היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט אמר היום (שני), במהלך עדותו במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כי אינו זוכר שאישר למשטרת ישראל לחקור את קשריו של ראש הממשלה עם עיתון "ישראל היום", כאשר במהלך הדיון הציג עורך הדין עמית חדד, דוח תשאול של עורך העיתון לשעבר עמוס רגב, שבו נשאל על התערבות ישירה של נתניהו בנושאי סיקור עיתונאי. מנדלבליט השיב מעל דוכן העדים כי אינו מכיר את המסמך וכי למיטב ידיעתו כיוון חקירה זה מעולם לא הוצג בפניו, ובעקבות זאת טען חדד כי חוקרי המשטרה פעלו מחוץ לגבולות האישורים שניתנו כדין בתיק אלפיים.
דבריו של מנדלבליט נאמרו במסגרת חקירתו בידי סנגורי ההגנה בבית המשפט המחוזי בירושלים, שהתמקדה בשאלת האישורים שהעניק בזמן אמת לפתיחה בבדיקות ובפעולות חקירה במסגרת תיקי האלפים. עורך הדין חדד ביקש לברר מול היועץ לשעבר האם האישור המקורי, שניתן לבדיקת תוכן השיחות המוקלטות בין נתניהו לבין מוציא לאור עיתון "ידיעות אחרונות" ארנון מוזס, כלל גם מתן היתר משפטי לבחון את התנהלות ראש הממשלה אל מול עיתון "ישראל היום": "לא אישרת למשטרה לבחון את פניות ראש הממשלה וגורמים בישראל היום לענייני סיקור?".
"ספרתי 45 פעמים": השופטת נזפה בעורכי הדין – חדד עקץ בציניות
היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט השיב: "למיטב זכרוני נכון, אבל יש לי כן… זה דברים לפני עשר שנים. למיטב זכרוני נכון, יש לי משהו בראש שקשור לזה." בהמשך דבריו הבהיר העד את עמדתו ביחס לקיומו של אישור רשמי: "לא חושב שהיה אישור כזה, זה מה שאני אומר. עלו דברים בדיונים, אני זוכר דברים שעלו בדיונים".
בעקבות התשובות טען חדד כי מדובר בחריגה מובהקת נוספת מן הגבולות שהוגדרו לחוקרים, והדגיש את דרישת ההגנה לקבל לידיה את מלוא הפרוטוקולים וחומרי הגלם מן הדיונים הפנימיים ללא השחרות, כדי לברר את היקף ההיתרים המדויק: "בלי השחרות, מכריכה לכריכה, נוכל לברר את האמת".
הפרקליטות דורשת חקירה נגדית למנדלבליט – ההגנה: עיוות דין
בהמשך החקירה באולם הציג חדד למנדלבליט מסמך מתאריך שבעה עשר בינואר אלפיים ושבע עשרה, שהוגדר כדוח תשאול משטרתי של עמוס רגב, מי שכיהן באותה עת כעורך הראשי של עיתון "ישראל היום". מן המסמך שהוקרא עלה כי החוקרים עימתו את רגב עם שאלות הנוגעות להתערבות אפשרית של ראש הממשלה בהחלטות עריכה בעיתון.
בדוח תועד כי רגב תיאר בפני החוקרים שיחת טלפון שקיבל מנתניהו מספר שבועות לפני כן, שבה התבטא ראש הממשלה בחריפות נגד הכתב אליעזר צ'זנה ונגד אופי הסיקור שלו. נוסף על כך, נרשם במסמך כי נתניהו הביע מורת רוח והתנגדות להצטרפותו של הכתב לטיסה שנועדה לסקר את פעילותו המדינית.
מנדלבליט ישוב היום לדוכן העדים – במוקד: האישורים לחקירות
חדד הציג את עיקרי המסמך למנדלבליט ותהה האם אישר בשעתו לפתוח בנתיב בדיקה זה: "לא אישרת את זה, את הנתיב הזה". מנדלבליט הביט במסמך והשיב בקצרה: "לא מכיר את זה. חדד הוסיף ושאל: "לא אישרת ולא הציגו לך אף פעם". ומנדלבליט אישר בתשובתו: "לידיעתי, לא".
לאחר הדברים טען עורך הדין חדד כי חקירתו של עמוס רגב מוכיחה בפועל את קו ההגנה, שלפיו גורמי החקירה במשטרה הרחיבו על דעת עצמם את היריעה ופעלו בניגוד להנחיות: "היו חוקרים ששעטו קדימה בניגוד לאישורך". בנוסף ביקש חדד לברר האם הובא לידיעת היועץ המשפטי לממשלה כי רגב הועמד לכאורה בפני איום שיהפוך לחשוד אם לא ישתף פעולה וימסור תשובות שישביעו את רצון החוקרים. מנדלבליט השיב בשלילה. יצוין כי הטענה באשר להפעלת איום נטענה במסגרת שאלת הסנגור בלבד, ולא הוצגה באולם קביעה שיפוטית המאשרת כי איום כזה אכן הושמע.
במהלך הדיון נדרש מנדלבליט להתייחס גם לרגישות המשפטית והציבורית המיוחדת הנוגעת לבדיקת קשרים יומיומיים בין אנשי ציבור לנציגי תקשורת. חדד שאל את העד האם היה מודע לקושי המובנה בחקירת יחסי גומלין אלו. היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט: "ברור, זה חריג מאוד בעיניי".
כאשר טען סנגורו של נתניהו כי שמירה על ערוצי שיח פתוחים בין פוליטיקאים לעיתונאים מהווה נדבך חיוני ביסודות המשטר הדמוקרטי, הביע מנדלבליט הסכמה עקרונית עם הדברים: "הקשר בין פוליטיקה לתקשורת לגיטימי ומתחייב כל עוד לא כורכים דבר בדבר". בד בבד הדגיש מנדלבליט כי החקירה בתיק 2000 הייתה בעלת מאפיינים ייחודיים ושונים לחלוטין מכל מקרה אחר, וזאת בשל קיומן של הקלטות השיחה הישירות בין נתניהו למוזס, אשר שימשו את התשתית הראייתית המרכזית לפתיחה בהליך.
הצהרתו של מנדלבליט כי לא הכיר את תשאול עורך "ישראל היום" וכי למיטב זכרונו לא אישר את חקירת הקשרים עמו מחזקת את הבסיס לטענת "הגנה מן הצדק" שמעלים פרקליטי ראש הממשלה. מטרת ההגנה היא לבסס תמונה שלפיה צוותי החקירה במשטרה ניהלו בדיקות נרחבות ופולשניות נגד נתניהו מעבר להיתרים הצרים שהעניק היועץ המשפטי לממשלה בתיק אלפיים. ככל שבית המשפט יקבל את הטענה שהחוקרים פעלו ללא אישור מוסמך, עשויה להיות לכך השפעה ישירה על קבילות הראיות שנאספו בנתיב זה ועל הערכת חוקיות ההליך הפלילי בכללותו.
