סוגיית חתימתו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט על כתב האישום המתוקן נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו חזרה היום (שני) למוקד הדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים. במהלך החקירה הראשית מטעם ההגנה הציג עו"ד עמית חדד בפני מנדלבליט את הדמיון בין החתימות המופיעות בכתב האישום המקורי ובגרסתו המתוקנת, וטען כי הן הועתקו ממסמך אחד לאחר. מנדלבליט אישר כי אינו זוכר שחתם פיזית על כתב האישום המתוקן, אך הבהיר כי הוא זוכר שקרא ואישר את תוכנו, והתעקש כי גם שימוש בחתימתו ממסמך קודם עשוי לעמוד בדרישות החוק.
במרכז העימות באולם הדיונים ניצבה שאלת החתימה שהוטבעה על גבי כתב האישום המתוקן, כאשר עורך הדין חדד ביקש לברר מול מנדלבליט האם אחז בעט וחתם על המסמך בעצמו, או שמא חתימתו הועברה באופן גרפי מכתב האישום המקורי.
הפרקליטות דורשת חקירה נגדית למנדלבליט – ההגנה: עיוות דין
סנגורו של ראש הממשלה התמקד בפרטים החזותיים של החתימה, ובפרט באופן שבו נמרח הדיו באות הראשונה של השם. לטענת ההגנה, הזהות הגרפית המוחלטת מעידה ללא צל של ספק כי לא מדובר בשתי פעולות חתימה נפרדות שבוצעו בכתב יד אנושי, אלא בפעולה של גזירה, העתקה והדבקה של החתימה המקורית אל תוך המסמך המתוקן.
תחילה שאל חדד את מנדלבליט: "נתת למישהו אישור לחתום בשמך?". מנדלבליט השיב בשלילה, אך מיהר להבהיר: "אני זוכר שאני קורא ומאשר את כתב האישום המתוקן". חדד המשיך והציג בפני בית המשפט והעד את ממצאיו: "החתימה נראית בדיוק, אבל בדיוק, כפי שהייתה בכתב האישום המקורי. הרי אין סיכוי שאתה מרחת בכוונה את אותה אלף. מישהו העתיק את כתב האישום שלך מכתב האישום המקורי. לא רק שלך אלא של כל המעורבים והדביק אותם על כתב האישום המתוקן. ואתה לא זוכר את האירוע הזה".
עימות במשפט נתניהו: האם אפשר לחקור רה"מ בלי אישור בכתב?
בתשובתו בחר מנדלבליט להבחין בין האירוע שבו חתם על כתב האישום המקורי לבין ההתרחשות סביב הגשת הגרסה המתוקנת: "יש לי זיכרון מחתימה מכתב האישום המקורי, אין לי זיכרון מחתימה פיזית בכתב האישום המתוקן". חדד מיהר לגזור מכך מסקנה חד-משמעית: "כי לא חתמת על כתב האישום המתוקן. זו המסקנה". מנדלבליט לא הכחיש והשיב בקצרה: "בסדר".
חילופי דברים אלו עמדו במוקד החקירה, כאשר ההגנה ביקשה לקבע את העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה לא חתם בעצמו ובאופן פיזי על המסמך המתוקן שהוגש לבית המשפט, בעוד מנדלבליט הדגיש כי היעדר הזיכרון הפיזי של פעולת החתימה אינו גורע מן העובדה המהותית שאישר את הגשת המסמך.
מנדלבליט על חקירת "ישראל היום": "לא חושב שהיה אישור"
בהמשך הדיון שאל חדד את מנדלבליט האם הוא מאשר שלא הוא זה שביצע בעצמו את פעולת ההעתקה וההדבקה של חתימתו. מנדלבליט השיב כי לשיטתו המשפטית, גם אם נלקחה חתימה ממסמך קיים והוטמעה במסמך החדש, אין בכך כדי לפגום בתוקפו החוקי של האישור שנתן: "גם אם מישהו שם את החתימה שלי, זה גם עונה על הדרישה. כדי לעמוד על הדרישה ההסכמה צריכה להינתן בעל פה. זה מה שאני אומר". העד המשיך וסיפק דוגמה להמחשת עמדתו העקרונית: "אם הייתי אומר עכשיו תיקחו חותמת שלי מכתב האישום, זה גם היה עונה על הדרישה".
בדברים אלו ביקש מנדלבליט לחדד את ההפרדה בין האקט הטכני של אחיזת העט לבין ההסכמה המהותית והמודעת להגשת כתב האישום לערכאות. לשיטתו, השאלה החוקתית המכרעת היא האם היועץ המשפטי לממשלה אישר בפועל את הגשת כתב האישום המתוקן, ולא האם חתם פיזית מחדש על כל עותק וגרסה.
בשלב זה של העדות החריף סנגורו של ראש הממשלה את הטון, והעלה ישירות את החשד כי חתימתו של היועץ המשפטי הועתקה ללא ידיעתו או אישורו המפורש: "אפילו על זה אתה לא זוכר שזייפו את החתימה שלך. זה מה שאמרת". מנדלבליט השיב על כך: "אני לא זוכר".
לקראת סיום חילופי הדברים בנושא זה, עבר חדד משאלת האקט הגרפי לשאלה המהותית באשר למידת מעורבותו של מנדלבליט בגיבוש הנוסח המתוקן: "אני לא חושב שבדקת את כתב האישום המתוקן, לא קראת אותו, לא בדקת אם הוא נכון, לא בדקת אם הדרישה נענתה או לא".
דברים אלו עמדו בסתירה מוחלטת לגרסתו המוקדמת של מנדלבליט, שהתעקש כי קרא את כתב האישום המתוקן ואישר אותו טרם הגשתו לשופטים. בקטע הדברים שנמסר לא נכללה תשובתו המפורשת של העד להטחה זו.
הסערה סביב החתימה מתחברת למחלוקת המשפטית העקרונית שפרצה בדיון בנוגע להוראותיו של חוק יסוד הממשלה, המעגן את חובת הסכמת היועץ המשפטי להליכים פליליים נגד ראש ממשלה מכהן. במהלך עדותו עמד מנדלבליט על ההבדל בין שלב פתיחת החקירה, שלשיטתו אינו מחייב אישור בכתב ויכול להישען על הסכמה שבעל פה, לבין שלב הגשת כתב האישום הדורש עמידה בכללים צורניים מחמירים.
צוות ההגנה ניסה להוכיח כי אותה דרישה מהותית לא קוימה כהלכתה בעת תיקון כתב האישום בתיק ארבעת אלפים, תוך שימוש בהעתקה טכנית של חתימות במקום קבלת אישור ובדיקה מדוקדקת ומחודשת של מנדלבליט עצמו.
הודאתו של מנדלבליט כי אין לו זיכרון מחתימה פיזית על כתב האישום המתוקן, לצד טענת ההגנה בדבר העתקת חתימות, מהווה נדבך בעל משקל רב במאבק המשפטי על תקינות ההליך הפלילי כולו. עבור סנגוריו של נתניהו, הוכחה לכך שכתב האישום המתוקן לא נחתם ונבדק כראוי בידי היועץ המשפטי לממשלה עשויה להצביע על פגם מנהלי ומהותי חמור בהגשת האישומים.
מנגד, עמדת מנדלבליט והפרקליטות גורסת כי המהות גוברת על הפרוצדורה, וכי מרגע שניתנה הסכמתו העקרונית של היועץ, האופן הטכני שבו הוטבעה החתימה אינו פוגע בחוקיות כתב האישום. ההכרעה בשאלה זו תישאר בידי שופטי בית המשפט המחוזי, שיידרשו לקבוע האם נפל פגם בהגשת כתב האישום המתוקן ומה תהא השפעתו על המשך ניהול המשפט.
