הציג מסמכים הנוגעים לחקירתו של עמוס רגב, לשעבר העורך הראשי של "ישראל היום", וביקש לברר אם מנדלבליט אישר למשטרה לחקור את מערכת היחסים בין ראש הממשלה לעיתון, את שיקולי העריכה ואת מידת השפעתם של גורמים פוליטיים על התכנים שפורסמו בו.
מנדלבליט השיב כי אינו זוכר שנתן אישור כזה. כאשר הוצגו לו קטעים מחקירת רגב, אמר שאינו מכיר את הדברים, ובהמשך הבהיר שלא אישר לחקור את שיקולי העריכה של העיתון. חדד ביקש להדגיש כי מדובר בתחום רגיש במיוחד, הנוגע ליחסים שבין פוליטיקאים לכלי תקשורת. מנדלבליט הסכים כי חקירת קשרים מסוג זה מחייבת זהירות, אך הבהיר שעצם קיומם של קשרים בין נבחרי ציבור לעיתונאים אינו מהווה עבירה פלילית.
מנדלבליט: "לא זוכר שחתמתי על כתב האישום המתוקן נגד נתניהו"
"חריג ביחס למה?": השאלה של השופט שהעמידה את מנדלבליט במבחן
בהמשך הוצגו גם מסמכים מחקירת שלמה פילבר בינואר 2017, שנגעה לתצהיר שהגיש בשם הליכוד בהליך בוועדת הבחירות המרכזית. הסנגור ביקש לדעת אם מנדלבליט אישר לחקור את התצהיר ואת הטענות על הקשר בין נתניהו ל"ישראל היום". "לא אישרתי את זה", השיב מנדלבליט.
ההגנה ביקשה לבסס באמצעות תשובות אלה את טענתה שחוקרי המשטרה הרחיבו את הבדיקות מעבר לגבולות האישורים שניתנו להם. מנדלבליט, מצדו, הדגיש לאורך העדות כי חלפו שנים רבות מאז האירועים וכי אינו מסוגל לשחזר כל פרט.
"ספרתי 45 פעמים": השופטת נזפה בעורכי הדין – חדד עקץ בציניות
כתב האישום המתוקן: החתימה והמסמכים שלא זכר
נושא נוסף שעלה בעדות היה אישור כתב האישום המתוקן נגד נתניהו. חדד ביקש לברר אם מנדלבליט חתם בעצמו על המסמך, אם עבר על מלוא תוכנו ואם היה מודע לכל השינויים שנעשו בו. מנדלבליט אישר כי כתב האישום המתוקן קיבל את אישורו, אך לא זכר אם חתם עליו פיזית. הוא הסביר כי במהלך עבודתו נהגו לעיתים להוסיף למסמכים את חתימתו באמצעות העתקה ממסמכים קודמים. "הרבה פעמים עשו לי העתק-הדבק לחתימה", אמר.
כאשר הוצגו לו פרטים מתוך כתב האישום המתוקן בתיק 4000, ובכללם אירועים הנוגעים לבקשות סיקור באתר וואלה, התקשה מנדלבליט לזכור אם עבר על כל אחד מהם בנפרד. הסנגור ביקש לבחון את מידת מעורבותו האישית באישור המסמך. מנדלבליט הבהיר כי אישר את הנוסח, גם אם אינו זוכר כיום את אופן החתימה ואת כל פרטי עבודת המטה שקדמה להגשתו.
"אתה צודק חדד, נזכרתי": הגילוי של מנדלבליט על תיק 4,000
הסדר ניגוד העניינים: מי בדק את קשרי נתניהו ואלוביץ'?
בהמשך נחקר מנדלבליט על הסדר ניגוד העניינים שנערך לנתניהו בעקבות קשריו עם איש העסקים שאול אלוביץ', שהיה בעל השליטה בקבוצת בזק ובאתר וואלה. חדד הציג מסמכים והתכתבויות של משרד המשפטים וביקש לברר מי ערך את ההסדר, אילו בדיקות נערכו לפני גיבושו ומה הייתה מעורבותו האישית של היועץ המשפטי לממשלה.
מנדלבליט הסביר כי העבודה המקצועית בוצעה בידי הגורמים האחראים במשרד המשפטים, ובהם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר. לדבריו, הוא לא ניסח בעצמו את כל המסמכים, אך חלקם הובאו לחתימתו. "אני לא מכין את זה בכל מקרה, לא עורך את זה, זה כן מגיע אליי, אני חותם על זה", הסביר.
"זה שקר גס!": הפיצוץ באולם בעקבות תנועת פנים של מנדלבליט
ההגנה ביקשה לברר אם המידע שנאסף במסגרת הסדר ניגוד העניינים הובא בחשבון כאשר ניתנו בהמשך אישורים לחקירה הפלילית בתיק 4000. מנדלבליט השיב כי יש להבחין בין בדיקה מינהלית שנועדה למנוע ניגוד עניינים לבין חקירה פלילית שנפתחה בעקבות חשדות שעלו מחומרי חקירה נוספים.
מה הייתה התמורה שהובילה לפתיחת תיק 4000?
בחלקו האחרון של יום העדות שב חדד לשאלה המרכזית: מה היה הבסיס לחשד הפלילי שהצדיק את פתיחת החקירה נגד נתניהו בתיק 4000? "מה הייתה התמורה שהובילה לחשד?", שאל הסנגור. מנדלבליט השיב כי הוא זוכר כמה רכיבים שנכללו בחשדות, ובהם אישור עסקת בזק-יס. "מה שאני זוכר, אם אני לא טועה, בעדות פילבר עלתה מעורבות מאוד בוטה שלו בתיק בזק", אמר, והתייחס להתנהלות של פילבר לטובת החברות של אלוביץ'.
חדד ביקש למקד את השאלה במידע שהיה בידי מנדלבליט לפני אישור פתיחת החקירה, ולא בדברים שהתבררו לאחר שפילבר הפך לעד מדינה. הדברים הובילו לעימות ממושך עם תירוש, שטענה כי הסנגור קטע את העד באמצע תשובתו והציג את דבריו כאילו התייחס לעדות מאוחרת יותר. תירוש ביקשה לאפשר למנדלבליט להשלים את תשובתו ללא הפרעה. חדד השיב כי השאלות נוגעות רק למידע שהיה קיים לפני מתן אישור החקירה. לאחר חילופי דברים בין הצדדים הורתה השופטת לחדד לשאול את השאלה מחדש ולמקד אותה בתקופה הרלוונטית.
"לא העסיק אותי": מה חשף מנדלבליט על הקשר בין רה"מ לאדלסון?
כאשר מנדלבליט חזר לאולם, הסביר: "מה שאני זוכר, יש עדות פילבר ועדות של ישועה, שניהם בעצם נולד מהם החשד". לדבריו, המידע שהתקבל מהעדויות הציג תמונה שונה מזו שעלתה קודם לכן במסגרת הסדר ניגוד העניינים. "זה נובע משם, אני לא חלמתי על זה בלילה", הוסיף.
חדד המשיך ושאל אילו פעולות רגולטוריות עוררו את החשד. מנדלבליט השיב כי הוא זוכר בעיקר את עסקת בזק-יס, אך אינו בטוח אם באותו שלב כבר עלה גם נושא הרפורמה בשוק הסיטונאי. בהמשך הסביר כי החשד התבסס על שני רכיבים: פעולות רגולטוריות שנגעו לחברות של אלוביץ', ומנגד טענות לסיקור חריג של נתניהו באתר וואלה. כאשר נשאל מה בדיוק היה החשד הנוגע לראש הממשלה, השיב: "חשד שיש מעורבות של ראש הממשלה באותה עסקה לטובת שאול אלוביץ'". חדד ביקש לדעת איזה עד מסר לפני פתיחת החקירה מידע שלפיו נתניהו היה מעורב בעסקת בזק-יס.
חדד למנדלבליט: "אם אראה לך מה הסתירו ממך – תתפוצץ"
מנדלבליט השיב כי להבנתו החשד עלה משילוב בין עדותו של אילן ישועה לבין התנהלותו של פילבר, שנראתה לו חשודה. הסנגור טען מנגד כי ישועה כלל לא היה בקשר עם נתניהו בנוגע לעסקה, וכי פילבר מסר בחקירותיו ברשות ניירות ערך גרסה שלפיה ראש הממשלה לא היה מעורב בנושא. מנדלבליט לא קיבל את הצגת הדברים, והבהיר כי הוא זוכר התנהלות חריגה של פילבר ביחס לחברות בזק.
מנדלבליט על חקירת "ישראל היום": "לא חושב שהיה אישור"
המסמך של משרד המשפטים: "ההחלטות לא היו כרוכות בהפעלת שיקול דעת חריג"
בהמשך הציג חדד מסמכים שנערכו במשרד המשפטים במסגרת בדיקת הסדר ניגוד העניינים של נתניהו, ובהם התייחסות להחלטות שקיבל כשר התקשורת בענייני בזק. אחד המסמכים המרכזיים שהוצגו היה מכתב מיום 5 במרץ 2017, שנשלח ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים למבקר המדינה. במסמך, שעליו הייתה חתומה דינה זילבר, נכתב כי ההחלטות שנבחנו התקבלו על בסיס המלצות מקצועיות, וכי מעורבותו של נתניהו התמצתה בחתימה על מסמכים שהועברו לעיונו.
חדד הקריא מתוך המסמך: "ההחלטות הנוגעות לבזק שהתקבלו על ידי ראש הממשלה ושר התקשורת לא היו כרוכות בהפעלת שיקול דעת חריג לגבי בזק, וההחלטה התמצתה באימוץ עמדת הדרג המקצועי ללא דיון". עוד הוצג כי חלק מההליכים הרגולטוריים החלו לפני שנתניהו נכנס לתפקיד שר התקשורת. הסנגור טען כי מדובר במסמך בעל משמעות מיוחדת, משום שלשיטתו הוא מצביע על כך שבמשרד המשפטים כבר נערכה בדיקה שלא מצאה מעורבות חריגה של נתניהו בהחלטות הנוגעות לבזק.
השאלות שהפנתה המשטרה לעורך "ישראל היום" – ותשובת מנדלבליט
חדד שאל אם הממצאים הללו הובאו לידיעתו של מנדלבליט לפני שאישר לחקור את ראש הממשלה. "לא זוכר את זה", השיב העד. חדד המשיך וטען כי מדובר במידע שהיה עשוי להשפיע על הערכת החשד הפלילי, משום שלדבריו הוא סותר את הטענה שנתניהו העניק לאלוביץ' הטבות רגולטוריות מיוחדות.
תירוש התנגדה: "זו לא הייתה חקירה פלילית"
הצגת המסמך הובילה לעימות נוסף בין הצדדים. תירוש טענה כי ההגנה מערבבת בין בדיקה שנעשתה לצורך הסדר ניגוד עניינים לבין חקירה פלילית שנפתחה בעקבות ראיות אחרות. לדבריה, הבדיקה המינהלית הסתמכה על המידע וההצהרות שהיו בידי משרד המשפטים באותה עת, ולא כללה את חומרי החקירה שהתגלו בהמשך. התובעת הזכירה בין היתר התכתבויות שנמצאו בין פילבר לבין גורמים בחברות בזק, וטענה כי אלה הצביעו על התנהלות שלא הייתה ידועה לעורכי הסדר ניגוד העניינים. עוד הדגישה כי מסמכי הבדיקה לא נועדו לקבוע אם בוצעו עבירות פליליות, אלא לבחון אם נדרש להגביל את מעורבותו של נתניהו בנושאים הנוגעים לאלוביץ'.
חדד השיב כי השאלה אינה אם הבדיקה המינהלית שקולה לחקירה פלילית, אלא אם מנדלבליט ידע על מסקנותיה כאשר התבקש לאשר חקירה נגד ראש הממשלה. לאחר שהשופטים אפשרו את הצגת השאלה, חזר מנדלבליט לאולם. חדד שאל אם בעת מתן אישור החקירה הוצג לו המסמך שלפיו החלטות נתניהו בענייני בזק לא כללו הפעלת שיקול דעת חריג. "לא זוכר", השיב מנדלבליט. בהמשך הוסיף כי מה שעלה בפניו מעדויות ישועה ופילבר האיר את הדברים באור שונה לחלוטין.
"אין לי ספק שלא קראת": חדד עימת את מנדלבליט עם כתב האישום
"התנהלות מוזרה": מה זכר מנדלבליט מחקירת פילבר?
חדד ביקש לברר מה בדיוק היה החשד שעלה מחקירת פילבר לפני פתיחת תיק 4000. מנדלבליט השיב כי הוא זוכר התנהלות "מוזרה" של פילבר לטובת עסקת בזק, ובכלל זה קשרים עם גורמים בחברה. לדבריו, עדות ישועה העלתה במקביל טענות הנוגעות לסיקור חריג של נתניהו באתר וואלה. מנדלבליט הסביר כי השילוב בין שני המרכיבים הוא שעורר את החשד לקיומם של יחסי תן וקח.
"אני כמעט בטוח בנושא בזק-יס", אמר, והתייחס לחשש שאלוביץ' סבר כי היעדר היענות לבקשות הסיקור עלול לסכן את העסקה. כאשר חדד שאל אם נבדק שהסיקור אכן היטיב עם נתניהו, השיב מנדלבליט: "זה החקירה". בהמשך הדגיש כי עדותו של ישועה לא עסקה רק בסיקור חריג, אלא בתיאור דרישות רבות שהופנו אליו מצד אלוביץ' בנוגע לפרסומים על ראש הממשלה. לדבריו, מדובר היה בדרישות חריגות, ולצדן עלה חשש כי אי-היענות להן תפגע בקידום עסקת בזק-יס.
"אהבת?" – "מעדיף שיטות אחרות": העקיצות בין חדד למנדלבליט
ההגנה: הקשרים החשאיים נמשכו לאחר שנתניהו ויתר על סמכויותיו
חדד עבר לבחון את מועדי ההתכתבויות בין פילבר לבין סטלה הנדלר, לשעבר מנכ"לית בזק. לטענת הסנגור, ההתכתבויות שהוצגו במסגרת החקירה התייחסו לחודשים אוקטובר עד דצמבר 2016, לאחר שנתניהו כבר הוגבל בטיפול בעניינים הנוגעים לאלוביץ' במסגרת הסדר ניגוד העניינים. חדד טען כי באותה תקופה כיהן צחי הנגבי כשר התקשורת, ולכן לא ניתן לייחס לנתניהו פעולות שלטוניות שבוצעו לאחר שוויתר על סמכויותיו בנושאים הללו.
תירוש התנגדה לטענה והסבירה כי חקירת רשות ניירות ערך לא עסקה רק באירועים שהתרחשו בתקופת הנגבי, אלא גם בפעולות רגולטוריות מתקופה מוקדמת יותר, שבה נתניהו כיהן כשר התקשורת. לדבריה, החשדות שנבחנו כללו את עסקת בזק-יס, נושאי טלפוניה והפרדה מבנית, והקשרים בין פילבר לבין גורמים בחברות בזק התפרסו על פני תקופות שונות. בית המשפט אפשר לחדד להציג את עמדתו תוך הבהרה כי מדובר בטענת ההגנה.
חדד חשף את השאלות שהמשטרה הציגה – מנדלבליט הודה: "הופתעתי"
כאשר מנדלבליט נשאל אם ידע שההתכתבויות שאליהן התייחס הסנגור נערכו לאחר שנתניהו ויתר על סמכויותיו, השיב: "לא. השאלה בשם מי פועל פילבר באותו זמן". התשובה הובילה את חדד לשלב הבא בחקירה, שהתמקד בשאלה מה אמר פילבר לחוקרים על ההנחיות שקיבל מנתניהו.
התמליל שהוצג למנדלבליט: "טלקום לא מעניין אותי"
לקראת סוף הדיון הציג חדד קטע מחקירת פילבר, שבו תיאר מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר את הדברים שאמר לו נתניהו עם כניסתו לתפקיד. על פי הקטע שהוקרא באולם, פילבר סיפר כי ראש הממשלה הבהיר לו שנושאי התקשורת אינם מעניינים אותו וכי הוא מעביר אליו פניות לטיפול. "טלקום לא מעניין אותי. יש לי כל מיני פניות, זה לא מעניין אותי, אני שולח אותם אליך. אני לא חייב לאף אחד, תעשה מה שאתה מבין שהכי טוב", צוטט פילבר.
בהמשך אותו קטע תיאר פילבר שתי הנחיות כלליות שקיבל, לדבריו, מנתניהו: להמשיך את התחרות בשוק התקשורת ולמנוע עליית מחירים. חדד טען כי הדברים סותרים את החשד שנתניהו הנחה את פילבר להיטיב עם אלוביץ'. הסנגור ביקש לדעת אם הגרסה הזאת של פילבר הובאה לידיעת מנדלבליט לפני שאישר את פתיחת החקירה נגד ראש הממשלה. לדבריו, קיימים קטעים נוספים שבהם פילבר אמר שנתניהו לא הנחה אותו לפעול לטובת אלוביץ' או לסייע לו. בשלב זה התנגדה תירוש להמשך קו השאלות.
חדד שאל מי אישר את חקירת פילבר – מנדלבליט השיב: "לא אני"
העימות האחרון: האם הסתירו ממנדלבליט מידע מזכה?
הוויכוח שהתפתח בעקבות הצגת התמליל עסק בשאלה אם מותר להגנה לברר אילו חומרי חקירה הוצגו למנדלבליט לפני שנתן את אישורו. תירוש טענה כי מטרת עדותו היא לברר אם נתן אישור לחקירה ומה היה היקפו, ולא לבחון מחדש את צדקת ההחלטה או את מכלול הראיות שהיו בתיק. לדבריה, מנדלבליט לא טען שפילבר סיפר שנתניהו הורה לו להיטיב עם אלוביץ', אלא שהתנהלותו של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ביחס לחברות בזק נראתה חשודה. השופט משה בר-עם ביקש למקד את המחלוקת בשאלה מה ידע מנדלבליט על גרסת פילבר בזמן אמת.
חדד השיב כי זו בדיוק השאלה שהוא מבקש לברר. בהמשך טען הסנגור כי מידע משמעותי הוסתר ממנדלבליט לפני אישור החקירה. "אני רוצה להיות מאוד ברור", אמר חדד. "נתון זה הוסתר מהעד, התמציות האלה הוסתרו ממנו, העובדה שגרסתו של פילבר שנתניהו לא מעורב הוסתרה ממנו". מדובר בטענה של ההגנה, ולא בקביעה של בית המשפט כי מידע אכן הוסתר. חדד המשיך וטען כי יש חשיבות לברר אם מנדלבליט קיבל תמונה מלאה של חומרי החקירה, או שמא הוצגו בפניו רק קטעים מסוימים מהם.
"הייתי מצפה שתברכו": חדד התעמת עם התביעה על עדות מנדלבליט
הסנגור הדגיש כי אינו מבקש מהעד להעריך מחדש את כל הראיות, אלא להשיב על שאלה עובדתית: האם גרסת פילבר, שלפיה נתניהו לא הורה לו להיטיב עם אלוביץ', הוצגה בפניו לפני שנתן את אישור החקירה? תירוש התנגדה והדגישה כי לא ניתן להפוך את עדות מנדלבליט לדיון מחודש בשאלת סבירות החשד הפלילי, לאחר שהעד כבר הסביר על מה התבססה החלטתו.
"הסתפרת?": הרגע ששבר את הדיסטנס בין עו"ד חדד למנדלבליט
במהלך חילופי הדברים ביקשו השופטים לחדד את גבולות השאלות המותרות. חדד עמד על בקשתו לברר איזה מידע הובא בפני היועץ המשפטי לממשלה בזמן אמת, בעוד הפרקליטות ביקשה למנוע הרחבה של החקירה לבחינה מחודשת של חומרי הראיות. הדיון הסתיים בחומר שהועבר כאשר המחלוקת על השאלה האחרונה עדיין עמדה על הפרק, ללא תשובה מתועדת של מנדלבליט לשאלה אם הוצגו לו אותם קטעים מחקירת פילבר.
מנדלבליט שוב לא זכר – חדד לא התאפק ועקץ: "ננסה לחלץ משהו"
המשמעות הדרמטית להגנת נתניהו: האם עדות מנדלבליט מערערת את יסודות החקירה?
המשמעות המרכזית של הדברים שעלו היום בעדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט נוגעת לשאלה עד כמה היה מעורב באופן אישי בפיקוח על החקירות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואיזה מידע עמד בפניו כאשר אישר את פתיחתן. תשובותיו של מנדלבליט, שלפיהן לא אישר פעולות חקירה מסוימות ואינו זוכר אם הוצגו לו מסמכים מהותיים, עשויות לחזק את טענת ההגנה בדבר פערים בין האישורים שניתנו לבין פעולות החוקרים בפועל.
משמעות מיוחדת יש למסמך משרד המשפטים שהציג עורך הדין עמית חדד, שלפיו החלטות שנבחנו בענייני בזק התקבלו על בסיס המלצות הדרג המקצועי, ולגרסת פילבר שהוצגה באולם, שלפיה נתניהו לא הורה לו להיטיב עם אלוביץ'. עם זאת, הפרקליטות טענה כי הבדיקה המינהלית לא כללה את הראיות שהתגלו בהמשך החקירה הפלילית. לפיכך, השאלה המכרעת אינה רק מה מנדלבליט זוכר כיום, אלא האם בזמן אמת קיבל תמונה מלאה של החשדות ושל החומרים הרלוונטיים, והאם פעולות המשטרה בוצעו במסגרת האישורים שניתנו לה.
עימות במשפט נתניהו: האם אפשר לחקור רה"מ בלי אישור בכתב?
הדברים עשויים לקבל משמעות משפטית במסגרת טענת ההגנה מן הצדק, אם יוכח כי פעולות חקירה מהותיות בוצעו ללא האישור הנדרש או תוך הסתרת מידע רלוונטי ממי שהיה מוסמך לאשרן. עם זאת, עצם העובדה שמנדלבליט אינו זוכר אישור מסוים אינה מוכיחה כשלעצמה שלא ניתן אישור, וגם חריגה מסמכות אינה מובילה אוטומטית לפסילת ראיות או לביטול אישומים. ההכרעה בשאלות הללו תהיה בידי השופטים, על בסיס המסמכים, העדויות ומכלול הראיות.
