בעוד שבוע יחזרו אזרחי ישראל לקלפיות, והפוליטיקאים שוב מבטיחים לשנות את המציאות. אבל לפני שמקשיבים להבטחות החדשות, כדאי להיזכר באלה שניתנו בפעם הקודמת.
באוקטובר 2022 הבטיח נתניהו להוזיל את יוקר המחיה, בן גביר הצהיר שיחזיר את הביטחון האישי, סמוטריץ' התחייב לחזק את ההתיישבות ולשנות את מערכת המשפט, והמפלגות החרדיות ביקשו לדאוג לציבור בוחריהן. כמעט ארבע שנים אחרי הקמת הממשלה, בדקנו מה עלה בגורלן של ההבטחות המרכזיות. התוצאה? בחלק מהנושאים אפשר להצביע על שינויים של ממש, באחרים הדרך נעצרה הרבה לפני קו הסיום.
נתניהו הבטיח חינוך חינם והורדת מסים – מה קרה בפועל?
באוגוסט 2022 הציג יו"ר הליכוד בנימין נתניהו תוכנית כלכלית שנועדה להקל על יוקר המחיה. בין היתר, הבטיח חינוך חינם לילדים מגיל לידה עד שלוש, הפחתת מסים, בלימת ההתייקרויות ושורת צעדים להקלה על רוכשי הדירות. כמעט ארבע שנים לאחר הקמת הממשלה, חלק מההבטחות יושמו באופן חלקי, אחרות נותרו על הנייר, ובכמה תחומים אף נרשמו צעדים בכיוון ההפוך.
התוכנית הכלכלית של הליכוד: בלימת עליית המחירים והפחתת מיסים
אחת ההבטחות המרכזיות הייתה להעניק חינוך חינם לכל הילדים עד גיל שלוש. בפועל, הממשלה הרחיבה את הטבות המס להורים לילדים קטנים, אך לא ביטלה את התשלום למעונות היום. כך, בעוד שחלק מהמשפחות זכו להקלה כלכלית, ההתחייבות לחינוך חינם לכלל הילדים לא מומשה.
גם בתחום המסים התוצאה רחוקה מההבטחות. נתניהו הציג תוכנית להפחתת המע"מ מ-17% ל-12% בתוך חמש שנים, אלא שבינואר 2025 המס דווקא עלה ל-18%, במסגרת הצעדים שננקטו להתמודדות עם הגירעון התקציבי. במקביל, לא הונהגה הקפאה כללית של מחירי המוצרים והשירותים, כפי שהשתמע מהבטחותיו לבלימת ההתייקרויות. במהלך הקמפיין התייחס נתניהו גם להקפאת עליית תשלומי המשכנתאות, אך בהמשך הבהיר כי התכוון להקפאת הארנונה.
בתחום הדיור התחייב נתניהו להאיץ את הבנייה, לקצר את הליכי הרישוי, לסייע לזוגות צעירים ולהקים קבינט דיור בראשותו בתוך שבוע מהקמת הממשלה. בפועל, הקבינט הוקם רק ב־29 בינואר 2023, כחודש לאחר השבעת הממשלה, ובראשו הועמד בתחילה שר השיכון יצחק גולדקנופף. בהמשך עמד נתניהו עצמו בראש הקבינט. כלומר, ההתחייבות להקמתו קוימה, אך באיחור ובמתכונת שונה מזו שהוצגה לציבור.
מנגד, בתחום הבנייה נרשמה התקדמות מסוימת. לפי נתוני מינהל התכנון, בשנת 2025 הונפקו היתרים לכ-84 אלף דירות, עלייה של 11.5% לעומת השנה הקודמת. עם זאת, מספר הדירות שקיבלו תעודות גמר דווקא ירד בכ-10%. המשמעות היא שבעוד שהיקף ההיתרים גדל, לא נרשמה עלייה מקבילה בהשלמת הדירות. בנוסף, הנתונים אינם מאפשרים לקבוע אם ההבטחה לקצר את משך הזמן לקבלת היתר בנייה אכן מומשה.
ומה באשר לסיוע לזוגות צעירים? הממשלה המשיכה להפעיל את תוכנית "דירה בהנחה", שבמסגרתה זכאים יכולים לרכוש דירות במחירים מוזלים. מדובר בסיוע ממשי לרוכשים המשתתפים בתוכנית, אך גם כאן חשוב לציין כי היא פעלה עוד לפני הקמת הממשלה הנוכחית, ולכן אין מדובר ביוזמה חדשה שנולדה בעקבות הבטחות הבחירות.
הדובדבן שבקצפת – הרפורמה המשפטית
ביולי 2023 אישרה הכנסת את אחד החוקים המרכזיים ברפורמה: צמצום עילת הסבירות. החוק נועד למנוע מבתי המשפט לפסול החלטות של הממשלה, ראש הממשלה והשרים בטענה שהן בלתי סבירות באופן קיצוני. אלא שבינואר 2024 ביטל בג"ץ את החוק ברוב של שמונה שופטים מול שבעה, והשינוי שהעבירה הקואליציה בוטל.
במרץ 2025 הצליחה הקואליציה להעביר חוק נוסף, המשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת אופן מינוי השופטים בישראל. במסגרת השינוי נקבע כי שני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה יוחלפו בנציגים שייבחרו בידי הקואליציה והאופוזיציה. בנוסף, מינוי שופטים לבית המשפט העליון יוכל להתבצע גם ללא הסכמת נציגי השופטים בוועדה, בתנאי שתתקבל תמיכה של נציגי הקואליציה והאופוזיציה. אלא שהשינוי עדיין לא מיושם – הכנסת קבעה שהחוק ייכנס לתוקף רק עם תחילת כהונתה של הכנסת ה-26.
ביולי 2026 אישרה הכנסת חוק נוסף, הפעם בנוגע לסמכויות היועץ המשפטי לממשלה. החוק קובע כי הממשלה תוכל לקבל החלטות גם בניגוד לחוות דעתו המשפטית של היועץ, ומסדיר אפשרות לקבלת ייצוג משפטי נפרד בבית המשפט. בנוסף, נקבע כי היועץ המשפטי לממשלה יהיה נתון לפיקוחו של שר המשפטים, תוך שמירה על עצמאותו בהחלטות הנוגעות להליכים פליליים. גם כאן, אף שהחוק אושר בכנסת, השינויים עדיין לא נכנסו לתוקף, והם אמורים להתחיל לחול בינואר 2027.
מנגד, אחת ההבטחות המרכזיות של הרפורמה נותרה ללא מימוש: פסקת ההתגברות, שנועדה לאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שבג"ץ פסל, באמצעות רוב של 61 חברי כנסת. ההצעה אומנם עברה בקריאה ראשונה במרץ 2023, אך לא אושרה בקריאה שנייה ושלישית ולכן לא הפכה לחוק. גם התוכנית לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, כך שהייעוץ המשפטי והתביעה הכללית ינוהלו בנפרד, לא הושלמה.
בסיכומו של דבר, הקואליציה העבירה שני חוקים משמעותיים במסגרת הרפורמה המשפטית, אך השינויים שנקבעו בהם טרם נכנסו לתוקף נכון לכתיבת שורות אלו. במקביל, פסקת ההתגברות לא נחקקה, והחוק לצמצום עילת הסבירות בוטל בידי בג"ץ. המשמעות היא שחלק מהבטחות הרפורמה אושרו בכנסת, אך השינויים המרכזיים שהובטחו לא יושמו.
סמוטריץ' הבטיח לחזק את יהודה ושומרון – והריבונות?
חיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון היה אחת ההבטחות המרכזיות של יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' לקראת בחירות 2022. הוא התחייב להסדיר יישובים, להרחיב את הבנייה, לפתח תשתיות ולקדם החלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון.
במהלך הקדנציה קודמו כמה מהמהלכים שהבטיח. בפברואר 2023 נחתם הסכם שהעביר לסמוטריץ', בתפקידו כשר במשרד הביטחון, סמכויות אזרחיות בתחומים כמו תכנון, בנייה ותשתיות ביהודה ושומרון. במסגרת ההסכם הוקמה מינהלת ההתיישבות, שנועדה לרכז את הטיפול בנושאים אלה, בעוד שסמכויות ביטחוניות נותרו בידי שר הביטחון וצה"ל.
במרץ 2023 אישרה הכנסת תיקון לחוק ההתנתקות, שביטל את האיסור על כניסת ישראלים ושהייתם בשטחים שפונו בצפון השומרון בשנת 2005. בכך נפתח פתח לחידוש ההתיישבות באזור. צעד משמעותי נוסף הגיע בשנת 2025, כאשר הקבינט המדיני-ביטחוני אישר ביוזמת סמוטריץ' ושר הביטחון ישראל כ"ץ הקמה והסדרה של 22 יישובים ביהודה ושומרון, ובהם גם חידוש ההתיישבות בחומש ובשא-נור. עם זאת, אישור הקמת היישובים אינו מעיד שכולם כבר הוקמו בפועל. ביוני 2026 אישרה הכנסת גם חוק המעניק הטבות מס לתושבים ביישובים מסוימים ביהודה ושומרון, בהתאם למיקומם ולתנאים שנקבעו בחוק.
אלא שבנושא הריבונות התמונה שונה. למרות התחייבויותיו של סמוטריץ' והצעדים שקידם להרחבת השליטה האזרחית הישראלית באזור, עד אוקטובר 2026 לא הוחלה ריבונות ישראלית רשמית על יהודה ושומרון. כך, בעוד שבתחומי הבנייה, הסדרת היישובים והסמכויות האזרחיות קודמו שינויים משמעותיים, החלת הריבונות, שהייתה אחד היעדים המדיניים המרכזיים של סמוטריץ', לא יצאה לפועל.
בן גביר הבטיח לסיים את "קייטנות המחבלים" – ומה עם הביטחון האישי?
לקראת הבחירות הציג איתמר בן גביר תוכנית לשינוי ביטחון הפנים: הקלה בהוראות הפתיחה באש, חסינות משפטית לשוטרים ולחיילים, מלחמה בפרוטקשן ובטרור החקלאי, הרחבת הזכאות לנשק אישי וביטול מה שכינה ״קייטנות המחבלים״ בבתי הכלא.
אחרי הבחירות קיבל בן גביר לא רק משרד משלו, אלא גם שם חדש לתפקיד: השר לביטחון לאומי. עם כניסתו לתפקיד החל לטפל באחת ההבטחות המרכזיות שלו – לשים סוף למה שכינה ״קייטנות המחבלים״ בבתי הכלא. תחילה הורה לסגור את מאפיות הפיתות שפעלו בבתי הסוהר, ובהמשך צומצמו הטבות נוספות לאסירים הביטחוניים, בעיקר לאחר טבח 7 באוקטובר.
רפורמת הנשק מתרחבת למרכז: אלו היישובים החדשים
גם בתחום הנשק האישי הצליח בן גביר לקדם שינוי משמעותי, עם הרחבה ניכרת של הזכאות לרישיונות נשק והקלה על אזרחים העומדים בתבחינים. במקביל, קודמו שינויים בהוראות הפתיחה באש של המשטרה במצבים מסוימים, אף שהרפורמה הרחבה שהציג לפני הבחירות לא הושלמה. ההבטחה להעניק חסינות משפטית לשוטרים ולחיילים, לעומת זאת, טרם הבשילה לחוק.
בתחום הפרוטקשן נרשמה התקדמות חקיקתית משמעותית – ביולי 2023 אישרה הכנסת חוק שהחמיר את הענישה על גביית דמי חסות והעניק לרשויות כלים נוספים למאבק בעבריינים.
שתי התחייבויות נוספות של עוצמה יהודית היו עונש מוות למחבלים והקמת משמר לאומי. במרץ 2026 אישרה הכנסת את חוק עונש מוות למחבלים בקריאה שנייה ושלישית, אך הוא עדיין לא יושם בפועל. במקביל, בנושא המשמר הלאומי התקבלה החלטת ממשלה והחל תהליך הקמה, אך לא אומתה השלמתו במתכונת המקורית.
ביטול המיסים של ש"ס
לקראת בחירות 2022 הציב יו"ר ש"ס אריה דרעי את המאבק ביוקר המחיה במרכז קמפיין הבחירות שלו. אחת ההבטחות הבולטות הייתה לבטל את המסים שהטילה ממשלת בנט-לפיד על משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים. לאחר הקמת הממשלה החדשה, בינואר 2023, הורה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לפעול לביטול שני המסים. תחילה בוטלו המסים באופן זמני, ובינואר 2025 בוטלו לחלוטין, ללא הגבלת זמן. בכך מומשה אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות של ש"ס.
חברי ישיבת הממשלה הכריעו: המס על השתייה המתוקה יבוטל באופן גורף
הבטחה נוספת של דרעי הייתה להקצות מיליארד שקלים מדי שנה לחלוקת כרטיסי מזון ל-350 אלף משפחות נזקקות. ההתחייבות אף נכללה בהסכם הקואליציוני, אולם בפועל התקציבים היו נמוכים יותר.
לפי נתוני המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, בשנת 2023 הוקצו לתוכנית 400 מיליון שקלים, שמתוכם חולקו בפועל כ-260 מיליון שקלים. בשנת 2024 עמד התקציב על 300 מיליון שקלים בלבד, ובנובמבר 2025 נחשף בדיון בכנסת כי כ-277 מיליון שקלים שיועדו לחלוקת כרטיסי מזון באותה שנה עדיין לא חולקו בשל עיכובים באישור הקריטריונים. כלומר, תוכנית כרטיסי המזון אכן יצאה לפועל ומשפחות נזקקות קיבלו באמצעותה סיוע, אך ההתחייבות להקצות מיליארד שקלים מדי שנה לא קוימה בהיקף שהובטח.
בג"ץ קבע: תלושי המזון של ש"ס יחולקו השנה ויבחנו מחדש ב-2024
יהדות התורה: חוק הגיוס נשאר מוקד המשבר
אחת הדרישות המרכזיות של יהדות התורה הייתה הסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות, באופן שיאפשר את המשך לימודיהם ללא גיוס רחב לצה"ל. אלא שבמהלך הקדנציה לא הושג הסדר חוקי יציב במתכונת שביקשו המפלגות החרדיות. ביוני 2024 קבע בג"ץ כי בהיעדר הסדר חוקי אין למדינה סמכות להימנע מאכיפת חוק שירות ביטחון כלפי תלמידי הישיבות. המשבר נמשך והוביל בהמשך גם לפרישת יהדות התורה מהקואליציה.
בתחום תקציבי החינוך החרדי ננקטו צעדים להגדלת התמיכה במוסדות, אך מידת ההתאמה שלהם להתחייבויות המקוריות דורשת בחינה תקציבית נפרדת.
נעם: הרשות לזהות יהודית
מפלגת נעם, בראשות אבי מעוז, ביקשה לחזק את הזהות היהודית במדינה. במסגרת ההסכם הקואליציוני נקבעה הקמת רשות לזהות לאומית יהודית, ובפברואר 2023 אישרה הממשלה את הקמתה. למעשה, מדובר במימוש של התחייבות קואליציונית מפורשת.
זו תוכנית נעם לשמירה על זהותה היהודית של מדינת ישראל
אז מה נשאר מההבטחות?
ארבע שנים אחרי, אפשר לראות שההבטחות הגדולות לא הסתיימו כולן באותו אופן. המסים על המשקאות הממותקים והכלים החד־פעמיים בוטלו, חוק עונש מוות למחבלים אושר, תנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים השתנו, וחלקים מהרפורמה המשפטית קודמו בחקיקה.
מנגד, חינוך חינם מגיל אפס לא הונהג, המע"מ לא ירד לשיעור שהובטח, פסקת ההתגברות לא נחקקה, הריבונות ביהודה ושומרון לא הוחלה, וחוק הגיוס לא הוסדר כפי שדרשו המפלגות החרדיות.
בין לבין נמצאות התחייבויות שקודמו אך לא הושלמו במלואן, כמו הרחבת הזכאות לנשק אישי, תוכנית כרטיסי המזון והקמת המשמר הלאומי. כעת, רגע לפני שהמפלגות חוזרות לבקש את אמון הציבור, אפשר לבחון את ההבטחות החדשות גם לאור הישנות. כי בסופו של דבר, לא מספיק לבדוק מה הפוליטיקאים אמרו בדרך לשלטון, אלא גם מה הצליחו לעשות כשהגיעו אליו.
