הממשלה תדון היום (ראשון) בהצעת החלטה של המשרד לביטחון לאומי שבמידה שתאושר תהיה ההחלטה הדרמטית ביותר למאבק בתופעת גביית דמי חסות והיא תכלול את השב"כ, הקמת קרן פיצויים ממשלתית לעסקים נפגעים, הקמת מנהלת להגנה על עדים מאוימים, הרחבת סמכויות האכיפה של המשטרה וקידום שורת תיקוני חקיקה נגד ארגוני הפשיעה. בשל כך יוקם צוות חירום בראשות השר בן גביר אשר יכלול את השב"כ.
3+במשטרה קושרים את העלייה בהגשת כתבי האישום להקמת שתי מחלקות פרוטקשן ייעודיות בצפון ובדרום, ולחקיקת חוק הפרוטקשן של עוצמה יהודית ביולי 2023, שכלל לראשונה התייחסות לגביית דמי חסות ולא רק לסחיטת דמי חסות. לפי הנתונים, בשנת 2024 הוגשו 309 כתבי אישום בתחום, בשנת 2025 המספר עלה ל־573, ונכון לאפריל 2026 הוגשו כבר 253 כתבי אישום נוספים, לצד אלפי תיקי חקירה שנפתחו בנושא.
לפי הצעת ההחלטה, תופעת הפרוטקשן מוגדרת כאיום לאומי הפוגע בביטחון האישי, במשילות, בחופש העיסוק ובכלכלה הישראלית. במסמך נכתב כי ארגוני הפשיעה מפעילים למעשה ״מס צללים״ על בעלי עסקים, קבלנים וחקלאים, וכי העלויות מגולגלות בסופו של דבר אל הציבור הרחב דרך יוקר המחיה ותקציבי המדינה. עוד נטען כי הנזק למשק הישראלי כתוצאה מהתופעה מוערך בכ-4.5 מיליארד שקלים בשנה.
3+במסגרת המהלך יוסמך השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר להוביל מבצע חירום לאומי בשיתוף כלל משרדי הממשלה, תוך הקמת צוותים מיוחדים ופורום בין משרדי בהשתתפות המשטרה, משרד המשפטים, רשות המיסים, השלטון המקומי ונציגי בעלי העסקים. בנוסף, מוצע להנחות את שירות הביטחון הכללי לקחת חלק במאבק בתופעת הפרוטקשן למשך שלוש שנים.
עוד כוללת התוכנית הקמת מנהלת ייעודית להגנה על עדים ובעלי עסקים מאוימים, שתעניק ליווי מקצועי, אמצעי מיגון ותוכניות הגנה מותאמות אישית. לצורך כך יוקצו כ-10 מיליון שקלים בשנה ותקנים ייעודיים. בנוסף, תוקם קרן פיצויים ממשלתית שתפצה בעלי עסקים על נזקי רכוש ואובדן הכנסה כתוצאה מפרוטקשן, לצד מנגנון שיבוב שיאפשר למדינה לגבות את הכספים חזרה מעברייני הפרוטקשן עצמם.
3+הצעת ההחלטה כוללת גם הרחבת השימוש באמצעים טכנולוגיים באזורי פשיעה, תיקוני חקיקה שיאפשרו עדויות מוגנות והעדה מוקדמת של עדים, וכן קידום חוקים שימנעו מארגוני פשיעה להשתלב במכרזים ציבוריים ובחברות אבטחה.
