התפתחות נרשמה היום (שני) במהלך עדותו השביעית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו. השופט משה בר־עם התערב בחקירה הנגדית שניהל עו"ד עמית חדד, לאחר שהסנגור הציג שאלות שהופנו לנתניהו בינואר 2017 וטען כי המשטרה חקרה אותו בנושאים שלא נכללו באישור שניתן לה באותה עת. במהלך הדיון הבהיר בר־עם כי חקירת אדם בעניין שלא אושר חורגת מגבולות ההיתר, בעוד שהתביעה התנגדה לאופן הצגת הדברים.
העימות באולם התפתח כאשר עורך הדין עמית חדד הציג למנדלבליט קטע מתמליל חקירתו של נתניהו מ-27 בינואר 2017, שבו נשאל ראש הממשלה על מעורבותו בקידום אשרת הכניסה לארצות הברית של איש העסקים ארנון מילצ'ן.
לפי הקטע שהוצג בפני בית המשפט, החוקר כורש ברנור שאל ישירות את נתניהו: "באילו נסיבות פנית לאמריקאים על ויזה של מילצן?". חדד טען בפני ההרכב כי מדובר בשאלה העוסקת בחשד לניגוד עניינים לפי מודל שבס, אף שבאותו שלב, כפי שטען הסנגור, מנדלבליט עדיין לא העניק אישור לחקור את נתניהו בכיוון זה. כאשר הציג חדד את הדברים לעד שעל הדוכן, השיב מנדלבליט בחיוב לכך שהשאלה אכן עוסקת בנושא שעליו נשאל.
בשלב זה התפתח עימות קולני בין חדד לבין נציגת התביעה, עורכת הדין יהודית תירוש, שהתערבה במהלך רצף החקירה. חדד מחה בתוקף על ההתערבות והרים את קולו, והשופטת הורתה לו שלא לצעוק ולהמשיך בחקירתו.
בהמשך הדברים טען חדד כי אין לחקור אדם בנושא שלא הוזהר לגביו מראש. נציג התביעה הביע התנגדות לטענה, ובתגובה התערב השופט משה בר-עם ואמר בצורה נחרצת: "לחקור אדם בעניין שאדוני לא אישר זה בניגוד להיתר שהוא נתן". השופט בר־עם הבהיר כי יש להבחין בין בירור העובדות לבין השאלה המשפטית הנוגעת למשמעותן, וציין כי בית המשפט יברר תחילה את הדברים במישור העובדתי, בעוד שהמסקנות המשפטיות יידונו בנפרד. בעקבות ההתנגדות העזה מצד התביעה יצא מנדלבליט מאולם בית המשפט, והדיון בסוגיה המשיך להתנהל בנוכחות הצדדים בלבד.
הווידוי של עו"ד חדד שהפך לבדיחה – ושבר את המתח עם תירוש
נציג התביעה, עורך הדין תדמור, טען בפני השופטים כי השאלה שמציג חדד אינה שאלה עובדתית בלבד, אלא נוגעת גם למסקנה משפטית שבית המשפט יידרש להכריע בה בהמשך ההליך. הוא הדגיש כי התביעה מבקשת להציג את מלוא עמדתה בטרם תתקבל מסקנה כלשהי בנושא. השופט בר-עם השיב מנגד כי ניתן בהחלט לברר אם החקירה שהוצגה לעד עסקה בנושא שלא נכלל באישור שניתן באותו שלב.
במהלך חילופי הדברים הודה תדמור כי בשלב המדובר אכן לא ניתן אישור לחקור לפי מודל שבס. השופט בר־עם התייחס להודאה זו וציין כי כאשר מוצגת חקירה מחודש ינואר שבה נשאלו שאלות מפורשות בכיוון זה, קיימת הצדקה מלאה לברר מול מנדלבליט האם הדבר תאם את האישור שנתן בפועל.
האישורים, ההאזנות והסתירות: מנדלבליט חוזר לדוכן העדים
לאחר שהעד שב לאולם הדיונים, המשיך חדד בחקירתו הנגדית בניסיון לבסס את הטענה שהמשטרה חקרה את נתניהו בנושא שלא נכלל בגדר האישור החוקי הקיים באותה עת. מנדלבליט השיב כי אינו זוכר את המועד המדויק שבו ניתן האישור לחקור את החשד לניגוד עניינים, והסביר כי לאחר שעלו החשדות לקבלת טובות הנאה בהיקף משמעותי ממילצ'ן, ביקש לבדוק גם את האינטרסים של נותן המתנות.
חילופי הדברים החריפים באולם נוגעים בלב קו ההגנה של ראש הממשלה: שאלת חוקיות החקירה וההקפדה על הוראות חוק יסוד: הממשלה, המחייב קבלת אישור מוקדם ומפורש של היועץ המשפטי לממשלה לכל פעולת חקירה נגד ראש ממשלה מכהן. דבריו החדים של השופט בר-עם, שלפיהם הצגת שאלות בעניין שלא אושר מראש חורגת מגבולות ההיתר, מעניקים רוח גבית ממשית לטענת ההגנה כי צוותי החקירה פעלו בחוסר סמכות וחרגו מהמנדט שניתן להם.
"אתה סותר את עצמך אלף פעמים": העימות בין חדד למנדלבליט
אם יקבע בית המשפט בהכרעתו העובדתית והמשפטית כי המשטרה אכן חקרה את נתניהו בנושאים מהותיים – דוגמת ניגוד עניינים וקידום אשרת הכניסה של מילצ'ן – עוד בטרם ניתן לכך אישור כדין, עשויות להיות לכך השלכות ישירות על קבילות הראיות שנאספו באותם שלבים, ואף על עצם ביסוס טענת "הגנה מן הצדק" הנוגעת לפגמים מהותיים שנפלו בהתנהלות רשויות האכיפה לאורך ניהול תיקי האלפים.
