במהלך יום העדות החמישי בבית המשפט המחוזי בירושלים היום (חמישי), הוצגו לפני מנדלבליט תמלילים מחקירתו של ארי הרו מ-14 ביולי 2016 • בתמלילים נשמע חוקר המשטרה מומי משולם מציע להרו להתייעץ עם עו"ד בלכר ורומז לנושאים נוספים, מה שהוביל את השופט בר־עם לקבוע כי מדובר בהתנהלות חריגה, ואת ההגנה לטעון כי התנהל משא ומתן מוקדם לעדות מדינה שחומריו לא הועברו במלואם.
במהלך הדיון ביקש חדד לברר מדוע ניתנה להרו אפשרות להיוועץ בעורך דינו במסגרת חקירה שתוכננה להתקיים כעדות פתוחה, ולא כחקירה באזהרה. חדד הפנה לעדותו של קצין המשטרה כורש ברנור, שלפיה מנדלבליט היה מעורב בקביעת המתווה לחקירת הרו. כשנשאל אם אישר לאפשר להרו להיוועץ בעורך דין, השיב מנדלבליט: "יכול להיות, לא זוכר". חדד הדגיש כי לשיטתו מדובר בפרט חריג, המלמד על מידת המעורבות של היועץ המשפטי לממשלה בקביעת תנאי החקירה.
במהלך חילופי הדברים התערב השופט משה בר-עם והתייחס לאפשרות שניתנה להרו להיוועץ בעורך דין במסגרת עדות פתוחה. לדברי השופט, הדבר עשוי ללמד על נסיבות חריגות. מנדלבליט השיב: "יכול להיות, אני לא מתחמק מזה, זה הגיוני, זה סביר. לא זוכר את כל הפרטים האלה".
חדד ביקש לברר אם ההסדר נבע ממגעים מוקדמים עם עורך דינו של הרו בנוגע לעדות מדינה. מנדלבליט הסביר כי הוא זוכר שהייתה פנייה מוקדמת לשי ניצן, אך אינו יודע לשחזר במדויק מתי החל המשא ומתן ומה היה היקף מעורבותם של החוקרים. "פנייה ראשונה עם שי ניצן, זה אני זוכר", אמר. בהמשך אישר כי התנהל משא ומתן באמצעות עורך הדין בלכר, אך לא ידע למסור את פרטי לוח הזמנים.
חדד הציג קטע מחקירת הרו מ-14 ביולי 2016, שבו פנה אליו קצין המשטרה מומי משולם והתייחס לאפשרות שיתייעץ עם עורך דינו: "יבוא בלכר, תתייעץ איתו, אין שום בעיה. אנחנו חלילה לא נפגע ברבע מהזכות שלך", אמר משולם לפי הקטע שהוצג. בהמשך נשמע משולם מתייחס לאפשרות לכרוך את הדברים בנושאים נוספים.
חדד טען כי מדובר בשיח הנוגע לעדות מדינה, וכי הדברים נאמרו עוד לפני שהרו החל להשיב לשאלות. לדבריו, עצם קיומם של המגעים המוקדמים חשוב להבנת הדרך שבה התנהלה חקירת הרו. הוא הוסיף כי ההגנה לא קיבלה מלכתחילה את מלוא החומרים הנוגעים למשא ומתן, וטען שהדבר פגע ביכולתה לבחון את השתלשלות האירועים.
לאחר הצגת הקטע מחקירת הרו התנגדה התביעה להמשך השאלות, ומנדלבליט הוצא מהאולם. נציג התביעה, עו"ד גילדין, טען כי אין מקום לדרוש מהיועץ המשפטי לממשלה לשעבר להשיב על כל פרט בהתנהלות החוקרים או במשא ומתן שניהלו.
מנגד, השופט משה בר-עם הבהיר כי אם בוצעו פעולות החורגות מהאישור שניתן לחקירה, מדובר בנושא רלוונטי. התביעה הסכימה כי שאלת החריגה מהאישורים עשויה להיות רלוונטית, אך ביקשה להבחין בינה לבין בירור כל פרט באופן ניהול החקירה. הדיון המחיש את המחלוקת בין הצדדים בנוגע להיקף מעורבותו של מנדלבליט בחקירת הרו, למועד שבו החלו המגעים לעדות מדינה ולגבולות האישורים שניתנו למשטרה.
המשמעות המרכזית של הצגת הקטעים והתגובה עליהם היא חיזוק לטענת ההגנה כי התנהלו מגעים סמויים ומוקדמים לעדות מדינה מאחורי הקלעים: הערתו של השופט בר-עם לפיה מתן זכות התייעצות לעורך דין במעמד של "עדות פתוחה" מלמדת על נסיבות חריגות, מחזקת את עמדת ההגנה שהרו טופל במעמד מיוחד, שהחל בגישושים למשא ומתן עוד בטרם הפך לחשוד רשמי או עד מדינה מוצהר.
כמו כן, העובדה שמנדלבליט זכר רק את הפנייה הכללית לשי ניצן מבלי לזכור את לוחות הזמנים המדויקים או את פרטי המגעים של החוקרים, משמשת את ההגנה לטעון כי חלק משמעותי מהמתווה והשיחות המוקדמות התנהל ללא שקיפות מלאה וללא העברת מלוא החומרים המאפשרים לבקר את חוקיות ההליך.
