יום עדות סוער במיוחד התקיים היום (שלישי) בבית המשפט המחוזי בירושלים, כאשר היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט המשיך להיחקר בחקירה נגדית על ידי סנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עורך הדין עמית חדד. במהלך הדיון התעוררו מחלוקות בנוגע לאישורים שניתנו לפתיחת החקירות בתיקי האלפים, לנוסח האזהרה שנמסרה לנתניהו ולשאלת המניעים שעמדו מאחורי ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום.
בהמשך עבר הדיון לראשית תיק 2000, שם תיאר מנדלבליט את המגעים עם סנגורו של ארי הרו ואת העברת הקלטות השיחות בין נתניהו לנוני מוזס, ולקראת סיום הדיון טען חדד כי עדותו של מנדלבליט סותרת את עמדת הפרקליטות בנוגע לנסיבות מסירת החומרים, והודיע כי ההגנה מבקשת לבחון את המסמכים הנוגעים לכך לפני שתמשיך בחקירה בנושא.
חדד: האישום הוגש ממניעים זרים, תירוש השתוללה – השופט התפוצץ
מנדלבליט מאשר: נתניהו לא הוזהר בשוחד בתיק 4000
אחד העימותים החריפים בדיון התפתח כאשר חדד ביקש לבחון את האפשרות ששיקולים פוליטיים השפיעו על ההחלטות שהתקבלו בעניינו של נתניהו. חדד העלה טענה חמורה כלפי הפרקליטות ואמר: "הגישו כתב אישום כדי לעשות חילופי שלטון במדינה". התובעת יהודית תירוש מחתה על הדברים והשיבה: "אתה נותן פה נאום לאומה. אתה מנסה לייחס מניעים פוליטיים לתביעה", כשהיא מדגישה שבפרקליטות פועלים גורמים בעלי השקפות שונות וכי ההחלטות התקבלו על בסיס הראיות.
בהמשך ביקש חדד לעמת את מנדלבליט עם אמירה שיוחסה לו בשיחה עם תירוש, שלפיה הציג בפניה את הבחירה בין השתתפות בתיק שיציל את הדמוקרטיה לבין כהונה כשופטת תחת משטר דיקטטורי, ושאל אם אמר שנתניהו עלול להוביל להפיכה משטרית בדומה להונגריה ופולין: "את מעדיפה להיות תובעת בתיק שיציל את הדמוקרטיה או שופטת בדיקטטורה?".
"אין מקום לפתוח בחקירת נתניהו": חדד חושף את המסמך שהוסתר
תירוש התנגדה לקו החקירה וטענה שאין להפוך את הדיון לבחינת עמדות אישיות. השופט משה בר-עם הבהיר כי שאלת המניעים עשויה להיות רלוונטית במקרים קיצוניים, ולאחר התייעצות קבעו השופטים כי למרות הקשיים בחקירת מניעי תובע, טענה לשיקולים זרים עשויה לבסס הגנה מן הצדק בכפוף להצגת תשתית עובדתית, מה שמעניק להגנה אפיק פעולה אך טרם קובע ממצאים לגופו של עניין.
"לא זוכר אם אישרתי שוחד": המחלוקת על תיק 4000
חלק מרכזי נוסף בעדות עסק בשאלה אילו אישורים נתן מנדלבליט לחקירת נתניהו, ובפרט אם אישר במפורש לחקור אותו בחשד לשוחד בתיק 4000. מנדלבליט העיד כי הוא זוכר שאישר לחקור את ראש הממשלה באזהרה בתיקים 1000, 2000 ו-4000, אך התקשה לשחזר את הנוסח המדויק: "אני זוכר שאישרתי לחקור את ראש הממשלה באזהרה בעבירה על טוהר המידות", אמר, והסביר כי בתיק 4000 ייתכן שאישר במפורש גם חקירה בחשד לשוחד, אך אינו זוכר זאת בוודאות.
חדד הציג את הפרוטוקולים וטען שהביטוי "טוהר המידות" כלל אינו מופיע בהם: "מעולם לא השתמשת בביטוי טוהר המידות", ומנדלבליט התעקש על זכרונו. השופט בר-עם הקשה על משמעותו המעשית של מושג כללי זה, ומנדלבליט הבהיר שאישוריו התייחסו לנושאים ולפעולות מרכזיות באחריות הפרקליטות המלווה.
"ניסוח פתלתל": השופטים הקשו על מנדלבליט סביב אזהרת השוחד
חדד הציג את נוסח האזהרה שנמסרה לנתניהו בפתח חקירתו בתיק 4000, שבה תואר חשד לפיו נתניהו פעל לקידום אינטרסים של נותן טובות הנאה תוך ניגוד עניינים והפרת אמונים – בעוד שהמילה "שוחד" עצמה נעדרה מהנוסח. מנדלבליט עצמו תיאר את האזהרה כ"ניסוח יותר פתלתל", והשופט בר-עם שאל אותו: "כמי שנתן את אישורי החקירה, האם זה נכון לרשום ניסוח פתלתל כלפי ראש הממשלה?".
מנדלבליט הסביר כי הניסוח התאים להפרת אמונים אך אפשר להגיע ממנו לחשדות נוספים, ואישר כי רכיב התמורה והמילה "שוחד" אינם מופיעים בו. חדד טען שמדובר בפגם מהותי שפגע ביכולתו של הנחקר להבין את החשדות המיוחסים לו.
מנדלבליט הסביר: כך התפתחו החשדות נגד נתניהו
מנדלבליט תיאר את התפתחות הבדיקות נגד נתניהו לאורך השנים, ובהן טענות לזיוף פריימריז מול פייגלין, מימון בחירות, "ביביטורס" וקבלת טובות הנאה. לדבריו, בשלב הראשון טרם התגבש חשד סביר מלא, ולכן אושרו בדיקות מקדימות: "יצאו לדרך במצב של חשד, שאני סברתי באותו זמן שהוא לא מצדיק חקירה שלמה, אלא בשלב זה בדיקה". הוא ציין שחשדות הבחירות הופרכו, ובתיק 1000 ציין כי נקודת המפנה הגיעה בעקבות עדותה של הדס קליין שהעידה על "קו אספקה ולא משהו ספורדי", לצד ההקלטות בתיק 2000 שחייבו בחינה משפטית מוקדמת.
ההקלטות הגיעו לשי ניצן: "אני לא חושב שהמשטרה הייתה מעורבת"
במעבר לראשית תיק 2000, שחזר מנדלבליט את הישיבה מיום 3 במרץ שבה הוצגו לו החומרים. לדבריו, פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן פנה אליו לאחר שנוצר קשר עם סנגורו של ארי הרו, שנחקר בפרשה אחרת, שהחזיק בתמלילים ובקלטות של שיחות נתניהו-מוזס והעביר אותם לפרקליטות. מנדלבליט העיד כי למיטב זכרונו המשטרה עדיין לא הייתה מעורבת בשלב שבו הוצגו לו החומרים לראשונה, וכי הוא האזין להקלטות ועיין בתמלילים.
ראש מח"ש ביקש להגיע למנדלבליט – התשובה שקיבל מעוררת שאלות
מבוכה למנדלבליט: חדד חושף את המסמך שהיועמ"ש לשעבר לא הכיר
"חשד לעבירות שוחד לשני הצדדים": ההתלבטות בראשית תיק 2000
מנדלבליט העיד כי כבר בתחילת הדרך זיהה בחומרים פוטנציאל לחשד לעבירות שוחד לשני המשתתפים בשיחות, והסביר כי ההתלבטות המרכזית שלו לא נגעה לקיומו של החשד אלא לשאלה האם הראיות מקימות פוטנציאל הרשעה והאם קיים אינטרס ציבורי בהמשך ההליך.
"רמיזות מכוערות": העימות החריף בין חדד למנדלבליט
הדיון הידרדר לעימות אישי כאשר מנדלבליט הטיח בחדד: "סליחה שאני אומר, לכלכת קצת… מנסה להתגבר על הרמיזות המכוערות שהיו קודם". חדד מיהר לשאול: "רמיזות מכוערות של מי?", ומנדלבליט השיב ללא היסוס: "שלך". בתגובה הזהיר חדד: "אתה בטוח שאתה רוצה ללכת לכיוון הזה?", מה שהביא להתערבותה של התובעת יהודית תירוש ולהרגעת הרוחות באולם.
"רמיזות מכוערות": מנדלבליט תקף את חדד – והאולם סער
העדות של מנדלבליט שמחזקת את טענת ההגנה למסע ציד פוליטי
המגעים לעדות מדינה: מנדלבליט אישר שחובה לתעד, אך לא ידע היכן התיעוד
מנדלבליט אישר כי שי ניצן עדכן אותו על האפשרות להתקדם למשא ומתן לקראת הסכם עד מדינה עם הרו, וכי חובה משפטית לתעד בכתב מגעים מסוג זה ולערב את המשטרה בניהול ההליך. אולם, כאשר חדד דרש לדעת היכן נמצא אותו תיעוד רשמי של השיחות הראשוניות עם הסנגור, השיב מנדלבליט: "לא יודע". העד גם לא ידע להסביר כיצד הועברו החומרים פיזית לשי ניצן או מדוע הסנגור פחר לפנות ישירות לפרקליט המדינה.
שאלת החיסיון והטענה לתרגיל חקירה ללא אישור
מנדלבליט אישר כי להבנתו סנגורו של הרו, שכונה בדיון "הפחח" דבר שעורר ההתנגדויות, ביקש לשמור על אנונימיות וכי לא הוצגה לו תרשומת רשמית של שי ניצן על אותן שיחות. בהמשך העלה חדד טענה לפיה המשטרה הפעילה תרגיל חקירה באמצעות הרו מבלי לקבל את אישור היועמ"ש, ומנדלבליט אישר כי כוונה לביצוע תרגיל חקירה על ראש הממשלה מחייבת את אישורו המוקדם, אך לא אישר כי אכן בוצע תרגיל כזה בפועל.
"לא אומרים אמת": חדד התפוצץ על התביעה במהלך חקירת מנדלבליט
הטלפון של ארי הרו והשאלה האם המשטרה הכירה את ההקלטות קודם לכן
חדד הציג עדויות הנוגעות לתפיסת והחזרת מכשירו הנייד של ארי הרו בפברואר 2016, וטען כי אפליקציית ההקלטות נמצאה פתוחה על שיחות נתניהו-מוזס בעת ההחזרה למרות שהרו לא השתמש בה, מה שמעיד לכאורה שהמשטרה האזינה לחומרים עוד לפני שהועברו רשמית לפרקליטות. מנדלבליט השיב כי לא ידע על כך בזמן אמת, והדגיש שאם המשטרה האזינה להקלטות ללא אישורו המוקדם מדובר באירוע שהיה מחייב דיווח מיידי אליו.
"הפרקליטות טוענת בדיוק ההפך": ההתפתחות הדרמטית בסיום העדות
לקראת סיום הדיון הודיע חדד כי ברצונו לעצור את החקירה בנושא תיק 2000 עקב סתירה מהותית שנחשפה: מנדלבליט העיד כי ההקלטות והתמלילים הועברו לשי ניצן במסגרת מגעים לקראת הסכם עד מדינה, בעוד שהתביעה הגישה יום קודם לכן תגובה רשמית לבית המשפט שבה טענה בדיוק ההפך – כי מסירת המידע לא היוותה חלק מהמשא ומתן לעדות מדינה ולא הותנתה בהטבות. חדד דרש לקבל את מלוא חומרי הגלם והתיעוד הנוגעים למגעים אלו, והשופטים נדרשו להיערך לדיון בהמשך הבקשות.
מביך: תירוש התגאתה בניסיון של הפרקליטות, הקהל התפוצץ מצחוק
התנגדה, חזרה בה – ושוב התנגדה: העימות הסוער בין חדד לתירוש
המשמעות הדרמטית של גילויים אלו עבור קו ההגנה היא רבת-עוצמה: ההודאה של מנדלבליט כי החומרים בתיק 2000 הגיעו ישירות לשי ניצן במסגרת מגעים מוקדמים להסכם עד מדינה – בניגוד חזיתי לעמדת הפרקליטות שהוגשה לבית המשפט – מעניקה להגנה כלי מרכזי לערער על תקינות התשתית הראייתית הראשונית של התיק.
לכך מצטרפים ההודאה בהיעדר תיעוד רשמי למגעים הקריטיים עם סנגורו של ארי הרו, העובדה ששאלת האזנת המשטרה להקלטות טרם אישור היועמ"ש נותרה באפילה, והקשיים שהתגלו סביב נוסח האזהרות בתיק 4000. מכלול גילויים אלו ממחיש כיצד ההגנה מצליחה לערער על גרסאות הרשויות ולחשוף פערים עמוקים בניהול ההליכים בשלביהם המוקדמים ביותר.
