טענה חדשה מעוררת סערה סביב עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט במשפט נתניהו[ לפיה מנדלבליט מקבל תדרוכים מחוץ לאולם בכל פעם שהוא נדרש לצאת בעקבות התנגדות של התביעה. הטענה צפה ועולה על רקע יציאותיו החוזרות ונשנות מהאולם, בזמן שהשופטים דנים בהתנגדויות שהציג סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד.
הוצאתו של עד מהאולם בעת בירור התנגדות היא הליך מקובל שנועד למנוע ממנו להיחשף לטיעונים משפטיים שעשויים להשפיע על תשובתו. אלא שבמהלך ימי העדות התעוררה מחלוקת סביב המתרחש מחוץ לאולם, ובפרט סביב השאלה מי נמצא בקרבתו של מנדלבליט בזמן ההמתנה והאם מתקיימות עמו שיחות.
עימות חריג במשפט נתניהו: השופטת נזפה במנדלבליט באמצע עדותו
באחד הדיונים הקודמים, לאחר שהתביעה התנגדה לשאלה ומנדלבליט התבקש לצאת, הוא שב לאולם והתלונן כי אנשים פונים אליו במסדרון. "שואלים אותי שאלות בחוץ", אמר, והסביר כי הדבר מפריע לו. בעקבות האירוע הוא הוצא שוב מהאולם בליווי מאבטח. בהזדמנות אחרת אף סיפר מנדלבליט לשופטים כי עיתונאית ניגשה אליו בזמן שהמתין מחוץ לאולם, הצמידה אליו טלפון והטיחה בו טענות, ולדבריו ההתנהלות הפריעה לו להעיד כראוי.
האירועים הללו עוררו שאלות בנוגע לתנאי ההמתנה של העד, אך אינם מוכיחים כלל כי קיבל תדרוך מגורמי התביעה. למעשה, התלונות שתועדו עסקו בפניות מצד אנשים חיצוניים מחוץ לאולם ולא בשיחות או תדרוכים עם פרקליטי התביעה. גם במהלך הדיון שנערך ביום רביעי חזרה ועלתה הסוגיה: לאחר שצופים פנו לעד ולנציגי הפרקליטות במסדרונות בית המשפט, ביקשה התביעה להגביר את האבטחה סביבו.
מנדלבליט חוזר לדוכן העדים – כל הגילויים מהחקירות הקודמות
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן הבהירה בה, עקב כך, כי ניתנה הנחיה ברורה לאנשי משמר בתי המשפט ללוות את מנדלבליט בכל פעם שהוא יוצא בעקבות התנגדות, עד לחדר שבו הוא ממתין להכרעת השופטים. הסדר זה נועד לאפשר לעד להמתין מחוץ לאולם ללא הפרעות ולמנוע פניות אליו בזמן שהדיון המשפטי נמשך בלעדיו.
הטענות בדבר תדרוכים קיבלו משמעות מיוחדת על רקע אופי החקירה האינטנסיבית שמנהל עו"ד חדד. במהלך ימי העדות האחרונים עימת הסנגור את מנדלבליט עם מסמכים ופרוטוקולים שנערכו בזמן חקירות נתניהו, וביקש לברר אילו פעולות אישר באופן אישי, האם דרש אישור פרטני לכל נחקר והאם המשטרה פעלה מעבר למסגרת שהגדיר.
בדיון נשאל מנדלבליט האם דרש מהחוקרים להציג בפניו רשימות שמיות של אנשים לפני חקירתם. "לא זוכר שנתתי רשימת שמות, אולי כן נתתי", השיב. כשחדד טען מנגד כי כל חקירה של עד או חשוד הייתה חייבת לקבל את אישורו המוקדם, השיב מנדלבליט: "לא זוכר את זה".
באותו דיון התפתח גם עימות חריף סביב אופן הצגת השאלות: מנדלבליט קטע את חדד וטען כי השאלות כוללות הקדמות המציגות דברים שאינם נכונים כבסיס. השופטת התערבה והורתה לו בנחרצות: "תשמע את השאלה עד הסוף". בהמשך אף הציעה לו לרשום את הערותיו על דף כדי שיוכל להשיב בצורה מסודרת לאחר סיום השאלה במלואה.
12 עמודים, השחרות ושאלות קשות: מה הפרקליטות מנסה להסתיר?
החקירה ממשיכה להתמקד בשאלה אילו אישורים ניתנו לחוקרי המשטרה בזמן אמת ומה היה היקף ידיעתו המלא של מנדלבליט על פעולותיהם. במקביל, הטענות והתקריות סביב יציאותיו מהאולם מוסיפות ממד נוסף למחלוקת על אופן ניהול העדות ועל התנאים המורכבים שבהם היא נמסרת.
