היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, ד"ר אביחי מנדלבליט, שב היום (ראשון) לבית המשפט המחוזי בירושלים ליום עדותו השישי במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו. מי שקיבל את ההחלטה להגיש את כתב האישום נגד נתניהו ממשיך להיחקר בידי סנגורו, עו"ד עמית חדד, לאחר חמישה דיונים שבמהלכם נחשפו פרטים משמעותיים על התנהלות המשטרה והפרקליטות בתיקי האלפים. בין היתר אישר מנדלבליט כי בוצעו פעולות חמורות ללא הסכמתו, הודה שנתניהו לא הוזהר במפורש בחשד לשוחד, סיפר שביקש להפסיק את הקשר בין החוקרים לעיתונאי בן כספית והתייחס למסמכים שהושחרו בחומרי החקירה.
סוגיית השוחד: מנדלבליט לא זכר אם אישר לחקור את נתניהו בעבירה זו
אחד הגילויים המשמעותיים בחקירתו הנגדית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט נגע לשאלה אם נתן אישור מפורש לחקור את ראש הממשלה בנימין נתניהו בחשד לשוחד בתיק 4000. סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, הציג מסמכים הנוגעים לפתיחת החקירה וביקש לברר אם העבירה המרכזית בכתב האישום נכללה באישורים שניתנו בזמן אמת.
שינה תשובה, התעמת עם חדד וחשף לחצים: סיכום עדות מנדלבליט
מנדלבליט הודה כי אינו זוכר אם אישר במפורש לחקור את נתניהו בעבירת שוחד, אך הדגיש שנתן את הסכמתו לחקירה באזהרה. "אני לא יודע אם זה היה שוחד מהרגע הראשון, לכן לגבי 4000 אני לא בטוח אם אישרתי שוחד במילים האלו. כן אישרתי לחקור באזהרה", העיד.
בהמשך הציג חדד את נוסח האזהרה שנמסרה לנתניהו ב-26 במרץ 2018. במסמך פורטו חשדות לקבלת טובות הנאה מאיש העסקים שאול אלוביץ', תוך קידום האינטרסים שלו בזיקה לתפקידו הציבורי של ראש הממשלה, אולם עבירת השוחד לא צוינה במפורש. כאשר נשאל מנדלבליט אם נתניהו הוזהר במהלך חקירותיו בחשד לשוחד, השיב: "מאשר. לא נאמר חשד לשוחד".
מה קרה בהפסקה? מנדלבליט חזר לאולם ושינה את תשובתו: "טעיתי"
השופט משה בר-עם ביקש להבין מדוע נעשה שימוש בנוסח שאינו מבהיר במפורש את העבירה הנחקרת. מנדלבליט הסביר כי ביקש להותיר מרחב לשיקול דעת בין שוחד להפרת אמונים, והסכים שהאזהרה מתאימה יותר לחשד השני. חדד טען כי מדובר בפגם מהותי בהליך, שכן על החוקרים להבהיר לנחקר את העבירות המיוחסות לו. בתגובה לאפשרות שנפלה תקלה בניסוח, השיב מנדלבליט: "יכול להיות שזו תקלה".
הקשר עם בן כספית: העדות שנגבתה לפני אישור החקירה
אחד העימותים המשמעותיים בחקירתו הנגדית של מנדלבליט עסק בקשר שהתקיים בין חוקרי המשטרה לעיתונאי בן כספית, עוד לפני מתן האישור הראשון לבדיקת החשדות בתיק 1000. חדד הציג עדות מפורטת שנגבתה מכספית באפריל 2016, כחודשיים לפני האישור שניתן ב-26 ביוני באותה שנה. הסנגור ביקש לברר כיצד בוצעו פעולות הנוגעות לראש הממשלה בשלב שבו טרם ניתנה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה לפתיחת הבדיקה.
מנדלבליט נשבר והודה: לא מצאתי את "הבשר" שחיפשתי נגד נתניהו
מנדלבליט נשאל אם שוטר רשאי להפעיל עיתונאי לצורך ביצוע הקלטות ואיסוף מידע ללא אישור מתאים. בתשובתו הבהיר כי פנייה יזומה מהסוג המתואר מחייבת את הסכמתו. "חוקר לא אמור להפעיל עיתונאי כידו הארוכה לחקור", אמר. בהמשך אישר כי ביקש להפסיק את הקשר בין המשטרה לכספית, בעקבות חשש שהעיתונאי הפך לגורם המכוון את פעילות החוקרים. "הייתה לי תחושה שבמקום שהמשטרה תחקור, הוא מפעיל את המשטרה. זו הייתה תחושה לא נוחה", העיד.
12 עמודים, השחרות ושאלות קשות: מה הפרקליטות מנסה להסתיר?
חדד העלה גם את סוגיית מקורותיו של כספית, וטען כי נהגים ממערך ראש הממשלה העבירו לעיתונאי מידע על תנועותיו ופעילותו של נתניהו, אף שהיו מחויבים לשמור על סודיות. מנדלבליט השיב כי נודע לו על כך בשלב מאוחר יותר, אך אינו זוכר מתי בדיוק התבררו הפרטים. כאשר נשאל אם פעל נגד העברת המידע, השיב תחילה שלא נקט צעדים בנושא. בהמשך הבהיר כי לאחר שהעניין הובא לידיעתו פעל לבדיקתו. חדד טען כי מדובר בהתנהלות חמורה, ואף השווה את המעשים שתיאר לעבירות המיוחסות לנתניהו. הדברים הוצגו כחלק מטענת ההגנה בדבר אכיפה בלתי שוויונית.
רביב דרוקר וגידי וייץ: "אויבים גדולים של ראש הממשלה"
במסגרת החקירה הנגדית עסק חדד גם במעורבותם של עיתונאים בפרסומים שקדמו לפתיחת החקירות נגד נתניהו. הסנגור הציג כתבה שפרסם גידי וייץ בעיתון "הארץ" באוקטובר 2015, שבה הועלו טענות בדבר סיקור אוהד שקיבל ראש הממשלה באתר וואלה בתמורה להטבות רגולטוריות שניתנו לכאורה לאיש העסקים שאול אלוביץ'.
מהמניעים הזרים ועד ההקלטות הסודיות: סיכום עדות מנלדבליט
מנדלבליט השיב כי שמע על הפרסום, אולם אינו זוכר אם קרא אותו בזמן אמת. לדבריו, רק בדיעבד נודע לו שהכתבה שימשה זרז לקידום החקירה. בהמשך שאל חדד אם אמר בעבר שהעיתונאים גידי וייץ ורביב דרוקר הם אויבים גדולים של ראש הממשלה. "יכול להיות", השיב מנדלבליט. כאשר נשאל אם התבטא כך בפני אדם נוסף, חזר על אותה תשובה.
הסנגור ביקש לברר גם אם הסדר ניגוד העניינים שנערך לנתניהו נבע מהפרסום של וייץ. מנדלבליט דחה את הקשר וטען כי ההסדר התבסס על מידע שהוצג בפני הייעוץ המשפטי בנוגע ליחסים בין ראש הממשלה לאלוביץ'. לדבריו, הקשר החברי בין השניים, לצד העובדה ששמו של איש העסקים לא הופיע בהסדר המקורי, הצדיקו את עדכון המסמך.
טענת חדד: סיקור אוהד למנדלבליט לעומת האישומים נגד נתניהו
אחת הסוגיות שעוררו מחלוקת נגעה להתנהלותו התקשורתית של מנדלבליט עצמו, על רקע האישומים בתיק 4000, שבמרכזם עומדת הטענה כי נתניהו קיבל היענות חריגה לדרישות סיקור באתר וואלה. חדד הציג כתבה של העיתונאית דנה ויס, שבה תואר מפגש שנראה מקרי עם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר ואנשי צוותו ברחוב. במסגרת הפרסום נכללו פרטים מתוך ישיבות פנימיות בפרקליטות, שההגנה ביקשה לברר כיצד הגיעו לידי העיתונאית.
האישורים החסרים, השאלות הקשות והאזהרה: סיכום עדות מנדלבליט
מנדלבליט אישר כי המפגש לא היה אקראי, אלא תואם מראש בעקבות הצעת דוברו. לדבריו, הוא עצמו מסר לוויס מידע בשיחת רקע. חדד ביקש לדעת כיצד קיבלה העיתונאית פרטים על דיונים פנימיים, בעוד ההגנה אינה רשאית לעיין בחלק מהחומרים בשל אופיים. מנדלבליט הסביר כי שיחות רקע הן חלק לגיטימי מעבודת הדוברות, כל עוד אינן כוללות ניתוח של ראיות ועדויות. "הפגישה לא הייתה מקרית, זה היה מתואם ואני לא אמרתי שזה מקרי. זה מה שהציע לי הדובר לעשות", הבהיר.
בהמשך נשאל אם ההתייחסויות שיוחסו בכתבה ל"מקורבים למנדלבליט" הגיעו ממנו או מאנשי צוותו, והשיב בחיוב. באמצעות הדברים ביקש חדד להצביע על פער בין היחס לקשריו של מנדלבליט עם התקשורת לבין האישומים נגד נתניהו, שבהם היענות לדרישות סיקור הוצגה כחלק מטובת ההנאה הנטענת. מנדלבליט דחה את ההשוואה והסביר כי במקרה שלו מדובר במסירת מידע במסגרת שיחות רקע לגיטימיות. בתיק 4000, לעומת זאת, עמדתו הייתה שהחשד נוגע ליכולת השפעה משמעותית על כלי תקשורת מרכזי בתמורה לקידום אינטרסים של בעליו.
כתב האישום המתוקן: "להגיד שקראתי כל עדות – זה לא"
גילוי נוסף עלה כאשר חדד בחן את מעורבותו האישית של מנדלבליט בגיבוש כתב האישום המתוקן בתיק 4000, ובפרט בנספח שכלל 315 אירועי סיקור. הסנגור ביקש לברר אם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר הכיר את כל המקרים שנכללו במסמך ואת חומרי הראיות ששימשו בסיס לעריכתו. מנדלבליט העיד כי קיבל טיוטה של כתב האישום, ככל הנראה מפרקליטות מיסוי וכלכלה, ואישר שעבר על האירועים שהוצגו בפניו.
"אין מקום לחקירה נגד רה"מ": הגילוי הדרמטי בחקירת מנדלבליט
כאשר נשאל אם הכיר את 315 המקרים שנכללו בנספח, השיב: "עברתי עליהם". חדד המשיך וביקש לברר אם עיין גם בחומרי החקירה המקוריים שמהם הופקו האירועים. מנדלבליט הבהיר כי התקיימה ישיבה שבה הוצגה בפניו החלטת בית המשפט לצד המקרים הקונקרטיים, אולם לא קרא בעצמו כל עדות ששימשה בסיס לנספח. "זה בעיקרון אותו חומר ראיות שהיה קודם. בגדול הוא הוצג לי; להגיד שקראתי כל עדות – זה לא", אמר.
חדד שאל אם היה מודע לכך שלטענתו נתניהו כלל לא נשאל על כ-95% מהמקרים שנכללו בנספח. "זה לא נאמר לי", השיב מנדלבליט. ההגנה ביקשה להראות באמצעות הדברים כי כתב האישום המתוקן הוגש מבלי שמי שעמד בראש מערכת התביעה בחן בעצמו את מלוא התשתית הראייתית שעליה התבססו אירועי הסיקור. מנדלבליט מצדו עמד על כך שעבר על המקרים שהוצגו בפניו, הכיר את עיקרי החומר ואישר את הגשת כתב האישום.
המזכר שהוכן בידי העוזרים והאישור שלא ניתן
סוגיה משמעותית נוספת נגעה למזכר שהגיש מנדלבליט לבית המשפט בנוגע לאישורים שנתן לפתיחת החקירות. חדד הציג פרוטוקול מ-2 באוקטובר 2017, שלטענתו סתר את האמור במזכר ביחס להרחבת חקירת בזק. מנדלבליט אישר כי בניגוד לאמור במסמך, לא נתן באותו מועד אישור להרחבת החקירה. לדבריו, המזכר הוכן בידי עוזריו.
בהמשך הבהיר כי עבר על המסמך וסבר שהוא משקף את האישורים שנתן לאורך הדרך. חדד ביקש לדעת מדוע לא הוצגו לבית המשפט הפרוטוקולים המקוריים במקום מזכר מסכם. מנדלבליט השיב כי עמדתו המשפטית הייתה שאין חובה להציג אישור בכתב לפתיחת חקירה נגד ראש ממשלה.
לדבריו, בסיום הישיבות נהג לסכם את ההחלטות שקיבל ואת הפעולות שאישר. כאשר התבקש להצביע על הסיכומים בפרוטוקולים שהוצגו בפניו, השיב כי לא קרא את כולם. ההגנה טענה כי הפער בין המזכר לבין התיעוד המקורי מעורר שאלות על דיוק המידע שנמסר לבית המשפט.
הפעולות שבוצעו ללא אישור: "ביטלתי אחת שהרתיחה אותי"
במהלך עדותו אישר מנדלבליט כי חלק מפעולות החקירה בוצעו ללא ידיעתו, לרבות מקרים חמורים. "היו פעולות חמורות שבדיעבד לא אישרתי. ביטלתי אחת שהרתיחה אותי", העיד. אחת הפעולות שעוררו את התנגדותו הייתה הצבת עמדת האזנת סתר למקורבו של נתניהו, נתן אשל, במסגרת תיק 2000. מנדלבליט סיפר כי לאחר שנודע לו על ההאזנה דרש להפסיקה, כל עוד לא קיימת תשתית הקושרת את אשל באופן אישי לעבירות שנחקרו.
"באופן מיידי דרשתי להפסיק את זה, אלא אם כן יש משהו שמחבר אותו אישית לעבירות. כמו שלא מקשיבים למשפחת ראש הממשלה, זה לא מקובל עליי", אמר. עם זאת, היועמ"ש לשעבר הבהיר כי לא נדרש אישורו הפרטני לכל פעולה משטרתית, אלא להחלטות מרכזיות בלבד.
החשד להדלפות: "רצו להפעיל לחץ לחקור את ראש הממשלה"
במהלך יום העדות הרביעי אישר מנדלבליט כי חשד שגורמים בפרקליטות ובמשטרה מדליפים מידע לתקשורת, במטרה להפעיל עליו לחץ לקדם את חקירות נתניהו. לדבריו, התעורר אצלו חשד ביחס לגורמים מסוימים במערכת אכיפת החוק, אולם לא היו בידיו ראיות שהוכיחו את הדברים. "אין לי הוכחות. היה לי חשד שהדליפו כדי להפעיל לחץ לכיוון של חקירת ראש הממשלה", העיד.
מנדלבליט הדגיש כי לא נכנע ללחצים וכי החלטותיו התקבלו בהתאם לדין ולחומר הראיות. כאשר שאל אותו השופט משה בר-עם אם נענה לניסיונות ההשפעה, השיב: "בדיוק הפוך, אני רציתי להיות זהיר בתיק הזה".
ניגוד העניינים של החוקר הבכיר
חדד העלה גם את מעורבותו של רב־פקד אבי רוטנברג בחקירות הקשורות למשפחת נתניהו, לצד קשר זוגי שניהל עם ג'ודי ניר מוזס, שהייתה מסוכסכת עם שרה נתניהו. מנדלבליט אישר כי לא ידע על מערכת היחסים בזמן אמת, והסכים שמדובר בנסיבות בעייתיות.
לדבריו, היה מצופה מגורמי האכיפה לעדכן אותו על מידע העלול לעורר חשש לניגוד עניינים. כאשר נשאל אם היה מקום להוציא את רוטנברג מהתיקים, השיב: "הם צריכים אולי להוציא אותו משם". ההגנה ביקשה להדגיש באמצעות המקרה את הפער בין המידע שהגיע ליועץ המשפטי לממשלה לבין העובדות שהיו ידועות לחוקרים.
תרגיל החקירה לניר חפץ: "פסול ולא נכון"
מנדלבליט התייחס גם לתרגיל החקירה שבוצע לניר חפץ, שהפך לעד מדינה בתיק 4000. חדד ביקש לברר אם היועץ המשפטי לממשלה היה מודע ללחצים שהופעלו על עדי המדינה ולשיטות שבהן השתמשו החוקרים. מנדלבליט אישר כי נעשו פעולות פסולות, אך הבהיר שלא הכיר בזמן אמת את מלוא פרטי התרגיל שבוצע לחפץ. "בוודאי שנעשו דברים פסולים ביחס לעדי המדינה", אמר, ובהמשך התייחס לאירוע עצמו: "אני חושב שזה פסול ולא נכון".
לדבריו, לאחר שנודע לו על המקרה התקיים דיון בנושא, שבמסגרתו הוחלט לבחון את התנהלות החוקרים באמצעות מסמכים בלבד, כדי להימנע מפגיעה בהליך המשפטי. מנדלבליט הסביר כי בחר שלא לפתוח בבדיקה ישירה מול המעורבים, מחשש לזיהום העדויות העתידיות בבית המשפט. "אני תיעדפתי את הניהול התקין של התיק הזה מאשר מיצוי של הדין ופתיחה בחקירה נגדם במח"ש", העיד. עוד אישר כי לא ידע שהתובעת יהודית תירוש נכחה בישיבה במשטרה שבה אושר תרגיל החקירה. לדבריו, היה מצופה שיעדכנו אותו על מעורבות נציגי הפרקליטות.
תיק 3000: "לא זיהיתי בשום שלב חשד נגד נתניהו"
כבר ביום העדות הראשון העלה חדד את פרשת הצוללות, המכונה תיק 3000, וביקש לברר מדוע לא נפתחה חקירה נגד ראש הממשלה במסגרת הפרשה. מנדלבליט השיב כי לא זיהה תשתית לחשד פלילי נגד נתניהו, ולכן לא אישר לפתוח בחקירה בעניינו. "אני לא זיהיתי בשום שלב חשד נגד נתניהו, ולכן לא פתחתי בחקירה נגדו", הבהיר. הדברים נאמרו במסגרת דיון רחב יותר בסמכות היועץ המשפטי לממשלה לאשר חקירות נגד ראש ממשלה מכהן, ובדרישה להציג תשתית עובדתית המצדיקה את פתיחתן.
הטענה לשיקולים זרים והעימות עם התביעה
במהלך הדיונים ביקש חדד לבחון גם את השיקולים שהנחו את מנדלבליט בהחלטתו להגיש את כתב האישום נגד נתניהו. הסנגור העלה טענה בנוגע לאמירה שיוחסה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר בשיחה עם התובעת יהודית תירוש, שבה הוצג המשפט כבעל חשיבות לעתידה הדמוקרטי של ישראל.
התביעה התנגדה לניסיון לחקור את מנדלבליט על מניעיו וטענה כי מדובר בשאלות החורגות מגבולות העדות שנקבעו. במהלך הדיון התייחסו השופטים לקושי הכרוך בחקירת תובע על השיקולים שהובילו להגשת כתב אישום. לצד זאת, הובהר כי טענות הנוגעות לשיקולים זרים עשויות להיבחן במסגרת הגנה מן הצדק, ככל שתוצג להן תשתית עובדתית מתאימה.
"לא מצאתי את הבשר שחיפשתי": מנדלבליט על התשתית הראייתית
גילוי נוסף שעלה במהלך חקירתו הנגדית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט נגע לפער בין החשדות שנבדקו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין הממצאים שעלו בפועל. במסגרת השאלות שהציג עו"ד עמית חדד, התייחס מנדלבליט לחיפוש אחר תשתית ראייתית שתצדיק את המשך החקירה, והשתמש בביטוי שלפיו לא מצא את "הבשר" שחיפש.
ההגנה ביקשה להדגיש באמצעות הדברים כי גורמי האכיפה המשיכו לבחון כיווני חקירה אף שהתשתית שנאספה לא תאמה בהכרח את החשדות המקוריים. סוגיה זו השתלבה בניסיונו של חדד לברר אילו פעולות אושרו מראש, מה היה המידע שעמד בפני היועץ המשפטי לממשלה והאם התקיימה הצדקה מספקת להרחבת הבדיקות נגד נתניהו.
