מחלוקת משפטית עקרונית התעוררה היום (שני) במהלך עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט בבית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, סביב השאלה האם פתיחה בחקירה נגד רה"מ מכהן מחייבת מתן אישור כתוב ורשמי, או שמא ניתן להסתפק בהסכמה בעל פה בלבד.
סנגורו של נתניהו, עורך הדין עמית חדד, עימת את מנדלבליט מעל דוכן העדים עם תצהיר שהגיש לבית המשפט בחודש ינואר אלפיים עשרים ואחת, וביקש להוכיח כי לא מדובר רק בניתוח פרשני תיאורטי אלא בתיאור מעשי של הדרך שבה התקבלו ההחלטות בזמן אמת.
הפרקליטות דורשת חקירה נגדית למנדלבליט – ההגנה: עיוות דין
במרכז הדיון המשפטי עמד תצהיר מפורט שעליו חתם מנדלבליט מינואר 2021, שבו התייחס ישירות להוראותיו של חוק יסוד הממשלה ולדרישות החוקיות הנוגעות לפתיחה בחקירה ולהגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן. מנדלבליט הסביר בעדותו כי לשיטתו קיימת הבחנה משפטית ברורה ומהותית בין שני השלבים בהליך הפלילי. לדבריו, החוק קובע ומחייב את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה עצמו לפתיחת חקירה, אך לשון הסעיף אינה קובעת כי הסכמה זו חייבת להינתן דווקא במסמך כתוב.
לעומת זאת, בכל הנוגע לשלב המאוחר של הגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן, הצביע מנדלבליט על דרישה חוקית מחמירה בהרבה הנובעת באופן ישיר מלשון החוק. עורך הדין חדד ביקש לברר מול העד האם הדברים שנכתבו בתצהיר משקפים את תפיסתו המשפטית של מנדלבליט בזמן אמת, בשעה שהתקבלו ההחלטות בפועל הנוגעות לחקירות נתניהו, או שמדובר בטיעון וניתוח משפטי שנערך בדיעבד לצורכי המשפט.
מנדלבליט על חקירת "ישראל היום": "לא חושב שהיה אישור"
מנדלבליט הדגיש תחילה בתשובתו כי מדובר בעמדה משפטית עקרונית שהציג בפני בית המשפט. עם זאת, בהמשך עדותו אישר כי אותה תפיסה ופרשנות משפטית השפיעה באופן ישיר על דרך פעולתו, וכי התצהיר כולל בתוכו גם תיאור עובדתי של ההחלטות שהתקבלו בפועל.
בשלב זה של החקירה התנגדו נציגי הפרקליטות לקו השאלות שהציג חדד, בטענה כי העד כבר הבהיר את עמדתו המשפטית וכי בית המשפט הוא הגורם המוסמך להכריע במשמעותו של המסמך.
מנדלבליט ישוב היום לדוכן העדים – במוקד: האישורים לחקירות
בעקבות ההתנגדות התבקש מנדלבליט לצאת מאולם הדיונים, וצוותי ההגנה והתביעה הציגו את נימוקיהם בפני הרכב השופטים. לאחר שהשופטים דחו את התנגדות התביעה והתירו לחדד להמשיך בקו החקירה, חזר מנדלבליט אל דוכן העדים ואישר כי הדברים שנכתבו בתצהיר אכן שיקפו את תפיסתו בזמן אמת ביחס לדרישות שהציב החוק.
חדד שב והדגיש את ההבדל החוקתי והמעשי שבין פתיחה בחקירה לבין העמדה לדין פלילי. מנדלבליט הסביר מנגד כי מבחינתו מדובר בשתי הוראות חוק נפרדות לחלוטין בעלות ניסוח שונה, ולפיכך נגזרות מהן דרישות פרוצדורליות שונות: "הלשון של המחוקק שונה".
עורך הדין חדד הודיע באופן רשמי לפרוטוקול כי ההגנה חולקת מכול וכול על הפרשנות שלפיה ניתן להסתפק בהסכמה שבעל פה לפתיחת חקירה נגד ראש ממשלה מכהן. על כך השיב מנדלבליט כי בית המשפט הוא שיכריע במחלוקת המשפטית הזו.
בהמשך הדיון הוצג באולם כתב האישום המקורי שהוגש נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בחודש ינואר אלפיים ועשרים, אשר נשא את חתימותיהם של הגורמים המוסמכים, ובהם חתימתו של מנדלבליט עצמו. היועץ המשפטי לממשלה לשעבר עיין במסמך ואישר מעל הדוכן כי חתם עליו בכתב ידו וכי כתב האישום הוגש על ידו כחוק.
הוויכוח סביב תצהיר היועץ המשפטי לשעבר מחודש ינואר אלפיים עשרים ואחת נוגע לאחת מטענות הדגל של צוות ההגנה מאז ראשית ההליכים בתיקי האלפים. סעיף שבע עשרה לחוק יסוד הממשלה קובע מנגנון הגנה מיוחד לראש ממשלה מכהן, שנועד למנוע פתיחה בחקירות פליליות שווא או חקירות מונעות ממניעים פוליטיים ללא שיקול דעת מעמיק של היועץ המשפטי לממשלה.
בעוד שהפרקליטות טוענת כי די בהסכמה עקרונית שניתנה בעל פה בדיונים פנימיים כדי לעמוד בדרישות החוק, סנגוריו של נתניהו טוענים מזה שנים כי היעדר אישורים כתובים בזמן אמת מהווה פגם חמור היורד לשורשו של ההליך, ומעיד על כך שפעולות החקירה החלו ללא סמכות כדין.
העימות סביב שאלת האישור בעל פה מעמיד למבחן תקדימי את היקף הפיקוח והריסון המוטלים על גורמי האכיפה בעת חקירת הדרג המדיני הבכיר ביותר בישראל. הדיון המשפטי חורג משאלת הפעולות שבוצעו בפועל במשטרה, ומתמקד בדרישות הצורניות המחייבות של החוק – כיצד תועדו ההחלטות, באילו מילים נוסחו והאם המשטרה פעלה בהתאם להיתרים מוגדרים ומדויקים. הכרעת בית המשפט המחוזי בסוגיה פרשנית זו עשויה להשפיע באופן ישיר על גורל טענת ההגנה מן הצדק, שכן קביעה כי נדרש אישור בכתב עשויה להביא לפסילת ראיות מרכזיות ואף לביטול חלקים מכתב האישום.
