היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, העיד היום (שני) כי אינו זוכר שעבר באופן אישי על כל נוסחי האזהרות שנמסרו לראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך חקירותיו בתיק 1000. הדברים נאמרו במסגרת יום עדותו השביעי, כאשר סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, הציג בפניו מסמכים מחקירות ינואר ומרץ 2017 וביקש לברר אם אישר את נוסחי האזהרה לפני שהוקראו לראש הממשלה.
במהלך החקירה הציג חדד למנדלבליט את נוסח האזהרה שנמסר לנתניהו ב-27 בינואר 2017, שבו נכתב כי המשטרה ממשיכה לחקור אותו באזהרה בהמשך לחשדות שעליהם נחקר קודם לכן. חדד טען בפני בית המשפט כי נוסח זה אינו מפרט באופן ברור ונהיר את העבירות המיוחסות לראש הממשלה.
האישורים, ההאזנות והסתירות: מנדלבליט חוזר לדוכן העדים
כדי להמחיש את חוסר הבהירות הציג הסנגור קטע מתוך תמליל חקירת נתניהו, שבו ביקש ראש הממשלה בעצמו מהחוקרים להבין מהן העבירות שבגינן הוא נחקר באותו מעמד, ושאל ישירות: "במה אני חשוד פה?". כאשר ביקש נתניהו לברר האם מדובר באותן עבירות שעליהן נחקר בעבר, השיבו החוקרים בחיוב.
בעקבות הצגת הדברים שאל חדד את מנדלבליט האם נוסח האזהרה הובא לאישורו המוקדם בטרם הוטח בראש הממשלה. מנדלבליט השיב על דוכן העדים: "לא זוכר, לא נראה לי שעברתי על כל אזהרה ואזהרה". בתגובה לדברים העיר חדד כי היה מצפה מהיועץ המשפטי לממשלה לבדוק אישית את הנוסח המדויק, במיוחד בשל העובדה שמדובר בחקירה פלילית נגד ראש ממשלה מכהן, ואמר באולם: "הייתי מצפה שכן בגלל רוה"מ, אבל לא משנה".
מנדלבליט מאשר בעדותו: נתניהו נחקר בנושא שלא הופיע באזהרה
בהמשך ביקש חדד לברר האם מנדלבליט נחשף לנוסח האזהרה בדיעבד, לאחר סיום החקירה. מנדלבליט השיב כי הוא מניח שכן, אך כאשר נשאל האם העיר הערה כלשהי לגורמי החקירה על הנוסח שהוצג, השיב בשלילה: "לא".
חדד המשיך בחקירתו והציג נוסח אזהרה נוסף, מתוך חקירת נתניהו שנערכה ב-6 במרץ 2017, שגם בה הופיעה הפניה כללית לחשדות שעליהם נחקר בעבר. הסנגור ביקש לברר לעומק האם מנדלבליט היה מעורב באישורן או בניסוחן של אותן אזהרות. מנדלבליט השיב כי אינו זוכר שנכנס לפרטי הנוסח לפני כל חקירה שנערכה, והסביר: "אני לא זוכר, אבל זה יכול להיות מאוד", בהתייחסו לאפשרות שהיה מעורב בנוסח הראשוני, אך שב והבהיר: "לא זוכר שנכנסתי לזה לפני כל חקירה לאופן האזהרה".
"זה בניגוד להיתר": הרגע שבו השופט התערב בחקירת מנדלבליט
היועץ המשפטי לממשלה לשעבר הוסיף כי הוא מנסה להיזכר האם היה מעורב בניסוח האזהרות בשלב מאוחר יותר של החקירה, כאשר התעורר החשד לקידום אינטרסים של נותני טובות ההנאה. לדבריו, מדובר בשלב מהותי ששינה את תמונת החשדות הכללית, אך גם בנוגע אליו הודה כי אינו מצליח לשחזר האם ניסח בעצמו את נוסח האזהרה או לקח חלק פעיל בגיבושו.
במהלך הדיון טען חדד כי נוסחי האזהרות הראשונים התמקדו אך ורק בעצם קבלת טובות ההנאה, ולא כללו כל התייחסות מפורשת לחשד לניגוד עניינים לפי מודל שבס. מנדלבליט אישר בעדותו כי הנוסחים שהוצגו אינם כוללים את מודל שבס, אך טען להגנתו כי ייתכן שהתאימו לחשד לביצוע עבירה של הפרת אמונים במתכונת אחרת.
העדות ביום הדיונים השביעי העלתה מחדש למוקד המשפט את שאלת מעורבותו האישית והישירה של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר בניסוח האזהרות שהוטחו בנתניהו. הדיון חידד את ההבחנה המשפטית החריפה שבין מתן אישור עקרוני לפתיחה בחקירה לבין הפיקוח הממשי על נוסחי האזהרה המדויקים שנמסרו לנחקר, וממחיש את טענת ההגנה בדבר פגיעה בזכויותיו של ראש הממשלה עקב שימוש באזהרות עמומות שאינן משקפות במדויק את טיב החשדות שנחקרו בשטח.
המשמעות המשפטית והציבורית של הודאת מנדלבליט כי לא בדק אישית את נוסחי האזהרות ואף לא העיר עליהם בדיעבד, מכה בלב חובת הפיקוח המוגברת המוטלת על היועץ המשפטי לממשלה בחקירת נבחר ציבור בכיר. בחקירת ראש ממשלה מכהן, חוק יסוד: הממשלה והפסיקה קובעים כי מעורבות היועץ אינה סמלית או עקרונית בלבד, אלא מהווה חומת מגן מוסדית שנועדה למנוע מחוקרי המשטרה לפעול בשטח ללא גבולות גזרה חדים.
העובדה שראש הממשלה מצא עצמו בחדר החקירות שואל "במה אני חשוד פה?" מול אזהרות עמומות וכלליות, מחזקת בצורה דרמטית את קו ההגנה הטוען לכשל מערכתי בניהול התיק: המשטרה קיבלה בפועל יד חופשית לכוון שאלות לעבר תחומי ניגוד עניינים ופעולות שלטוניות מבלי שהחשוד הועמד כחוק על טיב החשדות המדויק נגדו. במישור המשפטי הטהור, היעדר פיקוח בזמן אמת ומתן אזהרות לקויות מהווים פגיעה מובהקת בזכות היסוד להליך הוגן, ומניחים תשתית ראייתית כבדת משקל לדרישת ההגנה לפסילת קטעי החקירה הללו כראיות קבילות ולביסוס טענת "הגנה מן הצדק".
