עימות קולני פרץ היום (שני) בבית המשפט המחוזי בירושלים, במהלך עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו. במוקד המחלוקת עמדה תנועת פנים של מנדלבליט, לאחר שסנגורו של נתניהו, עורך הדין עמית חדד, שאל אותו האם הוא יודע האם זאב רובינשטיין מסר גרסה במשטרה. חדד פירש את תגובת העד כהבעת חוסר ידיעה, אולם התובעת יהודית תירוש התנגדה וטענה כי לא ניתנה תשובה כזו.
בתוך רגעים ספורים הידרדר הוויכוח לחילופי האשמות חריפים, שבמהלכם הטיח חדד בתירוש: "זה שקר גס! אי אמירת אמת לבית המשפט!". השופטת רבקה פרידמן־פלדמן נאלצה להתערב שוב ושוב ולדרוש מהצדדים להפסיק את העימות.
האירוע התרחש במהלך חקירתו הראשית של מנדלבליט בידי צוות ההגנה, כאשר עורך הדין חדד ביקש לבחון את מידת היכרותו של היועץ המשפטי לשעבר עם השינויים המהותיים שנערכו בכתב האישום המתוקן בתיק ארבעת אלפים.
לאחר שהשניים דנו ברשימת שלוש מאות וחמישה עשר אירועי הסיקור המופיעים בכתב האישום, עבר חדד לשאלת האופן שבו יוחסה לנתניהו ידיעה על פניות ואירועים הקשורים לרעייתו, שרה נתניהו. מנדלבליט התקשה בתחילה להיזכר בפרטים ואמר מעל הדוכן: "עבר הרבה זמן, צריך להיזכר, רגע שנייה". בהמשך דבריו הסביר מנדלבליט כי לפי זיכרונו, הדברים הועברו באמצעות אדם המקורב לבני הזוג, אך שמו לא עלה מיד בזיכרונו.
חדד שאל: "אתה מדבר על זאב רובינשטיין?". מנדלבליט השיב: "כן." מיד לאחר מכן הציג הסנגור שאלה ישירה נוספת: "אתה יודע אם הוא מסר גרסה?". מנדלבליט הגיב בתנועת פנים שתוארה כהבעת חוסר ידיעה. אלא שבאותו שלב בדיוק ביקשה עורכת הדין תירוש להתנגד לשאלה, ומכאן התפתחה מחלוקת קולנית בשאלה האם העד כבר השיב הלכה למעשה באמצעות הבעת פניו.
עורכת הדין תירוש טענה בפני בית המשפט כי לא ניתן לקבוע שמנדלבליט השיב שאינו יודע, והבהירה כי ביקשה להתנגד לשאלה עוד בטרם נמסרה תשובה כלשהי: "הוא לא עשה ככה שהוא לא יודע, אני התנגדתי." חדד הגיב מיד בהרמת קול ובחריפות: "איך את אומרת את זה?!" בהמשך פנה חדד לעד עצמו שישב על הדוכן ושאל אותו ישירות: "עשית מבט של מישהו שלא יודע? כן או לא.
באותו שלב תועד מנדלבליט כשהוא מחייך, בעוד תירוש שבה והדגישה בתוקף כי קמה כדי להתנגד. חילופי הדברים החריפו עוד יותר כאשר חדד הטיח ישירות בתובעת: "זה שקר גס! אי אמירת אמת לבית המשפט!". תירוש השיבה לו מיד בעקיצה: "זה שמור רק לעורך הדין חדד". חדד לא נותר חייב וקרא לעברה: "במה?! תספרי לבית המשפט, קדימה!".
העימות המשיך להסלים כאשר כל אחד מן הצדדים האשים את משנהו בהטחת הערות אישיות פוגעניות ובהפרעה לסדר התקין של הדיון. תירוש טענה כי חדד הוא שפתח במתקפה האישית, ואילו הסנגור דרש ממנה בתקיפות לחדול מלהגיב להערותיו. השופטת רבקה פרידמן־פלדמן התערבה והעירה לחדד כי תגובתה החריפה של תירוש באה בעקבות הדברים שהוא עצמו השמיע כלפיה.
גם לאחר ההתערבות הראשונה של הרכב השופטים, לא נרגעו הרוחות באולם. תירוש פנתה לבית המשפט וביקשה להנחות את עורך הדין חדד לפעול אך ורק בהתאם להחלטות שניתנו בנוגע להיקף חקירתו של מנדלבליט. לטענת התביעה, הסנגור מנסה לעקוף את המגבלות שקבע בית המשפט באמצעות הצגת שאלות על חומרי חקירה שהיועץ המשפטי לשעבר נחשף או לא נחשף אליהם, אף שנושא זה כבר לובן והוכרע בפני השופטים. היא דרשה להבטיח כי תינתן לה האפשרות הדיונית להתנגד לשאלות בטרם ישיב עליהן העד.
מנדלבליט עצמו הגיב בשלב זה מעל הדוכן ואמר בקצרה: "מקובל". חדד טען מנגד כי הפרקליטות מנסה לחסום אותו מלברר עובדות יסוד הנוגעות לאופן אישורו של כתב האישום המתוקן. כאשר הוויכוח בין הפרקליטים נמשך, נאלצה ראש ההרכב להתערב פעם נוספת בקריאה: "רגע!". גם בשלב מתוח זה תועד מנדלבליט כשהוא מחייך לנוכח חילופי המהלומות המילוליים בין עורכי הדין.
לאחר מכן הורה בית המשפט למנדלבליט לצאת מאולם הדיונים לצורך בירור ההתנגדות לגופה. בהיעדרו הרחיבה תירוש את טיעוניה והבהירה לפרוטוקול כי התביעה מוכנה להציג בפני בית המשפט חוות דעת, מסמכים כתובים ועדויות של כלל אנשי הצוות המשפטי שהיו מעורבים בהליך אישור כתב האישום.
לדבריה, חדד חותר ליצור רושם מוטעה שלפיו מנדלבליט כשל בבדיקת המסמך, מבלי שנפרשה בפני בית המשפט התמונה המלאה של עבודת מטה הפרקליטות. תירוש הדגישה כי מדובר בעננה פסולה שההגנה מטילה על ההליך כולו, וכי התביעה אינה מוכנה להותיר טענות אלו ללא מענה.
חדד השיב כי דברי התביעה אינם מספקים מענה לשאלתו העובדתית בנוגע לזאב רובינשטיין, ושוב ניצת ויכוח סביב השאלה האם העד כבר אותת על חוסר ידיעה. בשלב זה פקעה סבלנותה של ראש ההרכב, והיא קטעה את הוויכוח בקריאה נחרצת: "די, די, די! די, גמרנו! מה השאלה עכשיו לעד?". חדד הודיע כי לנוכח המצב שנוצר הוא מוותר על השאלה: "אמרתי שנדלג על השאלה, ממילא הכול מיותר, הכול בסדר".
אלא שגם הודעה זו לא הביאה להרגעה מיידית. תירוש המשיכה להגיב, וחדד שב וטען כי מנדלבליט כבר השיב שאינו מכיר את הפרט שנשאל עליו. השופטת שבה ודרשה בתוקף מן הצדדים לחדול, ומיד לאחר מכן הודיע בית המשפט על הפסקת צהריים.
העימות הסוער התפתח על רקע הניסיון הממוקד של צוות ההגנה להוכיח כי מנדלבליט כלל לא הכיר את פרטי השינויים שנערכו בכתב האישום המתוקן בתיק 4000 טרם אישורו. במהלך חקירתו הודה מנדלבליט כי לא עבר מחדש על חומרי הראיות בתיק, אך התעקש שקרא את רשימת שלוש מאות וחמישה עשר אירועי הסיקור "לא באלכסון, במהירות".
כאשר חדד ביקש לעמת אותו עם השינוי המבני הנוגע לייחוס ידיעת ראש הממשלה על מעשי רעייתו באמצעות המתווך זאב רובינשטיין, ניסתה התביעה לבלום את המהלך, מתוך עמדה כי הסנגוריה חורגת מגבולות הגזרה המצומצמים שהתווה בית המשפט ומנסה לבחון את זיכרונו של העד ממרחק שנים רבות. השאלה האם רובינשטיין מסר גרסה נותרה תלויה באוויר לאחר שחדד בחר לדלג עליה.
