דלג לתוכן הראשי
צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

מנדלבליט מאשר בעדותו: נתניהו נחקר בנושא שלא הופיע באזהרה

אפרת ברינר
אפרת ברינר

במהלך יום עדותו השביעי של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, הציג עו"ד עמית חדד שאלות שהופנו לנתניהו בינואר 2017 בנוגע לארנון מילצ'ן • חדד טען כי מדובר בחקירה על ניגוד עניינים, אף שהנושא לא נכלל בנוסח האזהרה שנמסר לראש הממשלה • מנדלבליט אישר את הפער בין השאלות לאזהרה, אך הבהיר כי אינו זוכר מתי ניתן האישור לחקור בכיוון זה


היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, אישר היום (שני), במהלך חקירתו הנגדית במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו, כי שאלות שהופנו לנתניהו בחקירתו בינואר 2017 עסקו בנושא שלא נכלל בנוסח האזהרה שהוצג בבית המשפט. הדברים נאמרו לאחר שסנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, הציג קטעים מחקירת ראש הממשלה וביקש לברר אם המשטרה חקרה חשד לניגוד עניינים עוד לפני שניתן אישור מפורש לכך.

מנדלבליט בבית המשפט, ארכיון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

במוקד החקירה עמדה האזהרה שנמסרה לנתניהו במסגרת תיק אלף, שעסק בחשד לקבלת טובות הנאה מאנשי עסקים. עורך הדין חדד ביקש להראות כי בתחילת שנת 2017 התמקד נוסח האזהרה בקבלת המתנות בלבד, בעוד שבפועל חוקרי המשטרה כבר הפנו לראש הממשלה שאלות שנגעו לפעולות שלכאורה ביצע למען נותני טובות ההנאה.

"זה בניגוד להיתר": הרגע שבו השופט התערב בחקירת מנדלבליט

לפני כשעהאפרת ברינר

במהלך הדיון הציג חדד למנדלבליט את נוסח האזהרה מחודש ינואר 2017, שבו נכתב כי נתניהו נחקר בחשד לקבלת טובות הנאה שלא כדין מאנשי עסקים בקשר לתפקידו. מנדלבליט הסביר מנגד כי באותו שלב ראשוני נבדק החשד לקבלת מתנות בהיקף משמעותי, וכי רק בהמשך נדרש לבחון האם לנותני המתנות היו אינטרסים שנתניהו פעל לקדם. לדבריו, בתחילת הדרך טרם התגבש החשד לפעולה בניגוד עניינים במתכונת שהוצגה בהמשך החקירה.

מנדלבליט בבית המשפט, ארכיון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

עורך הדין חדד הציג קטע מתמליל חקירת נתניהו מ-27 בינואר 2017, שבו נשאל ראש הממשלה על פנייתו לגורמים אמריקניים בנוגע לאשרת הכניסה של איש העסקים ארנון מילצ'ן. הסנגור טען כי מדובר בשאלה מובהקת הנוגעת לניגוד עניינים לפי מודל שבס, ולא רק לעצם קבלת המתנות. כאשר נשאל מנדלבליט האם מדובר בשאלה בכיוון זה, השיב בחיוב.

האישורים, ההאזנות והסתירות: מנדלבליט חוזר לדוכן העדים

לפני שעתייםאפרת ברינר

בהמשך שאל חדד האם החקירה בנושא תאמה את נוסח האזהרה שנמסר לנתניהו. מנדלבליט השיב תחילה: "ברור, לפי היגיון", בתגובה לטענה כי השאלה אינה מתאימה לאזהרה. חדד התעקש לקבל תשובה עובדתית נחרצת, ולא תשובה המבוססת על היגיון בלבד. כאשר שאל ישירות וטען כי נתניהו נחקר בנושא שלא הוזהר עליו, השיב מנדלבליט על דוכן העדים במילה אחת: "כן".

ארכיון | צילום: חיים גודלברג, פלאש 90

למרות הודאתו בפער בין האזהרה לשאלות החוקרים, מנדלבליט שב והבהיר לאורך כל הדיון כי אינו זוכר את המועד המדויק שבו ניתן האישור לחקור את החשד לניגוד עניינים. "לא זוכר מועדים", אמר מנדלבליט, והסביר כי לאחר שהתעורר החשד לקבלת מתנות בהיקף נרחב ממילצ'ן, ביקש לבדוק גם את האינטרסים של איש העסקים. היועץ המשפטי לממשלה לשעבר הדגיש כי הוא זוכר היטב את מהות ההחלטה העקרונית, אך אינו זוכר את התאריך שבו היא התקבלה.

"אתה סותר את עצמך אלף פעמים": העימות בין חדד למנדלבליט

אתמול 14:43אפרת ברינר

חדד טען מנגד כי האישור לחקור לפי מודל שבס ניתן למשטרה רק בשלב מאוחר בהרבה. לביסוס טענתו הציג הסנגור את נוסח האזהרה המאוחר מחודש נובמבר 2017, שבו כבר הופיעה התייחסות מפורשת לקידום אינטרסים של נותן טובות ההנאה תוך ניגוד עניינים חמור והפרת אמונים. מנדלבליט אישר כי הנוסח המאוחר אכן מתאים לחשד להפרת אמונים, וציין כי הוא זוכר את המעבר מבדיקת עצם קבלת המתנות לבחינת האפשרות שנתניהו פעל בניגוד עניינים.

צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

החקירה הנגדית ביום הדיונים השביעי מתמקדת בין השאר בפער המהותי שבין נוסח האזהרה הרשמי שנמסר לראש הממשלה בתחילת שנת 2017 לבין השאלות שהוטחו בו בפועל בחדר החקירות. שאלת המפתח שנותרה במרכז הדיון בבית המשפט היא מתי בדיוק ניתן האישור החוקי הנדרש להרחיב את החקירה לחשדות הנוגעים לניגוד עניינים, והאם חוקרי המשטרה הקדימו לשאול שאלות בנושא בטרם קיבלו היתר מפורש כדין מהיועץ המשפטי לממשלה.

המשמעות המשפטית של אישור מנדלבליט כי נתניהו נחקר בנושא שלא נכלל באזהרה שנמסרה לו היא בעלת משקל קריטי לקו ההגנה ולזכויותיו של הנחקר בהליך הפלילי. חובת האזהרה נועדה להבהיר לחשוד במדויק בגין אילו מעשים וחשדות הוא נחקר, כדי שיוכל להבין את מצבו המשפטי, לכלכל את צעדיו ולהיוועץ בעורך דין בהתאם.

מנדלבליט בבית המשפט ביום עדותו השני | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

כאשר חוקרי המשטרה מטיחים בחשוד שאלות על ניגוד עניינים ופעולות שלטוניות – דוגמת הסדרת אשרת הכניסה לארצות הברית – בעוד האזהרה הרשמית מצטמצמת לקבלת טובות הנאה בלבד, נפגעת זכותו החוקתית להליך הוגן. במישור המשפטי הרחב, פער זה מחזק את טענת ההגנה כי גורמי החקירה פעלו בחוסר סמכות וחרגו מגבולות ההיתר שניתן להם בזמן אמת, דבר העשוי לשמש בסיס לדרישה לפסילת הראיות שנאספו באותה חקירה, ואף לתמוך בטענה מהותית של "הגנה מן הצדק" בשל פגמים חמורים שנפלו בניהול ההליך.