התפתחויות משמעותיות נרשמו היום (שלישי) במסגרת חקירתו הראשית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, הציג באולם מסמכים דרמטיים המלמדים כי כבר בספטמבר 2014 החליט היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, לסגור ולסיים רשמית הליך בדיקה שנערך בעניינו של נתניהו. מנדלבליט, שהחליף את וינשטיין בתפקידו בפברואר 2016, נדרש לסוגיה ואישר כי לא הכיר חלק ניכר מהבדיקות המוקדמות, וכי לא עודכן כלל בהחלטת קודמו בטרם נדרש לאשר פעולות בדיקה חדשות באותם עניינים ממש.
במוקד הדיון עמדה החלטה רשמית שקיבל יהודה וינשטיין ב-4 בספטמבר 2014, שניתנה בעקבות בחינת ממצאי בדיקה שעסקה בשורת טענות נגד נתניהו, ובראשן הסוגיות סביב מימון נסיעותיו לחו"ל במסגרת הפרשה שקיבלה את הכינוי התקשורתי "ביבי טורס". עו"ד חדד הציג לבית המשפט את המסמך המקורי, שבו נכתב בשחור על גבי לבן: "לאחר בחינת ממצאי הבדיקה שנוהל בעניין ראש הממשלה, החלטתי לאמץ את עמדתם של ראש אח"מ ושל פרקליט המדינה ולסיים את הליך הבדיקה בנוגע לאירועים שנבדקו כפי שיפורט".
חדד: האישום הוגש ממניעים זרים, תירוש השתוללה – השופט התפוצץ
במסמך זה אוזכרו גם תחקירים ששודרו בתוכנית "המקור" בערוץ 10 בחודשים מרץ ואפריל 2011 אודות נסיעותיו של נתניהו בין השנים 1999 ל-2008, לרבות טענות ספציפיות על מימון כפול לכאורה בשני מקרים משנת 2006 עת כיהן כחבר כנסת. כאשר חדד ביקש לברר האם מנדלבליט ידע שהנושאים הללו כבר נבחנו ונסגרו טרם כניסתו לתפקיד, השיב מנדלבליט כי אינו זוכר שהוצג בפניו המסמך, ולשאלות על אירועים כגון העסקתה ופעילותה של אודליה כרמון השיב כי אינו זוכר פרטים מעבר לזיכרון מעורפל כללי.
קודם להצגת החלטת וינשטיין, הציג חדד טבלה מפורטת שכללה שורת מסמכים, תרשומות פנימיות, מכתבים של היועץ המשפטי לממשלה, ראיונות טלוויזיוניים של גורמים שונים, כגון אלדד יניב, וריכוזי נתונים שנאספו עוד בטרם כניסתו של מנדלבליט ללשכה. הסנגור טען כי חלק ניכר מחומרים אלו נגעו בדיוק לאותם נושאים שמנדלבליט התבקש בדיעבד לאשר את בדיקתם המחודשת, מבלי שהוצגה בפניו התמונה המלאה המעידה שהעניין כבר נבחן לעומק ונסגר.
העדות של מנדלבליט שמחזקת את טענת ההגנה למסע ציד פוליטי
כשנשאל האם הכיר את אותו מאגר חומרים בעת כניסתו לתפקיד, השיב מנדלבליט בקצרה: "לא". חדד הטיח בו: "ככל שיש נגיעה שאתה תאשר, נושאים שנסגרו צריך להביא לפניך", ומנדלבליט הסכים: "נכון". חדד הוסיף בציוריות: "זה לא שדה בתול, מישהו חרש אותו כבר". מנדלבליט אישר את הדברים אך ביקש לסייג: "אני חייב להגיד, יש משהו שקשור רק לביבי טורס, לא שום דבר אחר. יש דברים אחרים, יש משהו שכן זכור לי שזה עלה רק על ביבי טורס".
בשלב מתקדם בחקירה תקף חדד את האופן שבו הוצגו החשדות בפני מנדלבליט עם כניסתו לתפקיד, וטען כי הובאו בפניו טענות ישנות תחת מעטפת של מידע חדש: "דברים שלא גולו לך, לא אומרים לך שמעלים איתך גרה, לא סיפרו לך, מבקשים ממך ללעוס שוב אוכל לעוס, כאילו לראשונה בודקים טענות נגד ראש הממשלה שכספית מנצח על המקהלה", אמר חדד, כשהוא מתייחס למידע שהעביר העיתונאי בן כספית למשטרה, אשר כלל שורת חשדות מחודשים כגון זיוף לכאורה בפריימריז בליכוד מול משה פייגלין, מימון כפול בבחירות, פרשת "ביבי טורס" וקבלת טובות הנאה מאנשי עסקים.
חדד: האישום הוגש ממניעים זרים, תירוש השתוללה – השופט התפוצץ
מנדלבליט העיד כי באותה עת התרשם שהמידע שהונח על שולחנו לא הגיע לרמה הנדרשת של "חשד סביר" המצדיק פתיחה בחקירה פלילית מלאה, ולכן אישר תחילה לבצע פעולות בדיקה בלבד, מתוך הנחה שחלק מהחשדות, כדוגמת ענייני הבחירות, יופרכו בהמשך בעוד לאחרים תידרש בחינה נוספת.
בהמשך החקירה הפנה חדד לדברים שאמר יהודה וינשטיין בעדותו המקורית, ולפיהם לאחר מתן ההחלטה לסיים את הבדיקה ב-2014, היה על המשטרה לחדול מכל פעולה נוספת שנוגעת לאותם אירועים: "סיימנו בהחלטה, כן היה מונח בפניך, הנחת בפניי ובזה נגמר הסיפור", ציטט חדד. כשנשאל מנדלבליט האם עודכן על כך, השיב: "בהחלטה זו? אמרתי קודם שלא".
בעקבות זאת טען חדד כי המשטרה המשיכה לחקור ולעסוק בעניינו של ראש הממשלה בניגוד גמור להחלטה מפורשת לסיים את הבדיקה, וכי כל חידוש של הפעולות דרש אישור מחדש: "עידכנו אותך למרות שאסור למשטרה לחקור בעניין ראש הממשלה מספטמבר 2014? החלטה ברורה, המשטרה פעלה בניגוד לחוק היסוד ועסקה בעניין ראש הממשלה לשיטתנו", הצהיר הסנגור, כאשר התביעה מחתה על אופן הצגת הדברים והשופטת העירה כי הוספת המילים "לשיטתנו" אינה מספיקה.
סוגיית החלטתו של וינשטיין השתלבה בבחינה רחבה יותר של אישורי הבדיקה שנתן מנדלבליט עצמו. חדד הציג מזכר מיום 3 במרץ 2016 שנועד לאשר בדיקת מידע בתיק 2000 ושאל האם האישור הוגבל לתיק זה בלבד, ומנדלבליט אישר זאת. לאחר מכן הוצג מסמך נוסף מ-26 ביוני 2016 שהזכיר את תיקי 1000 ו-2000 יחד, כאשר חדד טען כי לא ניתן בו אישור מפורש לחקירה בתיק 1000: "אין פה אישור לתיק אלף". מנדלבליט השיב כי להבנתו כן ניתן אישור, וכשנשאל מי נתן את האישור המרכזי לפתוח בחקירה בתיק 1000, הבחין בין שלב הבדיקה לשלב החקירה והצהיר: "אני נתתי אישור".
מנדלבליט הסביר כי בשלב הראשון לא סבר שהתשתית מצדיקה חקירה פלילית מלאה, וכי המעבר לחקירה רשמית התבצע רק לאחר שהוצגו בפניו ממצאים בעקבות עדותה של הדס קליין, משום שלא מדובר היה עוד בסכומים חד-פעמיים אלא בטענות שיטתיות לקבלת טובות הנאה לפי דרישה. חקירתו הראשית של מנדלבליט התמקדה אפוא בחשיפת הפערים שבין החלטות הסגירה המוקדמות של ראשי מערכת האכיפה לבין האופן שבו חודשו החקירות בפועל תחת כהונתו.
