"תרגיל מלוכלך של המשטרה": העימות על האזהרה שנמסרה לנתניהו

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, אישר היום (שני) במהלך חקירתו הנגדית במשפט נתניהו כי נוסח האזהרה שנמסר לראש הממשלה בתיק 2000 לא התאים לחשדות שנחקרו בפרשה. הדברים נאמרו לאחר שעו"ד עמית חדד הציג בפניו את המסמך וטען כי נתניהו לא יכול היה להבין ממנו שהוא עומד להיחקר על שיחותיו עם מו"ל ידיעות אחרונות, ארנון (נוני) מוזס. בעקבות תשובתו של מנדלבליט, תקף הסנגור בחריפות את התנהלות החוקרים וכינה אותה "תרגיל מלוכלך של המשטרה".

6+

העימות באולם התפתח לאחר שעורך הדין חדד ביקש לברר מי היה הגורם האחראי לניסוח האזהרות שנמסרו לנתניהו, ומה הייתה מידת מעורבותו האישית של מנדלבליט בגיבושן. היועץ המשפטי לממשלה לשעבר הבהיר כי עצם מתן האישור לחקור אדם באזהרה מצוי בתחום אחריותו המלאה, אך הדגיש כי אין פירוש הדבר שהוא עצמו ניסח כל מילה ומילה שנמסרה לחשוד על ידי החוקרים בשטח.

השופט דרש לדעת מתי אושרה החקירה – מנדלבליט נותר ללא מענה

לפני כשעה|אפרת ברינר

כאשר נשאל מפורשות האם ניסח את האזהרה הספציפית הזו, השיב: "לא זוכר".
חדד עמד על כך שלנוסח האזהרה ישנה חשיבות משפטית מכרעת, שכן כל חשוד זכאי לדעת במדויק במה הוא חשוד עוד בטרם יידרש להשיב לשאלות החוקרים. מנדלבליט הביע הסכמה מלאה לעיקרון יסוד זה והצהיר: "צריך להבין ממה להתגונן".

6+

בשלב זה הוצג בפני בית המשפט נוסח האזהרה המדויק שנמסר לנתניהו בחקירה:
"בהמשך לחקירתך הקודמת באזהרה, אנחנו קציני המשטרה עומדים לחקור אותך באזהרה בחשד לבקשת וקבלת טובות הנאה לא כדין מאנשי עסקים בקשר לתפקידך." עורך הדין חדד הדגיש כי חקירת תיק אלפיים עסקה באופן מובהק בתוכן השיחות שהתקיימו בין נתניהו לבין מוזס, ולא בחשדות כלשהם הנוגעים לקבלת מתנות או טובות הנאה מאנשי עסקים: "זו לא אזהרה לתיק אלפיים נכון? היא לא מתאימה נכון?". מנדלבליט השיב: "נכון, היא לא מתאימה".

פניו האדימו, השפיל מבט וחיבק את גופו: שפת הגוף של מנדלבליט

לפני כשעה|אפרת ברינר

מיד לאחר קבלת התשובה החריף חדד את מילותיו ותקף ישירות:: "לא רק לא מתאימה, זה תרגיל מלוכלך של המשטרה. אני רוצה לדעת אם אישרת אותו".
בשלב זה התערב השופט משה בר-עם ושאל את הסנגור: "שיאשר שזה תרגיל?".
חדד המשיך בטיעונו וטען כי גם אדם בעל כושר פרשנות עילאי לא היה מסוגל להסיק מאותו נוסח מהו נושא החקירה האמיתי שבו הוא עומד להישאל, ואמר באולם: "אף אדם, אפילו רבי עקיבא שדרש מכל קוץ, לא יכל להבין שפה הוא עתיד להיחקר על שיחות נוני מוזס". השופטת העירה בעקבות הדברים כי מנדלבליט כבר אישר מפורשות שהנוסח אינו מתאים..

6+

בהמשך הדיון חזר חדד לנושא והזכיר למנדלבליט את דבריו הקודמים, שלפיהם סבר לאורך כל הדרך כי נתניהו כלל לא התכוון לממש את ההבנות שעליהן שוחח עם מוזס: "לא התכוון לבוא להעביר חוק נגד ישראל היום, אמרת את זה כל הדרך". מנדלבליט ענה: "נכון". חדד שב והציג את הפער הבלתי מוסבר שבין תוכן השיחות בפועל לבין האזהרה שהוטחה בראש הממשלה: "לא מתאים לנוסח אזהרה, פה כתוב ביקשת קיבלת טובות הנאה מאנשי עסקים, זה לא מתאים נכון?". מנדלבליט אישר: "לא מתאים". בכך השלים מנדלבליט אישור כפול על דוכן העדים, שלפיו נוסח האזהרה שהקריאו חוקרי המשטרה אינו תואם בשום צורה את נושא חקירתו של תיק אלפיים.

אותה אזהרה לשני תיקים: מנדלבליט נדרש להסביר את הפער

לפני שעתיים|אפרת ברינר

מנדלבליט הודה: סברתי שנתניהו לא רצה לממש את העסקה עם מוזס

לפני שעתיים|אפרת ברינר

סוגיית נוסח האזהרה הלקוי מצטרפת במישרין למחלוקת הסוערת שהתעוררה מוקדם יותר באותו יום דיונים בנוגע למועד מתן אישור החקירה. עורך הדין חדד חשף באמצעות מסמכי החקירה כי ההחלטה הרשמית לחקור את ראש הממשלה באזהרה בתיק אלפיים תועדה רק ב-5 בינואר 2017 – יום לאחר חקירתו באזהרה של נוני מוזס ב-4 בינואר – אף שההיערכות לחקירתו של נתניהו והפעולות בעניינו החלו חודשים ארוכים קודם לכן.

מנדלבליט, שהתקשה להצביע על מועד מדויק או על תיעוד בכתב שקדם לתאריך זה, נאלץ להודות בלחץ השופט בר־עם כי לא קיים אישור מוקדם ל־5 בינואר. החשיפה הנוכחית על אודות האזהרה הבלתי מתאימה מחזקת את טענת ההגנה כי המשטרה פעלה בשטח ללא גבולות גזרה ברורים ותוך הסתרת מהות החקירה מהנחקר.

6+

הודאתו של מנדלבליט כי האזהרה לא התאימה לחקירת תיק אלפיים נושאת משמעות משפטית ביחס להגנה על זכויות הנחקר וקבילות הודעותיו: בדין הפלילי, חובת האזהרה נועדה להעמיד את החשוד באופן ברור ומדויק על מסכת החשדות נגדו, על מנת שיוכל להחליט האם להיוועץ בעורך דין, האם למסור גרסה או לעשות שימוש בזכות השתיקה. כאשר מודיעים לחשוד כי הוא נחקר על קבלת טובות הנאה מאנשי עסקים, ובפועל מטיחים בו שאלות על מגעים פוליטיים וחקיקתיים הנוגעים לחוק ישראל היום ולשיחות עם מוציא לאור עיתון, נפגעת בצורה אנושה זכותו להליך הוגן.

טענת ההגנה כי מדובר ב"תרגיל מלוכלך" נועדה לבסס כי חוקרי המשטרה פעלו מתוך כוונה תחילה להפתיע את ראש הממשלה ולמנוע ממנו היערכות עניינית לחקירה. אף שמנדלבליט אישר רק את אי־התאמת הנוסח ונמנע מלאמץ את ההגדרה בדבר כוונת המשטרה, עצם העובדה שמקבל ההחלטות הבכיר מאשר את הפגם המהותי מעניקה תוקף ראייתי מוצק לעמדת ההגנה.

סוגיית נוסח האזהרה הלקוי מצטרפת במישרין למחלוקת הסוערת שהתעוררה מוקדם יותר באותו יום דיונים בנוגע למועד מתן אישור החקירה. עורך הדין חדד חשף באמצעות מסמכי החקירה כי ההחלטה הרשמית לחקור את ראש הממשלה באזהרה בתיק אלפיים תועדה רק ב־5 בינואר 2017 – יום לאחר חקירתו באזהרה של נוני מוזס ב־4 בינואר – אף שההיערכות לחקירתו של נתניהו והפעולות בעניינו החלו חודשים ארוכים קודם לכן. מנדלבליט, שהתקשה להצביע על מועד מדויק או על תיעוד בכתב שקדם לתאריך זה, נאלץ להודות בלחץ השופט בר־עם כי לא קיים אישור מוקדם ל־5 בינואר. החשיפה הנוכחית על אודות האזהרה הבלתי מתאימה מחזקת את טענת ההגנה כי המשטרה פעלה בשטח ללא גבולות גזרה ברורים ותוך הסתרת מהות החקירה מהנחקר.

6+

הודאתו של מנדלבליט כי האזהרה לא התאימה לחקירת תיק אלפיים נושאת משמעות משפטית כבדת משקל ביחס להגנה על זכויות הנחקר וקבילות הודעותיו:
חובת האזהרה והפגיעה בהליך ההוגן: בדין הפלילי, חובת האזהרה נועדה להעמיד את החשוד באופן ברור ומדויק על מסכת החשדות נגדו, על מנת שיוכל להחליט האם להיוועץ בעורך דין, האם למסור גרסה או לעשות שימוש בזכות השתיקה. כאשר מודיעים לחשוד כי הוא נחקר על קבלת טובות הנאה מאנשי עסקים, ובפועל מטיחים בו שאלות על מגעים פוליטיים וחקיקתיים הנוגעים לחוק ישראל היום ולשיחות עם מוציא לאור עיתון, נפגעת בצורה אנושה זכותו להליך הוגן.

טענת "התרגיל המכוון": טענת ההגנה כי מדובר ב"תרגיל מלוכלך" נועדה לבסס כי חוקרי המשטרה פעלו מתוך כוונה תחילה להפתיע את ראש הממשלה ולמנוע ממנו היערכות עניינית לחקירה. אף שמנדלבליט אישר רק את אי־התאמת הנוסח ונמנע מלאמץ את ההגדרה בדבר כוונת המשטרה, עצם העובדה שמקבל ההחלטות הבכיר מאשר את הפגם המהותי מעניקה תוקף ראייתי מוצק לעמדת ההגנה.

6+

פסילת הודעות נתניהו בתיק אלפיים מהווה פגם מהותי בהודעת האזהרה מהווה עילה מרכזית לדרישה לפסילת קטעי החקירה והתשובות שנגבו באותו מעמד, מכוח דוקטרינת הפסילה הפסיקתית. יתרה מזו, הצטברות הפגמים – היעדר אישור חקירה מתועד מראש לצד מסירת אזהרה שאינה משקפת את נושא החקירה – מניחה תשתית כבדה לביסוס טענת "הגנה מן הצדק", המאפשרת לבית המשפט להורות על ביטול האישום בתיק זה מחמת התנהלות נפסדת ופגיעה חמורה בזכויות הנאשם.

מדובר בפגם מהותי בהודעת האזהרה מהווה עילה מרכזית לדרישה לפסילת קטעי החקירה והתשובות שנגבו באותו מעמד, מכוח דוקטרינת הפסילה הפסיקתית. יתרה מזו, הצטברות הפגמים – היעדר אישור חקירה מתועד מראש לצד מסירת אזהרה שאינה משקפת את נושא החקירה – מניחה תשתית כבדה לביסוס טענת "הגנה מן הצדק", המאפשרת לבית המשפט להורות על ביטול האישום בתיק זה מחמת התנהלות נפסדת ופגיעה חמורה בזכויות הנאשם.