עימות משפטי חריף התפתח היום (שני) בבית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, סביב השאלה כיצד תוכל הפרקליטות לחקור את היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט לאחר סיום חקירתו בידי סנגורי ההגנה. התובעת יהודית תירוש טענה כי מאחר שמנדלבליט זומן להעיד כעד מטעם ההגנה, התביעה זכאית לנהל מולו חקירה נגדית מלאה, הכוללת הצגת מסמכים ורענון זיכרונו. מנגד, סנגוריו של נתניהו ושל שאול ואיריס אלוביץ' הזהירו כי מתן אפשרות כזו לתביעה יצור עיוות וחוסר שוויון מובהק בין הצדדים, בפרט לאחר שהרכב השופטים הגביל וצמצם את הנושאים שבהם הורשתה ההגנה לחקור את העד.
המחלוקת המשפטית פרצה כבר בפתח הדיון, כאשר עורך הדין עמית חדד, סנגורו של נתניהו, ביקש מבית המשפט לקבל הבהרה עקרונית באשר לאופי החקירה שמתכוונת הפרקליטות לנהל מול מנדלבליט לאחר שיסיים להשיב לשאלות ההגנה. חדד הסביר כי הכרעה בסוגיה זו נחוצה להגנה כבר בשלב הנוכחי כדי להיערך כראוי להמשך ההליך ולתכנן את לוח הזמנים.
מנדלבליט ישוב היום לדוכן העדים – במוקד: האישורים לחקירות
לדברי חדד, מאחר שהפרקליטות הגישה בעבר לבית המשפט מזכר רשמי המפרט את גרסתו של מנדלבליט בנוגע לאישורים שנתן לפתיחה בחקירות, יש לבחון האם החקירה שתבצע התביעה תוגדר כחקירה חוזרת או שמא כחקירה נגדית: "אנחנו רוצים לדעת היום כדי שנוכל להתכונן". חדד הבהיר בדבריו כי להבדל בין שני סוגי החקירה עשויה להיות השפעה ישירה ומרחיקת לכת על המשך ניהול המשפט.
בתגובה לדברים טענה התובעת יהודית תירוש כי מנדלבליט אינו מוגדר כעד תביעה, וכי עצם הגשת המזכר מטעמו בעבר אינה משנה את מעמדו הדיוני: "העד לא רשום כעד תביעה, הוא לא עד תביעה". תירוש הוסיפה והסבירה כי המזכר שהוגש בשעתו לבית המשפט לא נועד להחליף עדות ראשית של מנדלבליט, ואף לא התקבל בפועל כתחליף להגשת חומרי החקירה המקוריים. היא הזכירה לשופטים כי בית המשפט עצמו דרש מהפרקליטות להציג את המסמכים המקוריים ולא להסתפק בהסברים הכלליים שנכללו באותו מזכר.
"נחשב מסלול מחדש": האזהרה של עו"ד עמית חדד לבית המשפט
התובעת יהודית תירוש הוסיפה: "אנחנו זכאים לחקור נגדית עד שהובא על ידי הגנה. אי אפשר להתייחס למזכר שהוא הגיש כתצהיר שהוא חלף עדות ראשית". תירוש הדגישה כי לשיטת הפרקליטות אין מדובר בעניין טכני או פרוצדורלי בלבד, אלא בזכות מהותית ומושרשת של התביעה לחקור עד שהובא על ידי הצד שכנגד בהתאם לסדרי הדין הפלילי.
במהלך חילופי הדברים הקשו שופטי ההרכב על עמדת הפרקליטות, בעיקר לנוכח החלטתם המוקדמת להגביל את עדותו של מנדלבליט אך ורק לסוגיית האישורים שנתן כיועץ משפטי לממשלה לביצוע פעולות בדיקה וחקירה נגד נתניהו. השופט משה בר-עם ביקש מתירוש להבהיר האם העובדה שבית המשפט כבר צמצם בפועל את גבולות החקירה אינה מקרינה ומשפיעה בהכרח גם על מתכונת החקירה שתותר לתביעה. השופט בר־עם הזכיר כי ההגנה הוגבלה בשאלותיה, בין היתר עקב הגשת המסמכים הנוגעים לאישורי החקירה.
המלכודת הכפולה שטמן עו"ד עמית חדד למנדלבליט ולפרקליטות
השופט עודד שחם התייחס אף הוא לטיעוני הפרקליטות והעיר כי הנימוקים שמשמיעה התביעה כבר נדונו בעבר בפני ההרכב. כאשר ניסתה תירוש לחזור ולהסביר את עמדתה פעם נוספת, העיר השופט שחם: "אמרת את הדברים האלה לפני שתי דקות". בהמשך דבריו הוסיף השופט שחם: "אנחנו זוכרים את הסעיפים, עברנו עליהם פעם, פעמיים, שלוש".
על אף הערות השופטים, עמדה תירוש בתוקף על דעתה וטענה כי יש לעשות הבחנה ברורה בין נושאי החקירה המותרים לבין ארגז הכלים המשפטי המוקנה לתביעה לניהול החקירה. לדבריה, גם אם תחם בית המשפט את גבולות העדות לנושאים מוגדרים, אין בכך כדי לגזול מהתביעה את הזכות לחקור את מנדלבליט בחקירה נגדית בתוך אותם תחומים שהותרו.
אחד מנימוקי הליבה שהציגה הפרקליטות נגע לקשיי הזיכרון שבהם נתקל מנדלבליט, אשר נקרא להעיד ממרחק של שנים רבות על החלטות שהתקבלו לפני כעשור. תירוש הסבירה כי מנדלבליט סיים את תפקידו הציבורי, אינו מכהן עוד כיועץ משפטי לממשלה, לא בהכרח עיין בכלל המסמכים הרלוונטיים לפני עלייתו לדוכן העדים, ומשכך אין לצפות ממנו לזכור כל פרט ופרט מן הדיונים והבדיקות שהתקיימו בזמן אמת.
התובעת יהודית תירוש ציינה: "היום הוא לא יועץ משפטי לממשלה, לא עיין במסמכים, לא זוכר כל דבר, לא אמור לזכור כל דבר". תירוש הוסיפה וטענה כי ללא מתן היתר להציג בפני העד מסמכים כתובים, להזכיר לו השתלשלויות אירועים ולרענן את זיכרונו, עלול להיווצר מכשול של ממש בהגעה לחקר האמת ובירור העובדות סביב מתן אישורי החקירה.
לדבריה, הגבלת הפרקליטות לחקירה חוזרת בלבד תשלול ממנה את הכלים החיוניים לכך, בעוד שחקירה נגדית תאפשר לבית המשפט לקבל תמונה עובדתית מלאה ומדויקת. תירוש ציינה כי בעדותו של מנדלבליט נשמעו עד כה תשובות מגוונות, שכללו אישור עובדות מסוימות לצד אמירות חוזרות שלפיהן אינו זוכר או אינו יודע פרטים שונים, ומצב זה מחייב לשיטתה לאפשר לתביעה להציג בפניו את המסמכים הרלוונטיים.
מן העבר השני, עורך הדין ז'ק חן, סנגורם של שאול ואיריס אלוביץ', הזהיר מפני עיוות דין ומצב שבו תורשה הפרקליטות לתשאל את מנדלבליט בסוגיות שההגנה נבלמה מלעסוק בהן. חן הזכיר לשופטים כי בית המשפט קיבל בעבר את התנגדות התביעה להרחבת היריעה לטענות של הגנה מן הצדק, ובכך חסם מן הסנגורים את האפשרות להפנות למנדלבליט שאלות בנושאים מהותיים אלו.
לפיכך, טען חן, אין להעלות על הדעת כי התביעה תזכה כעת לעשות שימוש בחקירה נגדית כדי להגיש מסמכים ולהיכנס לתחומים שההגנה לא הורשתה לפתח. עורך הדין ז'ק חן: "לא חקרתי בנושאים אלה. לא סיקור, לא מקורבת, לא חפץ, לא שאול, לא איריס, לא כלום".
חן הוסיף והדגיש כי החלטת השופטים לקצר ולתחום את מסגרת העדות השפיעה באופן ישיר על היערכות צוותי ההגנה, ואף הביאה אותו לקצר משמעותית את משך הזמן שתכנן להקדיש לחקירת מנדלבליט. לפיכך, דרש חן כי בית המשפט יקפיד בקפדנות שלא לאפשר לתביעה לפרוץ את הגבולות לנושאים שלא ניתנה להגנה שהות למצותם, גם אם יותר לפרקליטות לקיים חקירה נגדית כלשהי.
גם עורך הדין חדד הצטרף לדברים והלין על האופן שבו השפיעה פסיקת השופטים על טקטיקת החקירה של צוותו. חדד הבהיר כי בכוונת ההגנה לשוב בהמשך הדרך לשורת נושאים, ובהם פרשת "המקורבת" והטענות שנגעו לבדיקת אופי הסיקור התקשורתי באתר וואלה. לדבריו, ההגנה תכננה לצלול לעומקן של סוגיות אלו, אך החלטת בית המשפט לצמצם את החקירה אילצה אותה לשנות כיוון בזמן אמת: "בית המשפט שינה לנו מסלול".
חדד הוסיף כי לראייתו החלטת הצמצום אינה מתיישבת עם חלק מתשובותיו של מנדלבליט עצמו. בתגובה להערותיו הבהירה ראש הרכב השופטים, השופטת רבקה פרידמן־פלדמן, כי החלטת בית המשפט התייחסה למסגרת הדיונית והפורמלית של החקירה בלבד, ואינה מהווה הכרעה לגופן של השאלות המהותיות. בשלב זה לא ניתנה החלטה סופית בשאלה האם יותר לפרקליטות לנהל חקירה נגדית או שמא היא תוגבל לחקירה חוזרת.
מלבד הוויכוחים המשפטיים המהותיים, נרשמה בפתח הדיון מתיחות סביב התנהלות עורכי הדין באולם. השופטת רבקה פרידמן־פלדמן ציינה כי קראה בעיון את פרוטוקול הדיון הקודם ונחשפה לעשרות מקרים שבהם הנוכחים התפרצו זה לדברי זה: "פרוטוקול אחרון עברתי עליו. מדברים יחד, מדברים יחד. ספרתי ארבעים וחמש פעמים 'מדברים יחד'".
עורך הדין חדד הגיב באולם: "חמור מאוד." ומיד לאחר מכן הוסיף בנימה אירונית: "חמור מאוד, צריך להגיד לתביעה". חילופי הדברים המתוחים נמשכו גם בעת שתירוש הציגה את טיעוניה, כאשר מספר נציגים מצוות הפרקליטות ביקשו להוסיף הערות. חדד מחה ודרש כי בית המשפט יקפיד על שוויון מלא בין הצדדים, והשופטת פרידמן־פלדמן הורתה כי תירוש תמשיך לטעון לבדה באותו שלב.
במהלך הישיבה עלו שתי סוגיות נוספות הנוגעות לניהול המשפט: האחת נגעה ללוח הזמנים של הדיונים בשבוע הבא עקב השתלמות מקצועית שבה צפויים להשתתף נציגי הפרקליטות. השופטת ציינה כי מדובר בהשתלמות מרוכזת שלא נערכה מזה מספר שנים, והודיעה כי בית המשפט ייעתר לבקשה לאפשר את השתתפותם של התובעים. יחד עם זאת, הדגישה השופטת כי ככל שייווצר צורך לזמן את מנדלבליט למתן עדות בדיון נוסף, יפעל בית המשפט בהתאם לצרכים.
הנושא השני שעלה בקצרה עסק בבקשת צוותי ההגנה לקיים דיון בנושא הסרת החיסיון המוטל על זהותו של מוסר מידע, המכונה בהליכים "עורך דין אנונימי". הצדדים שוחחו על היתכנות קיומו של דיון בסוגיה זו, אך לא התקבלה החלטה מהותית לגופו של עניין.
המחלוקת המרכזית שנותרה אפוא תלויה ועומדת מתמקדת בהגדרת מתכונת חקירתו של מנדלבליט בידי הפרקליטות לאחר סיום שאלות ההגנה. הכרעת השופטים בסוגיה תקבע אילו כלים פרוצדורליים וראייתיים יעמדו לרשות התביעה כאשר ישוב מנדלבליט להעיד על האישורים שהעניק לפתיחת חקירות תיקי האלפים.
המחלוקת על אופי חקירתו של אביחי מנדלבליט נוגעת ישירות לתשתית החוקית של תיקי ראש הממשלה. סוגיית אישורי היועץ המשפטי לממשלה לפתיחת בדיקות וחקירות נגד נתניהו עומדת בלב טענות ההגנה לביטול האישומים מחמת הגנה מן הצדק ופגמים מהותיים בחקירה.
ההכרעה בין מתן אפשרות לחקירה נגדית לבין הגבלת התביעה לחקירה חוזרת בלבד תקבע האם הפרקליטות תוכל להציג בפני מנדלבליט מסמכים שיחזקו את תוקף האישורים שנתן וירעננו את זיכרונו, או שמא מגבלות הזיכרון של העד והצמצום שהוטל על ההגנה ישאירו את גרסת היועץ לשעבר מוגבלת, דבר שעשוי לשרת את טענות הסנגורים בדבר ליקויים בהליכי אישור החקירות.
