היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, ד"ר אביחי מנדלבליט, שב היום (חמישי) לבית המשפט המחוזי בירושלים ליום עדותו החמישי במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו. מנדלבליט, שהחליט על הגשת כתב האישום נגד נתניהו, ממשיך להיחקר בידי סנגורו, עו"ד עמית חדד, לאחר שבארבעת הדיונים הקודמים התעוררו מחלוקות משמעותיות סביב האישורים שניתנו לפתיחת החקירות, פעולות שביצעה המשטרה ללא ידיעת היועץ המשפטי לממשלה, מסמכים שהוצגו לבית המשפט והתנהלות גורמי האכיפה בתיקי האלפים.
במוקד החקירה עומדת השאלה אם פעולות חקירה נגד ראש הממשלה בוצעו בהתאם להוראות חוק יסוד: הממשלה, המחייב את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה לפתיחת חקירה פלילית נגד ראש ממשלה. ההגנה מבקשת להראות כי חוקרים פעלו מעבר לגבולות האישורים שניתנו להם, ואילו מנדלבליט עומד על כך שהאישורים המהותיים ניתנו וכי לא נדרש אישור אישי לכל פעולה שבוצעה במסגרת החקירות.
12 עמודים, השחרות ושאלות קשות: מה הפרקליטות מנסה להסתיר?
פעולות חקירה מאחורי גבו של היועץ המשפטי לממשלה
אחת הסוגיות המרכזיות שעלו בעדות נוגעת לפעולות שביצעו חוקרי המשטרה ללא ידיעתו או אישורו של מנדלבליט. היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אישר כי לא כל פעולות החקירה הובאו בפניו, והבהיר כי ביקש להיות מעורב בהחלטות המרכזיות בשל הרגישות הכרוכה בחקירת ראש ממשלה.
במהלך הדיונים הוצגו לו פעולות שלטענת ההגנה חרגו מהאישורים שניתנו. מנדלבליט הכיר בכך שחלק מהפעולות לא הובאו לידיעתו בזמן אמת, אך הבחין בין פעולות חקירה שוטפות, שאינן מחייבות את אישורו האישי, לבין פתיחת כיווני חקירה חדשים נגד ראש הממשלה, המחייבת את הסכמתו.
סימן השאלה סביב אישור חקירת השוחד בתיק 4000
אחת הסוגיות המשמעותיות שעלו בעדותו של מנדלבליט נוגעת לעבירת השוחד בתיק 4000, שבגינה הועמד ראש הממשלה בנימין נתניהו לדין. במהלך החקירה הנגדית הציג עו"ד עמית חדד מסמכים שמהם עולה כי באישור החקירה בעניינו של נתניהו הוזכרו עבירות מתחום טוהר המידות, אך לא צוין במפורש חשד לשוחד.
מנדלבליט אישר כי אינו זוכר אם נתן אישור מפורש לחקור את ראש הממשלה בעבירה זו, אך הדגיש כי אישר את חקירתו באזהרה. הסוגיה עוררה שאלות גם מצד השופטים, לאחר שהתברר כי באזהרה שנמסרה לנתניהו בתחילת חקירתו לא הופיעה המילה "שוחד".
מהמניעים הזרים ועד ההקלטות הסודיות: סיכום עדות מנלדבליט
מנדלבליט הסביר כי ביקש להשאיר לעצמו שיקול דעת בין עבירת השוחד לבין מרמה והפרת אמונים, והשופט משה בר־עם תהה אם ראוי להשתמש בניסוח "פתלתל" בחקירת ראש ממשלה. חדד טען כי נוסח האזהרה אינו כולל את הרכיבים הנדרשים לעבירת שוחד, בעוד מנדלבליט עמד על כך שהניסוח אפשר לבחון גם חשדות נוספים.
ניגוד העניינים שלא דווח למנדלבליט
גילוי משמעותי נוסף נגע לניגוד עניינים אפשרי של חוקר בכיר שהיה מעורב בתיקים הקשורים למשפחת נתניהו. במהלך החקירה התברר כי רב־פקד אבי רוטנברג, שביצע פעולות חקירה וערך סיכומים בתיק 2000 ובתיק המעונות נגד שרה נתניהו, ניהל במקביל קשר זוגי עם ג'ודי ניר מוזס, שהייתה מסוכסכת עם רעיית ראש הממשלה.
מנדלבליט אישר כי לא ידע על הקשר בזמן אמת, הסכים שמדובר במצב בעייתי והבהיר כי היה מצופה שיעדכנו אותו. כשנשאל על המשך מעורבותו של החוקר בתיקים, השיב כי ייתכן שהיה צריך להוציאו מהחקירה. הדברים העלו שאלות לגבי הפיקוח על החוקרים והאופן שבו טופלו חששות לניגודי עניינים בחקירות הרגישות.
מנדלבליט והסיקור האוהד: ההשוואה שהציגה ההגנה לתיק נתניהו
אחד העימותים הבולטים בעדות עסק בהתנהלותו התקשורתית של מנדלבליט עצמו, על רקע האישומים נגד נתניהו בתיק 4000. עו"ד חדד הציג כתבה של העיתונאית דנה ויס, שתיארה מפגש שנראה אקראי עם מנדלבליט ברחוב, וביקש לברר כיצד הגיעו אליה פרטים מדיונים פנימיים בפרקליטות.
מנדלבליט אישר כי המפגש לא היה מקרי, אלא תואם בעקבות הצעה של דוברו, וכי מסר לעיתונאית מידע בשיחת רקע. כשנשאל אם ההתייחסויות בכתבה שיוחסו ל"מקורבים למנדלבליט" הגיעו ממנו או מאנשי צוותו, השיב בחיוב.
האישורים החסרים, השאלות הקשות והאזהרה: סיכום עדות מנדלבליט
ההגנה ביקשה להצביע על הפער בין ההתנהלות התקשורתית של מי שהחליט להעמיד את נתניהו לדין לבין האישומים העוסקים בקשריו של ראש הממשלה עם גורמי תקשורת. מנדלבליט מצדו הסביר כי שיחות רקע עם עיתונאים הן לגיטימיות ולעיתים אף מתחייבות, כל עוד אינן כוללות ניתוח של ראיות ועדויות. ההשוואה שהעלתה ההגנה אינה מלמדת כשלעצמה כי התקיימו בהתנהלותו יסודות עבירת השוחד המיוחסת לנתניהו.
המסמך שהושחר: "אין מקום לחקירה נגד ראש הממשלה"
במסגרת החקירה הציג חדד מסמך משנת 2017, הנוגע לתיק 4000, שבו נכתב כי יש מקום לחקור את מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר, אך אין מקום באותו שלב להרחיב את החקירה לחשדות נוספים נגד נתניהו.
מנדלבליט אישר כי לא ידע שהקטע הרלוונטי הושחר בחומרים שהועברו להגנה. כאשר נשאל על האישורים לפתיחת החקירה, הבהיר כי המסמכים שהוצגו בפניו אינם מהווים כשלעצמם אישור אישי לחקירה נגד ראש הממשלה, אך עמד על כך שאישור כזה ניתן בהמשך.
"אין מקום לחקירה נגד רה"מ": הגילוי הדרמטי בחקירת מנדלבליט
הסנגור ביקש להראות באמצעות המסמך כי החוקרים פעלו נגד נתניהו עוד בטרם קיבלו את ההסכמה הנדרשת. התביעה התנגדה לפרשנות זו וטענה כי ההגנה מציגה תמונה חלקית של השתלשלות האירועים.
כתב האישום המתוקן: "לא זוכר שחתמתי"
סוגיה נוספת שהתעוררה נוגעת לחתימתו של מנדלבליט על כתב האישום המתוקן נגד נתניהו. חדד הציג בפניו את כתב האישום המקורי ואת הנוסח המתוקן, והעלה שאלות באשר לאופן שבו נוספה החתימה למסמך המאוחר. מנדלבליט השיב כי אינו זוכר אם חתם מחדש על כתב האישום המתוקן. ההגנה העלתה חשד שהחתימה הועתקה מהמסמך המקורי, אך עצם העלאת הטענה אינה מוכיחה שכך נעשה.
תיק 4000: 315 אירועי סיקור שלא נבחנו אישית
במהלך עדותו אישר מנדלבליט כי לא בחן בעצמו כל אחד מ־315 אירועי הסיקור שנכללו בכתב האישום המתוקן בתיק 4000. ההגנה ביקשה לעמוד על היקף הבדיקה האישית שביצע היועץ המשפטי לממשלה לשעבר לפני ההחלטה להעמיד את נתניהו לדין. מנגד, מנדלבליט הבהיר כי ההחלטה להגיש את כתב האישום הייתה החלטתו האישית, וכי לשיטתו כל אחד מהתיקים הצדיק הגשת כתב אישום, כאשר תיק 4000 היה החמור שבהם.
תיק 1000: מה אישר מנדלבליט לחקור?
בדיונים האחרונים התמקד חדד גם בראשיתו של תיק 1000 ובשאלה אם החוקרים הרחיבו את הבדיקה מעבר לחשדות שמנדלבליט אישר. בחקירתו הוצג למנדלבליט פרוטוקול מישיבה ביולי 2016, שבה הביע הסתייגות מהתמקדות בסיגרים, בשמפניה ובמתנות נוספות, כאשר לדבריו החשד המקורי שנבדק נגע למתנות בהיקפים גדולים בהרבה.
מנדלבליט הסביר כי בשלב הראשון אישר בדיקה, וכי עדותה של הדס קליין הובילה בהמשך להתגבשות חשד סביר שהצדיק מעבר לחקירה. הוא הדגיש כי אינו זוכר את המועד המדויק שבו ניתן כל אישור, אך זוכר את התהליך ואת ההחלטות שקיבל. הסנגור ביקש לברר אם פעולות מסוימות בוצעו לפני שניתן האישור המתאים, בעוד התביעה טענה כי יש לבחון את הפרוטוקולים בשלמותם ולא להסתמך על קטעים נבחרים.
הטענות להפעלת בן כספית בידי המשטרה
ביום העדות הרביעי התמקדה החקירה גם בקשרים שבין קצין המשטרה ערן קמין לבין העיתונאי בן כספית, בתקופה שקדמה לפתיחת חלק מהחקירות נגד נתניהו. חדד טען כי המשטרה השתמשה בכספית לצורך איסוף מידע נגד ראש הממשלה, ואף ביקשה ממנו להיעזר בחוקר פרטי ולהקליט גורמים שונים. מנדלבליט הבהיר כי לא ידע על פעילות כזו ולא קיבל דיווח עליה.
במהלך החקירה הדגיש מנדלבליט כי הפעלת עיתונאי כשלוחה של המשטרה, אם נעשתה במטרה לעקוף את חובת קבלת אישור היועץ המשפטי לממשלה, היא התנהלות פסולה. הסוגיה העלתה מחדש את השאלה אילו פעולות בוצעו עוד לפני שהחשדות הובאו באופן מסודר לאישורו של מנדלבליט, ומה היה היקף ידיעתו על המהלכים שננקטו באותה תקופה.
העימות על הפרוטוקולים והחומרים החסויים
לאורך ימי העדות התפתחו עימותים בין ההגנה לתביעה גם סביב גילוי מסמכים ופרוטוקולים מישיבות שהתקיימו בזמן החקירות. ההגנה דרשה לקבל חומרים מלאים כדי לבחון את ההחלטות שהתקבלו בזמן אמת, בעוד התביעה התנגדה לחלק מהבקשות ועמדה על הצורך לבחון את המסמכים בהקשרם המלא. בדיונים עלתה גם השאלה כיצד ניתן לבחון בדיעבד את האישורים שנתן מנדלבליט, כאשר חלקם ניתנו בעל פה ולא תועדו במסמך אישור נפרד.
