עימות סוער נוסף סביב כתב האישום המתוקן בתיק 4000 התפתח היום (שני) בבית המשפט המחוזי בירושלים, במהלך המשך עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לאחר שנחקר על חתימתו שהועתקה לכאורה לגרסה המתוקנת, עבר סנגורו של ראש הממשלה, עורך הדין עמית חדד, לבחון לעומק האם מנדלבליט אכן קרא את המסמך והכיר את השינויים המהותיים שנערכו בו בזמן אמת. מנדלבליט הבהיר מעל הדוכן כי לא עבר על הראיות עצמן, אך התעקש שקרא את כתב האישום ואת רשימת שלוש מאות וחמישה עשר המקרים המופיעים בו. כשנשאל על אופי הקריאה, השיב: "לא באלכסון, במהירות".
במוקד חקירתו הראשית של מנדלבליט בידי צוות ההגנה עמדה שאלת מידת מעורבותו האישית בבדיקת כתב האישום המתוקן, שהוגש לבית המשפט בינואר 2021 בעקבות החלטת השופטים לחייב את התביעה לפרט במדויק את הטענות בנוגע להיענות לדרישות סיקור באתר וואלה במסגרת תיק 4000.

מנדלבליט שוב לא זכר – חדד לא התאפק ועקץ: "ננסה לחלץ משהו"
עורך הדין חדד ביקש לברר מול היועץ לשעבר האם בחן בעצמו את חומרי הראיות הנוגעים לכל אחד ואחד מן המקרים שנכללו במסמך המורחב. מנדלבליט הסביר בעדותו כי לפי זיכרונו, החלטת בית המשפט חייבה פירוט של המקרים המוחשיים שבהם נטען לקבלת טובת הנאה, ובכתב האישום המתוקן שולבה טבלה ובה שלוש מאות וחמישה עשר מקרים שתוארו בתמצית. העד הדגיש כי אישר את המסמך להגשה, אך הודה במפורש שלא עבר על חומרי הראיות שבבסיסו.
חדד ביקש להבחין בין בחינת הראיות לבין קריאת רשימת המקרים עצמה, וטען כי מנדלבליט נמנע משתי הפעולות: "לא רק שלא קראת, גם שלוש מאות וחמישה עשר מקרים לא עברת עליהם". מנדלבליט דחה את הדברים והתעקש: "לא, לפי כתב האישום, לפי זיכרוני עברתי עליהם". חדד המשיך להקשות מעל הדוכן: "אין לי ספק שלא קראת כתב אישום". הסנגור הודיע כי יציג בפני מנדלבליט פרטים מתוך כתב האישום המעוררים לשיטת ההגנה ספק כבד באשר לשאלה האם הכיר את תוכנו בטרם אושר.

חדד חשף את השאלות שהמשטרה הציגה – מנדלבליט הודה: "הופתעתי"
בהמשך קו החקירה שאל חדד את מנדלבליט האם הוא מודע לטענת ההגנה שלפיה חלק מהפריטים ברשימת אירועי הסיקור מנוסחים בצורה מעורפלת וסתומה, עד שלא ניתן להבין לאיזו כתבה או לאיזה פרסום תקשורתי הם מכוונים: עורך הדין עמית חדד: "אתה יודע שיש פריטים שאי אפשר להבין מה הם אומרים בכלל? מה כתוב בהם, על איזו כתבה מדברים, למה מתייחסים? אתה מודע לזה? לשיטתנו".
מנדלבליט השיב כי הוא זוכר רשימה ארוכה שכללה פריטים רבים, ואותם קרא. חדד הטיח מיד: "באלכסון?. מנדלבליט השיב בתשובה שהפכה למוקד הדיון: "לא באלכסון, במהירות". אמירה זו חידדה את המחלוקת: בעוד חדד ביקש להציג את הקריאה החפוזה כהוכחה לכך שהיועץ המשפטי לממשלה לא העמיק ולא בדק את כתב האישום כנדרש בתפקידו, מנדלבליט עמד על כך שקרא את המסמך המתוקן ואישר אותו על דעתו.

"הייתי מצפה שתברכו": חדד התעמת עם התביעה על עדות מנדלבליט
לאחר העיסוק ברשימת המקרים, פנה חדד לשינוי מהותי נוסף שנכלל בכתב האישום המתוקן: האופן שבו ייחסה התביעה לנתניהו ידיעה על פניות ואירועים שבוצעו בידי רעייתו, שרה נתניהו. חדד שאל תחילה האם העד זוכר רכיב מהותי נוסף שהפרקליטות נדרשה לתקן באותו מסמך. מנדלבליט: "מעבר למתת? תיק 4000? לא זוכר".
חדד המשיך ושאל: "אתה יודע איך יוצג ראש הממשלה בכתב אישום מתוקן על אירועים שנוגעים לרעייתו?". מנדלבליט התאמץ להיזכר בפרטי התיק ואמר: "עבר הרבה זמן, צריך להיזכר, רגע שנייה. היו, אם אני לא טועה, היו… הדברים היו מועברים באמצעות קרוב, ברח לי השם שלו". חדד סייע לו בשם: "אתה מדבר על זאב רובינשטיין?". ומנדלבליט אישר: "כן".
בשלב זה שאל חדד האם מנדלבליט יודע אם רובינשטיין מסר גרסה כלשהי בחקירתו במשטרה. על פי תיעוד הדיון, העד הגיב בתנועת פנים שהביעה חוסר ידיעה, אולם התובעת יהודית תירוש התנגדה בתוקף להמשך קו השאלות וחלקה על הפרשנות שניתנה להבעת פניו של העד.
עוד קודם לכן ניצתה מחלוקת משפטית עזה בשאלה האם יותר להגנה לחקור את מנדלבליט על בדיקת כתב האישום המתוקן. עורכת הדין תירוש טענה כי השאלות חורגות מן המסגרת המצומצמת שהתיר בית המשפט לעדות, וכי אין זה ראוי לבחון את תקינות פעולתו של היועץ המשפטי לשעבר על סמך בדיקת זיכרונו שנים לאחר תום כהונתו. תירוש הזכירה כי מנדלבליט כבר העיד שקרא ואישר את כתב האישום המתוקן, גם אם אינו זוכר שחתם עליו פיזית.
השופט עודד שחם ביקש לחדד את גבולות המחלוקת, וראש ההרכב השופטת רבקה פרידמן־פלדמן העירה כי השאלה המונחת על הפרק היא האם העד אכן קרא את המסמך שעליו מתנוססת חתימתו. השופט משה בר־עם ציין כי יש לאפשר לעד להתמודד ישירות עם הטענה שלא קרא את כתב האישום המתוקן.
עורך הדין חדד הבהיר לבית המשפט: "אני רוצה להתמודד עם זה שהוא קרא, שהוא לא קרא." חדד הוסיף כי מדובר בתקלה חמורה נוספת המצטרפת להעתקת החתימה מכתב האישום המקורי. תירוש התנגדה לסגנון הדברים, וחדד השיב כי אם בית המשפט יסבור שהוא חורג מן המותר, השופטים יעמידו אותו במקומו. בסופו של דבר דחו השופטים את התנגדות הפרקליטות והתירו לחדד להמשיך בחקירת מנדלבליט על בקיאותו במסמך.
כאשר חזר מנדלבליט לאולם וחדד שאל אותו האם הוא יודע אם זאב רובינשטיין מסר גרסה, התפרצה תירוש וביקשה להתנגד. באותו רגע התפתח עימות קולני סביב השאלה האם מנדלבליט כבר הגיב בתנועת פנים המעידה על חוסר ידיעה, או שהתובעת התנגדה בטרם הספיק להגיב: "הוא לא עשה ככה שהוא לא יודע, אני התנגדתי". חדד הגיב בצעקות: "איך את אומרת את זה?!".
הסנגור פנה מיד למנדלבליט וביקש לברר מולו האם הבעת פניו אכן שיקפה חוסר ידיעה. הרוחות באולם התלהטו, וחדד הטיח ישירות בתירוש: "זה שקר גס! אי אמירת אמת לבית המשפט!". תירוש לא עקצה בתגובה: "זה שמור רק לעורך הדין חדד". השניים המשיכו להחליף מהלומות מילוליות עד שהשופטת פרידמן-פלדמן נאלצה להתערב ביד רמה והורתה להם בתקיפות לחדול מיד מן הוויכוח.
בהמשך דרשה תירוש מבית המשפט להורות לחדד לפעול אך ורק על פי המגבלות שנקבעו לחקירה, וטענה כי הסנגוריה מנסה לעקוף את ההחלטות באמצעות שאלות על חומרי חקירה שהעד נחשף או לא נחשף אליהם. תירוש הדגישה לפרוטוקול כי התביעה ערוכה להציג בפני השופטים חוות דעת, מסמכים פנימיים ועדויות של אנשי הצוות המשפטי שעבדו בצמוד ליועץ המשפטי לממשלה, כדי לפרוס את התמונה המלאה. לדבריה, טענות ההגנה מייצרות עננה פסולה סביב הליך אישור כתב האישום, והפרקליטות אינה מתכוונת להשאיר את הדברים ללא מענה הולם.
השופטת שבה ונזפה בצדדים ודרשה להפסיק את חילופי הדברים, ובעקבות זאת הודיע חדד כי הוא מוותר על המשך השאלה בעניין רובינשטיין באותו שלב. מיד לאחר מכן הודיע בית המשפט על יציאה להפסקת צהריים.
העימות החריף בדיון מהווה המשך ישיר לחקירתו המוקדמת של מנדלבליט בנוגע לחתימתו על כתב האישום המתוקן בתיק 4000. באותה חקירה הציג עורך הדין חדד השוואה חזותית בין החתימה במסמך המקורי מינואר אלפיים ועשרים לבין זו שהופיעה בגרסה המתוקנת מינואר אלפיים עשרים ואחת, והצביע על מריחת דיו זהה לחלוטין באות הראשונה כהוכחה לכך שהחתימה נגזרה והודבקה.
מנדלבליט הודה כי אין לו זיכרון שחתם פיזית על המסמך המתוקן, אך טען כי עצם הסכמתו המהותית מספקת על פי דין. כעת ניסתה ההגנה לקעקע גם את רכיב ההסכמה המהותית, באמצעות הוכחה שהיועץ המשפטי לשעבר כלל לא התעמק בפרטי המסמך, לא קרא את הראיות ועבר בחטף בלבד על רשימת שלוש מאות וחמישה עשר אירועי הסיקור.
הודאתו של מנדלבליט כי קרא את רשימת שלוש מאות וחמישה עשר המקרים במהירות ולא בחן את חומרי הראיות שבבסיסם, לצד הקושי שלו לזכור שינויים מבניים בכתב האישום המתוקן, מספקת לצוות ההגנה תחמושת כבדת משקל בטענה לפגמים מנהליים ומהותיים חמורים בהגשת האישומים. לטענת סנגוריו של נתניהו, אישור כתב אישום מתוקן נגד ראש ממשלה מכהן אינו יכול להיעשות בהליך מזורז ושטחי המסתמך על העתקת חתימות ובדיקה חפוזה ללא ראיות.
מנגד, עמדת הפרקליטות היא כי היועץ המשפטי עמד בראש המערכת ואישר את העקרונות המהותיים, בעוד עבודת הפירוט הטכנית נשענה כחוק על צוותי הפרקליטות המלווים. הקרב על מידת מעורבותו של מנדלבליט עשוי להשפיע ישירות על האופן שבו יעריכו שופטי בית המשפט המחוזי את תוקף האישומים בתיק ארבעת אלפים ואת טענות ההגנה מן הצדק.
