יום עמוס בעימותים, שאלות נוקבות וחילופי דברים חריפים נרשם היום (שנ) בבית המשפט במהלך עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו, כאשר סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, ביקש לבחון את השתלשלות האישורים שניתנו לחקירת תיק 4000, את הפעולות שביצעו החוקרים לפני פתיחת החקירה נגד ראש הממשלה ואת התשתית הראייתית שהוצגה ליועמ"ש לשעבר. לאורך הדיון התעוררו מחלוקות על תיעוד ההחלטות, היקף סמכותם של החוקרים והאופן שבו נבדקו הטענות להשפעה על הסיקור באתר וואלה. אלה הסוגיות המרכזיות שעלו בעדות.
האישורים לחקירת נתניהו: מה תועד ומה הושחר?
אחת המחלוקות המרכזיות בדיון עסקה במועד שבו אישר מנדלבליט לחקור את נתניהו ובחשדות המדויקים שנכללו באישור. חדד הציג מסמכים ופרוטוקולים מישיבות שנערכו לקראת פתיחת החקירה נגד ראש הממשלה, וטען כי החלקים שנחשפו אינם מציגים באופן ברור את מלוא ההחלטות שעליהן העיד מנדלבליט.
עדות מנדלבליט: אלו העבירות שלכאורה בוצעו בחקירת נתניהו
בין היתר הוצג פרוטוקול מ-17 בינואר 2018, שבו הופיע אישור להרחבת החקירה בחשדות הנוגעים לבני הזוג שאול ואיריס אלוביץ'. חדד הדגיש כי בחלק שהוצג לא נכתב במפורש שמאושרת חקירה נגד נתניהו. מנדלבליט אישר כי שמו של ראש הממשלה אינו מופיע באותו קטע, אך הסביר כי החקירה עסקה בחשדות לשוחד הקשורים אליו.
המחלוקת התמקדה גם בפרוטוקול מ-5 בפברואר 2018, כאשר חדד ביקש לדעת היכן מופיע בו אישור מפורש לחקור את נתניהו בעבירות מסוימות, בעוד מנדלבליט עמד על כך שאישר את חקירתו באזהרה וכי לא היה עושה זאת מבלי שהחשדות היו ידועים לו.
"יש תקלה במסמך": מנדלבליט התקשה לשחזר את מועדי ההחלטות
במהלך העימות על הפרוטוקולים הודה מנדלבליט כי אינו זוכר בוודאות את מועדי חלק מהדיונים: "יש תקלה במסמך, לא יודע מתי זה היה, לא בטוח אם זה ינואר או דצמבר. אני מדבר מהזיכרון". חדד הציג גם מזכר שערך מנדלבליט ב־5 בינואר 2021 שבו ציין כי אישר ב-5 בפברואר 2018 לחקור את נתניהו כחשוד בעבירות מתחום טוהר המידות בתיק 4000, וכי ההחלטה תועדה בפרוטוקול.
חדד טען: "זה לא מתועד". מנדלבליט השיב: "זה כן מתועד". הסנגור ביקש לקבל את מלוא האישורים והמסמכים לרבות החלקים המושחרים, ומנדלבליט עצמו אמר ביחס להשחרות כי ייתכן שהיה מקום לחשוף יותר מהחומר: "אולי צריך לגלות יותר, זה לא דבר שמשמח אותי".
פעולות החוקרים לפני האישור: השאלות על גבולות החקירה
חדד הקדיש חלק נרחב מחקירתו לפעולות שבוצעו בשלבים מוקדמים של תיק 4000. לטענת ההגנה, החוקרים אספו ובחנו חומרים הנוגעים לנתניהו ולסיקורו באתר וואלה עוד לפני שניתן אישור מפורש לחקור את ראש הממשלה. בין היתר הוצגה פעולה שבוצעה ב-31 באוקטובר 2017 שבה נבדק יומן שנאסף במסגרת חקירת תיק המעונות כדי לאתר פגישות בין נתניהו לשאול אלוביץ'.
חדד טען כי מדובר בשימוש בחומר שנתפס בחקירה אחרת ללא הרחבת צו החיפוש, ומנדלבליט השיב כי קיימת בעיה באופן שבו בוצעה הפעולה: "מן הראוי היה לבוא לבקש צו הרחבה". ההגנה הציגה גם התכתבויות מאתר וואלה שנבדקו בחקירת שלמה פילבר אף שקדמו למינויו, ומנדלבליט הכיר בקושי אך ציין שלעיתים אירועים מוקדמים עשויים להיות רלוונטיים. כמו כן, הוצג חיפוש מינואר 2018 בטלפון של אילן ישועה שכלל מונחים כמו "ביבי", "שרה" ו"בזק" על בסיס צו של חשדות אחרים מבלי שהיועמ"ש עודכן.
גיוס פילבר לעד מדינה וסוגיית ההדלפות
בדיון עלתה סוגיית המגעים לגיוס שלמה פילבר, לאחר שחדד הציג תיעוד שיחה בין החוקר אלי לוי לפרקליטה ליאת בן ארי שבה נאמר "המחיר נגזר מהתוכן". מנדלבליט אישר כי הדברים נשמעים "כמו משא ומתן לעד מדינה", אך השיב בשלילה כשנשאל האם אישר את המגעים. בנוסף, בהתייחס למכת ההדלפות ששקפה חגיגה בתקשורת סביב התיק, הודה מנדלבליט שחשד בעבר באפשרות שאחד הפרקליטים היה מקור להדלפה, אך הבהיר שלא היו בידיו ראיות לכך ולא הורה על בדיקה פנימית.
השאלה על החשד נגד נתניהו וההסבר של מנדלבליט
אחד הרגעים הבולטים הגיע כשחדד שאל: "מה היה החשד ב-5.2.18?", ולפי התיעוד מהאולם מנדלבליט קפא לרגע ולא השיב מיד. לאחר שחדד המשיך, הסביר העד שהחשד עסק במערכת יחסים שבה נתניהו קיבל יכולת להשפיע על כלי תקשורת מרכזי בתמורה להטבות רגולטוריות לאיש העסקים שהחזיק בו, ולא הצטמצם רק לסיקור אוהד אלא לשליטה בתכנים להשפעה פוליטית ועל דעת הקהל.
תירוש ביקשה להגביל את חקירת מנדלבליט – ואז הגיעה שאלת השופט
האם הסיקור בוואלה נבדק בפועל?
חדד שאל כיצד נבדקה טענת הסיקור, ומנדלבליט הבהיר: "אני לא חוקר", והסביר שתפקידו היה לאשר תוכניות חקירה. הסנגור טען כי עד לסיום החקירה לא נערכה בדיקה מסודרת וכי לנתניהו לא הוצגה אפילו כתבה אחת מוואלה בחקירתו, עובדה שמנדלבליט אישר בחיוב.
כשנשאל אם ידע שהאתר פרסם גם תכנים שליליים רבים נגד נתניהו, השיב שהנושא עלה וכי האפשרות שהאתר היה עוין הייתה מוכרת. השופט משה ברעם התערב וביקש לברר אילו חומרים הניחו את דעתו של מנדלבליט, והעד הזכיר אירועים מבחירות 2015, דוגמאות כמו קלפי, כתבה של דב גילהר ועדויות עיתונאים על לחצים, כשהוא מציין שמהחומרים עלתה מעורבות ישירה של נתניהו.
הגבלת שאלות על כתב האישום ועימות בסיום
התביעה בהובלת עו"ד יהודית תירוש התנגדה עקרונית להמשך חקירת מנדלבליט על שיקול דעתו בהגשת כתב האישום, בטענה שהפסיקה אינה מאפשרת לחקור תובע על הערכת הראיות שלו, והשופט ברעם ביקש לברר את חוקיות הכנת כתב האישום. לקראת סיום הדיון פרץ עימות נוסף כאשר חדד הזהיר את מנדלבליט שלא לשוחח עם איש על עדותו (אפילו לא בטלפון), ותירוש מחתה בחריפות: "לא צריך לבייש אותו, למה אתה אומר את זה? נו באמת", מה שחתם את הדיון הסוער.
מנדלבליט אישר: הופעל לחץ תקשורתי לפתוח בחקירת תיק 4000
עדות זו מרכזת שורה של נקודות תורפה וסימני שאלה משפטיים סביב השלבים הקריטיים של פתיחת תיק 4000. הודאתו של מנדלבליט כי החוקרים פעלו בפועל בחלק מהמקרים ללא צווי הרחבה מתאימים, כמו ביומן המעונות, כי לא ידע על מקורם של חומרים, כמו החיפוש בטלפון של ישועה, וכי בחקירתו של נתניהו כלל לא הוצגו לו כתבות מוואלה בשל העדר בדיקה שיטתית של הסיקור עד סיום החקירה – מעניקות להגנה תחמושת רבה לטענה על חקירת סרק מוטת מטרות שלקתה בפגמים מהותיים ובחריגה מסמכות.
