עוצמה יהודית מבטיחה יותר שוטרים, יותר משילות, חיזוק להתיישבות והגנה על החקלאות המקומית. אלא שכשבוחנים לקראת הבחירות לכנסת ה-26 את המחיר של ההבטחות, מתגלה תמונה שלא תמיד מתיישבת עם הדימוי המקובל של מפלגת ימין: יותר תקציבים, יותר סבסוד ממשלתי והגנה על קבוצות מסוימות מפני תחרות.
בסדרת הכתבות "הבטחות על הנייר" אנחנו בודקים את התוכניות הכלכליות של המפלגות לקראת הבחירות. לא רק מה הן מבטיחות, אלא גם כמה זה עולה, מאיפה יבוא הכסף ומה עשו בכיריהן כשהחזיקו בכוח. עוצמה יהודית, בראשות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, מזוהה בעיקר עם עמדות תקיפות בתחום הביטחוני והמדיני. בתחום הכלכלי התמונה פחות ברורה: המפלגה לא הציגה מצע כלכלי מלא ומפורט.
בן גביר סיפק הצהרה דרמטית – אבל הציבור לא מאמין לו | סקר
לכן, כדי להבין מה היא מציעה, צריך להסתכל על הצעות החוק של חבריה, על הדרישות שהציבה בממשלה ועל ההצבעות שלה בכנסת. חלק מהצעדים נועדו לשפר את הביטחון ואת הוודאות של עסקים. אחרים מעלים שאלה: האם ההגנה על החקלאים, על תושבי הפריפריה או על קבוצות מסוימות תבוא בסופו של דבר על חשבון כלל הציבור?
מסים: הקלות לפריפריה, מע"מ לכולם
כשמדברים על ימין כלכלי, חושבים בדרך כלל על הפחתת מסים, צמצום הוצאות המדינה ועידוד תחרות. בן גביר אמנם מצהיר שהוא מאמין בשוק חופשי, אבל בפעילות של עוצמה יהודית בולטים גם תקציבים והטבות לקבוצות וליישובים מסוימים.
התוכנית של בן גביר לשינוי רוח צה"ל והסעיפים שהוא מבקש לבטל
אחת הדוגמאות היא ההצעה להעניק זיכוי ממס הכנסה לתושבי באר שבע. הרעיון ברור: להשאיר בעיר תושבים עובדים ולמשוך אליה משפחות חדשות. הטבה כזו יכולה להגדיל את ההכנסה הפנויה של התושבים ולחזק את הכלכלה המקומית.
אבל גם להטבת מס יש מחיר – המדינה מוותרת על חלק מהמס שהייתה גובה. נוסף על כך, מי שמרוויח מעט ואינו מגיע לסף מס הכנסה עשוי ליהנות ממנה פחות ממי שמרוויח יותר. כדי להעריך את ההצעה צריך לדעת כמה היא תעלה ומי באמת ייהנה ממנה.
בתקופת כהונתה של עוצמה יהודית בממשלה אושרה העלאת המע"מ מ-17% ל-18%, שנכנסה לתוקף בינואר 2025. המע"מ משולם על רוב הקניות והשירותים, ולכן העלאתו מורגשת גם אצל משפחות שאינן מגיעות לסף מס הכנסה. כדי להבין את ההבדל: מוצר שעלה 117 שקלים לפני העלאת המע"מ יתייקר ל-118 שקלים, בהנחה שמחירו לפני המס לא השתנה ושהעלאת המס התגלגלה במלואה לצרכן. בקנייה אחת זה נראה מעט, אבל לאורך שנה של קניות וחשבונות ההפרש מצטבר.
יוקר המחיה: קודם כל החקלאי הישראלי
איתמר בן גביר מציג את עצמו כמי שמאמין בשוק חופשי, אבל כזה ששומר גם על רשת ביטחון חברתית. לדבריו, צריך "להסיר כמה שיותר חסמים, להוריד כמה שיותר רגולציות". "שוק חופשי זה דבר שאני מאוד מאמין בו – אבל אני מאמין בשוק חופשי עם חמלה", אמר בראיון ל'ישראל היום'. "יש כאלה שאומרים 'יאללה, נבטל את הביטוח הלאומי, אין קצבאות ילדים'. לא, זה צריך להיות – אבל להוריד רגולציות, להסיר חסמים, זה אפשרי".
אלא שכשמגיעים לשוק המזון, התמונה מורכבת יותר. אחד הניסיונות הבולטים של הממשלה לפתוח שוק לתחרות היה רפורמת החלב, שביקשה בין השאר להרחיב את היבוא ולהפחית מכסים. בהצבעה בממשלה על הרפורמה, בן גביר בחר להימנע – ולא תמך במהלך. גם שר המורשת עמיחי אליהו, ממפלגתו, נמנע.
עוד קודם לכן התעמת בן גביר עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' סביב הרפורמה. לפי הדיווח, בן גביר טען שאפשר להוזיל מחירים ובמקביל לתמוך בחקלאים, והזהיר מפני פגיעה בהם.
מבחינת עוצמה יהודית, חקלאות היא לא רק ענף כלכלי. היא קשורה גם לביטחון המזון ולשמירה על הקרקע בנגב, בגליל ובאזורי ספר. לפי התפיסה הזו, חקלאי שמגדל תוצרת מקומית תורם גם לאספקת המזון וגם לנוכחות הישראלית באזורים מרוחקים.
יש לטענה הזו משקל. מלחמה, משבר עולמי או שיבושים בנתיבי הסחר עלולים להקשות על ישראל להביא מזון מחו"ל. אם ייצור מקומי נסגר, לא תמיד אפשר להקים אותו מחדש במהירות כשמתעורר צורך.
אבל יש גם צד שני: מכסים והגבלות יבוא יכולים להגן על החקלאי באמצעות צמצום התחרות, והצרכן עלול לשלם על כך במחיר גבוה יותר. השאלה היא איך מגינים על החקלאות הישראלית, וכמה עולה ההגנה הזו למשפחה שקונה פירות, ירקות, ביצים וחלב.
עוצמה יהודית מדגישה את הצורך לשמור על החקלאי הישראלי, אבל לא הציגה תוכנית מפורטת שמסבירה כיצד תעשה זאת ובמקביל תוריד את מחיר סל המזון. זו אחת השאלות שהיא תצטרך לענות עליהן אם תרצה להציג בשורה רחבה בתחום יוקר המחיה.
דיור: קרקעות בחינם ללוחמים
בתחום הדיור, חלק ניכר מהעשייה של עוצמה יהודית קשור לחיזוק הנגב והגליל ולהקמת יישובים חדשים. זו גישה שמתחילה מהמפה הלאומית: היכן רוצים לחזק את ההתיישבות, לאן רוצים למשוך תושבים ואילו רשויות זקוקות לתקציבים.
לצד חיזוק הפריפריה, בן גביר מבטיח גם הטבה משמעותית למי ששירתו כלוחמים: קרקע בחינם. ההבטחה הופיעה בתוכנית שהציגה עוצמה יהודית לקראת הבחירות, לצד הצעה להעלות את שכר החיילים.
זו אינה הפעם הראשונה שבן גביר מציע לחלק קרקעות. כבר במערכת הבחירות של 2022 הוא דיבר על חלוקת קרקעות בחינם בנגב ובגליל לחיילים משוחררים, לבנות שירות לאומי ולתלמידי ישיבה.
ההיגיון בהצעה ברור: לתגמל את המשרתים, להקל עליהם בדרך לבית משלהם ולמשוך משפחות צעירות לאזורים שהמדינה רוצה לחזק. עבור מי שיקבל מגרש, ויתור על מחיר הקרקע עשוי להיות הטבה משמעותית.
אבל קרקע בחינם לא הופכת את הבית לחינמי. גם אם המדינה מוותרת על התשלום עבור המגרש, עדיין צריך לממן את הבנייה, את הפיתוח ואת החיבור לכבישים, למים ולחשמל. בנוסף, המדינה מוותרת על הכנסה שיכלה לקבל משיווק הקרקע.
חבר הכנסת יצחק קרויזר קידם תיקון שמאפשר לקדם הסדרה מוניציפלית של יישוב חדש כבר בשלבי התכנון. במקביל, הממשלה אישרה צעדים לקידום תשעה יישובים חדשים בנגב. לפי דיווח על החלטת הממשלה, כ-180 מיליון שקל יועדו לשכונות חלוץ ולתשתיות ראשוניות בחלק מהיישובים.
למהלך כזה יכולים להיות יתרונות: הוא עשוי להביא משפחות חדשות לנגב, ליצור מוקדי תעסוקה ולחזק את ההתיישבות. הוא גם עולה כסף – ולא רק בשלב הקמת הבתים הראשונים. יישוב חדש צריך כבישים, מים, חשמל, מוסדות חינוך, שירותי בריאות ותחבורה ציבורית.
מי שישאל אם נכון להשקיע ביישובים חדשים לפני שהושלם חיזוק הערים הקיימות בנגב, עשוי לשמוע מעוצמה יהודית על הצעתה להעניק הטבות מס גם לתושבי באר שבע. השאלה שנשארת פתוחה היא כמה יעלו כלל המהלכים האלה, וכמה מהם ייצאו לפועל.
חברי המפלגה קידמו גם צעדים שנועדו להקל על הסבת שטחי מסחר ותעסוקה למגורים. הרעיון פשוט: אם יש בניינים שלא נמצא להם מספיק שימוש כמשרדים, ייתכן שאפשר להוסיף בהם דירות.
זהו כיוון שיכול לעזור, במיוחד במקומות שבהם כבר קיימת תשתית עירונית. אבל צריך לבדוק אם המבנים מתאימים למגורים ואם יש בסביבה בתי ספר, גני ילדים ותחבורה.
מעבר ליוזמות האלה, עוצמה יהודית לא הציגה תוכנית ארצית מפורטת להורדת מחירי הדירות או השכירות. לא נמצא יעד ברור למספר הדירות שייבנו, תוכנית לטיפול במחירי הקרקע או הצעה מתומחרת להקלה על בעלי משכנתאות.
עבור משפחה ששוכרת דירה בירושלים או משלמת משכנתה גבוהה בחיפה, הקמת יישוב חדש בנגב יכולה להיות מהלך חשוב למדינה – אבל היא לא בהכרח תוריד את ההוצאה החודשית שלה.
תקציב ביטחון הפנים: הכסף הובטח – ומה הגיע לשטח?
השר בן גביר הציב את הגדלת תקציב המשטרה ושירות בתי הסוהר במרכז פעילותו כשר לביטחון לאומי. מבחינתו, כדי להילחם בפשיעה ובפרוטקשן צריך להשקיע יותר בשכר השוטרים והסוהרים, בגיוס כוח אדם ובציוד. בתקציב לשנים 2023-2024 סוכמה תוספת של כ-9 מיליארד שקל לגופי המשרד לביטחון לאומי. מדובר בסכום לשנתיים יחד, שנועד גם למשטרה וגם לגופים נוספים. חלק מהתוספות הותנו בקצב הביצוע וביכולת לגייס כוח אדם.
כאן מגיע מבחן התוצאה: תקן של שוטר על הנייר הוא עדיין לא שוטר ברחוב. בדיון בוועדת הכספים בספטמבר 2024 הציג נציג האוצר נתונים שלפיהם בין מאי 2023 למאי 2024 גדל מספר השוטרים בכ-1,300, אף שהוקצו כ-3,000 תקנים נוספים. מנגד, בתחילת 2025 מסרה המשטרה כי במהלך שנת 2024 גדלה מצבת השוטרים ב-1,804 וכי כל התקנים הנוספים שהועברו אליה אוישו. במשטרה טענו שלא כל התקנים שסוכמו אכן הועברו אליה. הנתונים מתייחסים לתקופות שונות, ולכן אי אפשר להשוות ביניהם ישירות.
דרישות התקציב של בן גביר הובילו גם לעימותים עם משרד האוצר. במסגרת המחלוקת על תקציב 2025 דווח כי דרש תוספות של יותר מ-10 מיליארד שקל מעבר לסכומים שכבר סוכמו, בעוד שבאוצר ראו בדרישה סכום לא ריאלי. בהמשך הושג הסכם שכר לשוטרים ולסוהרים בהיקף של כ-1.08 מיליארד שקל.
בן גביר מבטיח גם להעלות את שכר החיילים. עבור חיילי החובה ומשפחותיהם זו יכולה להיות הקלה משמעותית, אבל גם כאן חסרים פרטים: בכמה יעלה השכר, מי יהיה זכאי לתוספת ומה תהיה העלות השנתית לתקציב המדינה.
תוספת שכר יכולה להיות השקעה משתלמת: אם היא מסייעת לגייס שוטרים, לצמצם עזיבה ולשפר את האכיפה, גם האזרחים ובעלי העסקים מרוויחים. מנגד, מדובר בהוצאה שהמדינה צריכה לממן לאורך זמן. המבחן יהיה בכמה שוטרים יישארו במשטרה, בכמה יגיעו לרחובות ובשיפור תחושת הביטחון.
גם השר יצחק וסרלאוף השתמש בכוחה הפוליטי של עוצמה יהודית כדי להשיג תקציבים לנגב ולגליל. במאי 2023, לאחר משבר והחרמת הצבעות מצד המפלגה, הושג סיכום על תוספת של כ-250 מיליון שקל למשרדו. מבחינת המפלגה זה היה הישג לפריפריה; מנגד, אפשר לראות בכך שימוש בכוח קואליציוני כדי להשיג תקציב ייעודי.
הגירה מעזה: תוכנית עם תג מחיר של מיליארדים
תוכנית "התנתקות 710" היא תוכנית מדינית וביטחונית, אבל יש לה גם מחיר כלכלי משמעותי. עוצמה יהודית מציעה להקים משרד ממשלתי שיעודד הגירה מרצון של תושבי עזה למדינות שיסכימו לקלוט אותם.
כמעט 2 מיליון עזתים ב-7 שנים: תוכנית ההתנתקות של בן גביר
המפלגה הציבה יעד של כ-250 אלף יוצאים בשנה הראשונה וכ-1.86 מיליון בתוך שבע שנים. מדובר ביעדים של התוכנית, ואין ודאות שאפשר יהיה להגיע אליהם. במסמך התוכנית מוצעת השקעה ישראלית ראשונית של 10 מיליארד שקל. נוסף על כך, מוצעת מסגרת של עד 50 מיליארד שקל מצד ישראל, בכפוף להשתתפות בינלאומית ולהסכמים עם מדינות קולטות.
גם בלי לקבוע מה תהיה העלות הסופית, מדובר בכסף גדול. במפלגה עדיין לא הציגו מקור תקציבי מלא להשקעה הראשונית, וגם לא ברור אילו מדינות יסכימו לקלוט את המהגרים ולהשתתף במימון. גם מי שתומך בתוכנית מבחינה מדינית צריך לדעת איך היא תמומן: האם הכסף יגיע מתקציב הביטחון, מקיצוץ במשרדים אחרים או ממקור אחר? בשלב הזה אין לכך תשובה מלאה.
מעונות היום: לעודד עבודה או להגן על המשפחות?
עוצמה יהודית התייצבה לצד המפלגות החרדיות במאבק על סבסוד מעונות היום למשפחות של תלמידי ישיבות החייבים בגיוס. חברת הכנסת לימור סון הר-מלך הביעה התנגדות לפגיעה בסבסוד, בין היתר בטענה שהפגיעה תיפול על נשים עובדות ועל משפחותיהן.
מצד אחד, מעון מסובסד יכול לאפשר לאם לצאת לעבודה ולהגדיל את הכנסת המשפחה. אם המעון יתייקר בעקבות שלילת הסבסוד, חלק מהנשים עלולות לצמצם עבודה או לעזוב אותה.
מצד שני, מבקרי המשך הסבסוד טוענים שהמדינה צריכה לעודד את שני ההורים להשתלב בעבודה, ושאין להתעלם מחובת השירות של האב. מבחינתם, הטבות שניתנות בלי תמריץ מספיק לתעסוקה עלולות להגדיל את התלות בתמיכה ציבורית. השאלה היא כיצד קובעים תנאים שיעודדו עבודה ושירות, בלי לפגוע שלא לצורך בהורה שכבר עובד ובילדים שמגיעים למעון.
סיעוד: ההצעה להקל על המשפחות
משפחה שמעסיקה מטפל סיעודי צמוד מתמודדת עם הוצאה כבדה, לפעמים במשך שנים. מעבר לשכר החודשי, ישנן הוצאות נוספות וזכויות שצריך לשלם לעובד. עבור משפחות רבות, מדובר בנטל כלכלי גדול דווקא בתקופה שבה הן מתמודדות גם עם המחלה והטיפול בבן המשפחה.
כדי להקל עליהן, חבר הכנסת יצחק קרויזר קידם לצד חברי כנסת נוספים הצעת חוק שתפטור אדם פרטי שמעסיק עובד זר בסיעוד מחלק מהחובות הנוגעות לביטוח הפנסיוני של העובד. ההצעה אושרה בקריאה טרומית ב-2024, אך לא הפכה לחוק.
עובדים זרים בסיעוד זכאים לפחות לשכר המינימום בישראל, ולרוב הם מתגוררים בבית המטופל. העבודה בישראל מאפשרת להרוויח יותר מאשר בארץ מוצאם ולחסוך כסף למשפחותיהם. במקביל, המשפחה המטפלת נושאת בעלויות העסקה גבוהות, וההצעה מבקשת להפחית חלק מהן. מנגד, ההקלה למשפחה מגיעה על חשבון תשלום שנועד לעובד. מבקרי ההצעה טוענים שהמדינה צריכה לסייע למשפחות הסיעודיות, בלי לצמצם את זכויות המטפלים.
פרוטקשן: משילות היא גם ודאות כלכלית
אחד ההישגים המוחשיים של המפלגה הוא החוק למאבק בגביית דמי חסות – פרוטקשן. החוק אושר ב-2023 וקודם בידי חברי הכנסת יצחק קרויזר ואלמוג כהן, שכיהן אז מטעם עוצמה יהודית, לצד יוזמות נוספות שמוזגו אליו. החוק הגדיר עבירות הקשורות לגביית דמי חסות, קבע עונשי מינימום בחלק מהעבירות וכלל כלים לחילוט רכוש. המטרה היא לתת לרשויות האכיפה כלים להילחם בעבריינים שגובים כסף מבעלי עסקים וחקלאים בתמורה ל"הגנה".
פרסום ראשון: המהלך שיכניס את השב"כ למלחמה בפרוטקשן
המשמעות עבור עסק קטן יכולה להיות גדולה מאוד. בעל חנות, קבלן או חקלאי שנדרש לשלם לעבריינים לא יודע אם הנכס שלו בטוח, אם יוכל להרחיב את העסק ואם הכסף שהרוויח יישאר בידיו. מבחינתו, הפרוטקשן הוא עוד הוצאה שנכפית עליו.
כשבעל עסק יודע שהמדינה מגינה עליו ופועלת נגד מי שסוחט אותו, יש לו יותר ביטחון להשקיע, להעסיק עובדים ולתכנן קדימה. לכן המאבק בפרוטקשן הוא לא רק עניין של ביטחון אישי – הוא גם דרך לחזק את הוודאות הכלכלית של עסקים.
עם זאת, החוק לבדו לא מוכיח שהתופעה נעלמה. המבחן הוא כמה עבריינים נתפסים ומורשעים, והאם בעלי העסקים מרגישים בטוחים יותר להתלונן.
אנרגיה סולארית: ההקלה שקודמה ולא הושלמה
קרויזר, כיו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, עסק גם בקידום הקלות למתקנים שמשלבים ייצור חשמל סולארי עם פעילות חקלאית באותה קרקע. הרעיון יכול לתת לחקלאים מקור הכנסה נוסף ולעזור בייצור אנרגיה. מבחינת יזמים, כללים ברורים והקלה בהיטלים יכולים להפוך פרויקט לכדאי יותר ולצמצם את חוסר הוודאות. אלא שהצעת החוק, שאושרה בוועדה לקראת הקריאות הסופיות, לא הושלמה לפני פיזור הכנסת.
ימין לאומי, מדינה מעורבת
כשמחברים את ההצבעות, היוזמות והדרישות התקציביות, מתקבלת מפלגה שרוצה שלמדינה יהיה תפקיד משמעותי בכלכלה: יותר משאבים לביטחון הפנים, הגנה על חקלאים, השקעה ביישובים חדשים והטבות לקבוצות ולאזורים שהיא מבקשת לחזק. חלק מהמטרות האלה נובעות מתפיסה לאומית מובהקת – ביטחון, התיישבות ושמירה על ייצור מקומי. אבל הדרך להשיג אותן עוברת דרך תקציבים והתערבות ממשלתית, ולא דרך צמצום המדינה ופתיחת כל השווקים לתחרות.
לעוצמה יהודית יש מה להציג בתחום המשילות, ובראשו חוק הפרוטקשן שיכול לחזק את הביטחון והוודאות של עסקים. לצד זאת, בתחומים כמו דיור ויוקר המחיה חסרה תוכנית ארצית מלאה, ובחלק מהתוכניות היקרות עדיין לא ברור מאיפה יגיע הכסף.
המבחן של המפלגה יהיה להראות כמה מההבטחות שלה אפשר לממש, כמה הן יעלו ומי יממן אותן – כדי שהציבור יידע לא רק מה הוא מקבל, אלא גם מה הוא משלם.
