התפתחויות משמעותיות נרשמו היום (שלישי) במסגרת חקירתו הנגדית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, הציג שורה של מסמכים והתכתבויות פנימיות חסויות המלמדים על מידע רב ערך שהוסתר לכאורה מעיניו של היועץ המשפטי לממשלה, ובהם פרטים חדשים על התנהלות מערכת אכיפת החוק סביב ניצב רוני ריטמן והמפגשים החשאיים בין קציני משטרה בכירים לעיתונאים.
במוקד הדיון הוצגה התכתבות פנימית דרמטית מיום 13 ביולי 2017 ששלח ראש המחלקה לחקירות שוטרים דאז, אורי כרמל, למיטל סצ'ינדל, בקשר להליכים המשפטיים שהתנהלו סביב ראש להב 433 דאז, רוני ריטמן. מתוכן המייל שהקריא עו"ד חדד באולם עלה כי מנדלבליט כלל לא קרא את המסמכים שהועברו ללשכתו, וכי כרמל ביקש נואשות לקיים פגישה אישית עם היועמ"ש טרם הגשת התשובה לבג"ץ כדי להציג את עמדתו ולהבטיח שהוא מודע לחוות דעת מח"ש ולמכתביו לפרקליט המדינה.
חדד: האישום הוגש ממניעים זרים, תירוש השתוללה – השופט התפוצץ
"מנדלבליט לא קרא את המסמכים שהעברתי להם", כתב כרמל, אך ציין כי בקשתו נדחתה על הסף: "אך אסנת הבהירה לי ששי אינו סבור שיש בכך צורך", כשהוא מתייחס לפרקליט המדינה דאז, שי ניצן. בהתכתבות נוספת מיום קודם לכן אף נכתב: "קראתי, תודה על האמון. ממש תיק קשה, שלא לומר מדכא. הבנתי ממיכל ששי והיועץ מבוצרים בעמדתם". כאשר חדד עימת את מנדלבליט עם המיילים הללו ושאש האם ידע שראש מח"ש ביקש לדבר עמו ונמנע ממנו לעשות כן, ביקשה התביעה לעצור את השאלות בטענה להיעדר רלוונטיות ישירה למשפט נתניהו.
הצגת המסמכים נועדה לבסס את טענת ההגנה שלפיה מידע מהותי לא זרם בצורה תקינה ללשכת היועמ"ש. חדד הציג עדויות ופרוטוקולים מחקירתו של ריטמן מדצמבר 2015, שבהן טען האחרון כי גורמים הקשורים ללשכת ראש הממשלה פעלו נגדו כדי להזיזו מתפקידו יחד עם ראש אגף החקירות והמודיעין, מני יצחקי, על רקע פעילות היחידה נגד אישי ציבור.
מנדלבליט מאשר: נתניהו לא הוזהר בשוחד בתיק 4000
מנדלבליט הודה כי כיועץ משפטי לממשלה היה מצפה שטענה חמורה לפיה ראש הממשלה מנסה לכאורה "לתפור תיק" לראש יחידה חוקרת תובא לידיעתו המיידית, אך אישר כי הדבר מעולם לא דווח לו בזמן אמת: "זה לא דווח לך?" – "לא", השיב מנדלבליט, כשהוא מוסיף שריטמן עצמו לא השתתף בדיונים שנערכו אצלו.
בהמשך החקירה עבר חדד לפרשה מטרידה נוספת – פגישה שנערכה ב-29 בנובמבר 2015 בבית קפה בגבעתיים בין ממלא מקום ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, ערן קמין, לבין העיתונאי בן כספית, עוד בטרם כניסתו של מנדלבליט לתפקיד. לפי עדותו של קמין, המפגש נועד לברר ידיעות מודיעיניות סודיות בקשר ל"תיק המעונות" באישור ראש אגף החקירות.
מנדלבליט נשבר והודה: לא זוכר אישור לחקירת נתניהו בחשד לשוחד
אולם, כאשר חדד עימת את בית המשפט עם עדותו המקורית של היועץ הקודם, יהודה וינשטיין, מפברואר 2024, התברר פער עצום: וינשטיין הצהיר חד-משמעית כי לא ידע כלל על פניית המשטרה לבן כספית, מעולם לא אישר זאת, ושמע על כך לראשונה בדיעבד: "לא עדכנו אותי… לא ידעתי דבר כזה". מנדלבליט מצדו העיד כי ראה דיווחים על כך רק בדיעבד בזמן אמת, אך אישר כי מדובר בפעולות חריגות שהתנהלו ללא ידיעת ראש התביעה הכללית.
חשיפת התכתבויות פנימיות שבהן ראש מח"ש דאז אורי כרמל התלונן כי פרקליט המדינה שי ניצן מנע ממנו ישירות להציג את עמדתו בפני היועץ המשפטי לממשלה, לצד העובדה שהיועץ הקודם יהודה וינשטיין כלל לא ידע או אישר פגישות סודיות בין בכירים במשטרה לעיתונאי בן כספית, ממחישות לכאורה התנהלות נסתרת בתוך מערכת התביעה והחקירה.
כאשר מוסיפים לכך את העובדה שטענות חמורות של ראש להב 433 דאז רוני ריטמן על ניסיונות לכאורה לפגוע בו לא דווחו למנדלבליט, מצטיירת תמונה מטרידה של קבלת החלטות בחדרים סגורים, שבה מידע קריטי על תקינות ההליכים הוסתר פעם אחר פעם מעיניו של היועץ המשפטי לממשלה.
