במהלך יום העדות שהתקיים היום (חמישי) בבית המשפט המחוזי בירושלים, הוצג למנדלבליט צו חיפוש מ-13 ביולי 2016 נגד ארי הרו שעסק בעבירות חמורות של שוחד, זיוף ומרמה במסגרת תיקי נתניהו, כאשר הצגת המסמך יצרה מתח באולם, שכן מנדלבליט טען בעבר כי בשלב ההוא טרם הבשיל חשד סביר לחקירה מלאה נגד ראש הממשלה, והוא התקשה להסביר את התנאים והנסיבות שבהם הוצא הצו הפלילי הרגיש.
במהלך הדיון הציג חדד צו חיפוש ממוקד מ-13 ביולי 2016 שנגע לארי הרו, לשעבר ראש הסגל בלשכת נתניהו. במסמך שהוצג לעיני השופטים הופיעו במפורש עבירות פליליות של שוחד, זיוף ומרמה. מנדלבליט הופתע מהמסמך והשיב: "לא מכיר את הצו הזה, בתיק 2000 או תיק אחר שלו?".
משפט נתניהו: המפגשים של המשטרה ובן כספית מאחורי גב היועמ"ש
חדד הבהיר מיד כי מדובר בצו הקשור ישירות לתיקי נתניהו ולא לתיקו האישי הנפרד של הרו, והדגיש כי המסמך הופק ב-2016, בעוד התיק האישי האחר נפתח במועד שונה. "איך מוציאים צו על שוחד, זיוף ומרמה?", הקשה חדד. מנדלבליט השיב בחוסר אונים יחסי: "לא יודע להגיד", והעלה אפשרות שמדובר בנושאים שבהם הרו היה אמור למסור עדות, אך הדגיש שאינו יודע לקבוע זאת בוודאות. כשחדד ביקש לברר האם הרו עצמו הוגדר כחשוד באותן עבירות חמורות, הבהיר מנדלבליט: "לא אמרתי את זה".
העימות סביב צו החיפוש התפתח מיד לאחר שמנדלבליט טען כי ביולי 2016 אמנם היו בתיק 1000 חשדות מסוימים, אך הם טרם הגיעו לרף המשפטי שהצדיק מבחינתו פתיחת חקירה פלילית מלאה נגד ראש הממשלה. חדד הצביע על הפער הזועק בין ההצהרה הזו לבין צו החיפוש הפלילי שהוצג, ושאל כיצד ניתן היה להוציא מסמך המייחס עבירות שוחד ומרמה כאשר לשיטתו של היועמ"ש טרם התגבש חשד סביר.
"פה רואים את זה": ההודאה שעשויה להיות משמעותית למשפט נתניהו
מנדלבליט הגיב בנחרצות: "אם אין חשד סביר, אני לא מצדיק את הצו הזה". עם זאת, הוא הוסיף כי גם בשלב הבדיקה המקדימה ניתן לבצע פעולות מסוימות, וכי יש לבחון את נסיבות הפעולה ואת הבסיס המשפטי הקונקרטי לביצועה. חדד טען מנגד כי הוצאת צו חיפוש מחייבת כחוק חשד סביר ומבוסס, ומנדלבליט הסתפק בתשובה: "בסדר, אני שומע".
הדיון סביב הצו השתלב בהקשר הרחב של תחילת הדרך, שבו הציג חדד מוקדם יותר את הפרוטוקול מ-6 ביולי 2016 שבו הורה מנדלבליט להתחיל את חקירתו של ארי הרו בתיק 2000 "לא תחת אזהרה" ובהגדרת נושא מדויקת. ההגנה ביקשה להראות באמצעות שני המסמכים – פרוטוקול ההנחיות וצו החיפוש – כיצד רשויות האכיפה פעלו בגבולות עמומים או חרגו לכאורה מהסטנדרטים המשפטיים שהוגדרו באותה עת.
המשמעות המרכזית של הצגת צו החיפוש והעימות סביבו היא החשיפה של סתירה משפטית ותפעולית לכאורה בשלביה הראשונים של המערכת הנחקרת: ההגנה השתמשה בצו כדי להוכיח שאם המערכת הוציאה צו חיפוש פלילי המכיל עבירות קשות כמו שוחד, זיוף ומרמה נגד דמות מרכזית כמו ארי הרו במסגרת תיקי נתניהו, סימן שהתקיים חשד ממשי ומעמיק בהרבה מזה שהיועמ"ש טוען שהתגבש באותה עת – או לחלופין, שהצו הוצא מבלי שהתקיים תנאי הסף המשפטי הנדרש של "חשד סביר".
עימות חריג במשפט נתניהו: השופטת נזפה במנדלבליט באמצע עדותו
בנוסף, העובדה שמנדלבליט הצהיר "לא מכיר את הצו הזה" ו"לא יודע להגיד" ממחישה להגנה את טענתה המרכזית לפיה חוקרי המשטרה פעלו לעיתים במרחב עצמאי, ביצעו פעולות חקירה פולשניות ודרמטיות, ומבלי שכל צעד וצעד דווח או אושר במדויק על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה שפיקח על התיק מלמעלה.
