כל המפלגות מבטיחות להילחם ביוקר המחיה. אבל מאחורי כל הבטחה יש שאלות שצריך לשאול: כמה זה יעלה, מאיפה יבוא הכסף, והאם הפוליטיקאים יהיו מוכנים להתעמת עם קבוצות חזקות כדי לפתוח את השוק לתחרות ולהוריד מחירים באמת.
בסדרת כתבות מיוחדת נצלול בכל פעם למפלגה אחרת. נבדוק מה היא מבטיחה בתחום המזון, הדיור, המסים והשירותים הציבוריים, כמה יעלו התוכניות ומי יממן אותן. נחזור גם לרקורד של בכיריה: אילו רפורמות קידמו, מה הם עצרו, ומה קרה לכיס של הציבור כשהם כבר היו בעמדת השפעה.
הליכוד: הרבה ביטחון ופוליטיקה – כמעט כלום בכלכלה
בקמפיין הליכוד יש מקום לאיומים הביטחוניים ולמתקפות על הממשלה שאיזנקוט עשוי להקים. יוקר המחיה, לעומת זאת, נדחק לשוליים. המפלגה מבקשת מהציבור להתמקד בשאלה מי ישב בממשלה הבאה, אך אינה מציבה במרכז הקמפיין תשובה לשאלה איך הציבור יגמור את החודש.
בבחירות 2022 נתניהו לפחות הציג הבטחות כלכליות בולטות, ובראשן חינוך חינם מגיל לידה עד שלוש. הפעם חסרה בקמפיין בשורה כלכלית מרכזית דומה. הפער אינו רק בין הבטחות לביצוע. הוא מתחיל עוד קודם: בהיעדר יוקר המחיה מסדר היום שהליכוד מבקש להכתיב.
כדי להבין מה בכל זאת מציע הליכוד לכיס של הציבור, צריך לעבור מסיסמאות הבחירות לרקורד שלו בשלטון. שם מתגלה תמונה מורכבת יותר: מפלגה המדברת בשבח השוק החופשי, אך מרבה גם להתערב בו ולסבסד אותו.
הליכוד מזוהה היסטורית עם כלכלה חופשית. בנימין נתניהו, כשר אוצר, קידם הפחתות מסים, הפרטות, קיצוץ בקצבאות וצמצום רגולציה. אלא שבשנים האחרונות ממשלותיו אימצו גם מדיניות של התערבות וסבסוד ישיר: ב-2023 הוצגה תוכנית סיוע להורים לילדים בגילאי לידה עד שלוש, שכללה נקודות זיכוי והרחבת מעונות. היעד שהוצג היה חינוך חינם, אך בפועל יושם סבסוד חלקי בלבד. הפער בין שני הקווים משקף את המתח הכלכלי הפנימי בליכוד.
גורמים בליכוד שעימם שוחחנו מסבירים כי תפיסתה הכלכלית של המפלגה נשענת על משנתו של זאב ז'בוטינסקי ועל עקרונות הקפיטליזם המערבי, ובראשם עידוד התחרות, פתיחת השוק ליבוא מקביל, הפחתת ההתערבות הממשלתית והורדת מס החברות, מתוך אמונה כי יש לאפשר לכוחות השוק לצמוח באופן עצמאי.
עם זאת, הגורמים מודים כי בפועל הליכוד לא תמיד פעל בהתאם לעקרונות הללו. לדבריהם, לצד התמיכה בכלכלה חופשית, המפלגה שימרה פיקוח ממשלתי על מוצרי מזון מסוימים, הגנה על ועדי עובדים ונמנעה מפתיחת ענפים לתחרות מלאה, בין היתר בענפי המוניות והחלב. בכך, לדבריהם, נוצר פער בין האידיאולוגיה הכלכלית המוצהרת של הליכוד לבין המדיניות שקידמה בפועל.
המתח הזה נחשף כמעט בכל ניסיון להוזיל מחירים באמצעות תחרות. מצד אחד נמצאים נתניהו ושר הכלכלה ניר ברקת, המדברים על פתיחת המשק ליבוא, מאבק במונופולים והסרת חסמים. מן הצד השני ניצבים חברי כנסת ושרים המבקשים להגן על חקלאים, תעשיינים, נהגי מוניות וקבוצות נוספות שעלולות להיפגע מהתחרות.
ברקת הוא הדוגמה הבולטת לקו הליברלי בתוך המפלגה. רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שקידם ואושרה ב-2024, נועדה לאפשר יבוא ומכירה בישראל של מוצרים העומדים בדרישות אירופיות, בלי לעבור מחדש חלק מן ההליכים הישראליים. המטרה הייתה להפחית חסמי יבוא, להרחיב את התחרות ולהוזיל מוצרים לצרכן.
אלא שהרפורמה עצמה צומצמה בתהליך החקיקה, וחלק מהתקנים והמוצרים הוחרגו ממנה. מבקרי הרפורמה טענו כי היקפה קטן מהחזון המקורי. הם גם הזהירו שהקלה ליבוא אינה מבטיחה כשלעצמה הוזלה בקופה, כל עוד שוק המזון נשאר מרוכז בידי מעט יבואנים ורשתות.
במקביל, ברקת קידם את "הסל הזול של ישראל" – סל של כ-100 מוצרים שעליו אמורות להתחרות רשתות השיווק. המהלך אמנם יצר הוזלות נקודתיות, אך ספג ביקורת גם מימין כלכלי: במקום לפתוח את כלל השוק ולהקטין עלויות לכל צרכן, המדינה בחרה סל מצומצם, העניקה לרשתות תמריצים שיווקיים והפכה את המאבק ביוקר המחיה למבצע מוגבל בזמן.
בספטמבר 2026 הודיעה קרפור כי לא תמשיך במיזם "הסל הזול של ישראל". במקביל, ברקת ומשרד הכלכלה ניסו להציג כאילו הם אלו שבחרו לסיים את המיזם. כך או כך, המהלך היה אמור להיות פיילוט מוגבל בזמן, והנסיגה המחישה את הביקורת עליו: במקום שינוי רחב בשוק המזון, המדינה נשענה על הסכם זמני עם רשת אחת.
בענף החלב התמונה הפוכה. ח"כ ששון גואטה מהליכוד, שמזוהה עם החקלאים והמושבים, הוביל התנגדות חריפה לרפורמת החלב שקידם משרד האוצר. הרפורמה נועדה לפתוח את הענף לתחרות רחבה יותר ולהגדיל את היבוא, בתקווה להפעיל לחץ כלפי מטה על מחירי מוצרי החלב. גואטה טען כי ההבטחות להוזלה אינן מבוססות וכי הרפורמה עלולה לפגוע ברפתנים ובייצור המקומי.
ח"כים פנו ליו"ר הקואליציה: "לעצור את קידום הרפורמה במיידי"
העמדה של גואטה אינה שולית. היא מייצגת תפיסה שלפיה ביטחון מזון, חקלאות בפריפריה ופרנסת היצרנים חשובים לא פחות מהוזלה אפשרית במחיר החלב. מנגד, תומכי הרפורמה שואלים מדוע הצרכן הישראלי צריך לשלם לאורך שנים מחירים גבוהים כדי לממן הגנה על מבנה ענפי ותיק – ומדוע המדינה אינה מעדיפה פיצוי ישיר ומוגבל לחקלאים במקום הגנה קבועה דרך מחיר המדף.
כשהליכוד כן פותח שווקים
יש גם דוגמאות מובהקות לכך שממשלות ליכוד הצליחו להוריד מחירים דרך תחרות. ב-2013 הוביל שר התחבורה ישראל כ"ץ את החתימה על הסכם "שמיים פתוחים" עם האיחוד האירופי. ההסכם פתח את השוק לעוד חברות תעופה, כולל חברות לואו-קוסט, והגדיל את מספר הקווים והטיסות.
התוצאה הייתה הוזלה אמיתית, בעיקר בטיסות לאירופה. בדיקה ממשלתית מצאה ירידה של כ-18% במחירי הטיסות למערב אירופה לאחר תחילת יישום ההסכם. בחלק מהקווים והטיסות עם עצירת ביניים נרשמו הוזלות גדולות יותר. הטיסות עדיין יכולות להיות יקרות מאוד בתקופות ביקוש, ובוודאי בזמן מלחמה, אבל הרפורמה שינתה את השוק: יותר חברות, יותר יעדים ופחות כוח לחברות הוותיקות.
הדוגמה השנייה היא רפורמת הסלולר של משה כחלון, שכיהן אז כשר התקשורת מטעם הליכוד, אף שכבר אינו חבר במפלגה. כחלון הפחית את דמי הקישוריות, ביטל את קנסות היציאה וקידם כניסה של חברות חדשות. בתוך זמן קצר נשברה השליטה של שלוש החברות הגדולות בשוק.
לפי נתונים שהציג משרד התקשורת באותן שנים, ההוצאה החודשית הממוצעת על סלולר עמדה על כ-145 שקל ב-2010, בתוך שנתיים היא ירדה לכ-93 שקל. כיום אפשר למצוא בשוק חבילות של עשרות ואף מאות ג'יגה גלישה, שיחות והודעות ללא הגבלה, במחירים של כ-25 עד 40 שקל בחודש – ולעיתים אף פחות.
רפורמת הסלולר היא אולי ההוכחה הברורה ביותר לכך שיוקר המחיה אינו גזירת גורל: כשפותחים שוק סגור לתחרות אמיתית, המחיר יורד – גם בלי שהמדינה תסבסד את החשבון של הציבור.
דיור: הטבות למילואימניקים, בלי תשובה למחירים
בתחום הדיור, בליכוד מבטיחים גם להוריד את מחירי הקרקע וגם לתת עדיפות למשרתי מילואים. השר אלי כהן קרא להפחית את מחירי הקרקע ולהמשיך את "מחיר למשתכן". מנגד ראש הממשלה נתניהו הציג תוכנית ל-20 אלף הזדמנויות דיור למילואימניקים בשנתיים הקרובות: 16 אלף דירות ב"מחיר מטרה" ועוד 4,000 מגרשים לבנייה.
זו יכולה להיות בשורה גדולה למי שיזכה בהטבה. אבל היא לא בהכרח משנה את התמונה עבור שוכרים, זוגות צעירים ורוכשי דירה שאינם זכאים להטבה. גם לא פורסם עדיין כמה תעלה התוכנית למדינה.
בראיון לפטריוטים השבוע, אמר נתניהו כי בזמן ממשלת בנט-לפיד מחירי הדירות עלו בכ-20%, והתגאה כי הממשלה בראשותו בנתה מאות אלפי יחידות דיור, דבר שהוביל לבלימת עליית מחירי הדיור ואף לירידה של 1.5%: "הגדלנו את ההיצע וכתוצאה מזה המחיר ירד".
נסיעות ביוקר ותחבורה ציבורית חינם
גם שוק המוניות ממחיש את אותה התנגשות. במשך שנים נמנעה בישראל פעילות של שירותי נסיעות שיתופיות במודל של Uber ו-Lyft, בין היתר בשל הרגולציה הקיימת והתנגדות ענף המוניות. שרת התחבורה מירי רגב הודיעה בשנה שעברה על כוונתה לפתוח את השוק, ובהמשך קידם משרדה הצעת חוק שנועדה לאפשר זאת. החקיקה עדיין אינה מהווה כניסה מלאה של השירותים לשוק, אך היא מסמנת שינוי כיוון.
הסוף למונופול המוניות? חוק אובר אושר בוועדה
אם המהלך יושלם, הוא עשוי להגדיל את היצע הנסיעות ולהפעיל לחץ על מחירי המוניות. אלא שגם כאן עולה שאלת המחיר: המדינה בוחנת מנגנוני סיוע לנהגי מוניות שייפגעו מהפתיחה לתחרות. כך נחשפת הדילמה של הליכוד במלואה – האם לפתוח שוק ולהוזיל מחירים, או להגן על מי שהשוק החדש עלול להשאיר מאחור.
גם הבטחתה של רגב להנהיג תחבורה ציבורית חינם בכל הארץ מחדדת את אותו מתח. במאי הציגה רגב חזון שלפיו נסיעה חינם תוציא מכוניות מהכביש ותחסוך למשק את עלות הגודש, שאותה העריכה בכ-40 עד 43 מיליארד שקל בשנה. אלא שלדברים לא צורפו תוכנית עבודה, לוח זמנים או מקור תקציבי.
העלות הישירה של המהלך אינה אפסית: בשנת 2023 הסתכם הפדיון מתשלומי הנוסעים בתחבורה הציבורית ביותר מ-3 מיליארד שקל. לכן, גם בלי להרחיב את השירות, תחבורה ציבורית חינם תחייב את המדינה להוסיף לפחות כ-3 עד 4 מיליארד שקל בשנה במקום הכנסות הכרטיסים. המדינה כבר מסבסדת את התחבורה הציבורית בכ-17.6 מיליארד שקל בשנת 2026.
וזו רק נקודת הפתיחה. אם הנסיעה החינמית אכן תגדיל את הביקוש, יהיה צורך בעוד אוטובוסים, נהגים, רכבות, נתיבי תחבורה ציבורית ותשתיות. העלות הכוללת יכולה לכן להיות גבוהה משמעותית. רגב מציגה את המהלך כהשקעה שתחזיר את עצמה דרך הפחתת פקקים, אך בלי תחשיב ממשלתי מפורט עדיין אי אפשר לקבוע אם החיסכון הצפוי יכסה את ההוצאה.
משכנתאות: ההבטחה שנראתה כמו סיוע – ונגנזה
תחום המשכנתאות מדגים היטב את הפער בין כותרת פופולרית למדיניות כלכלית. יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון, קידם הצעה לסבסד עד 75% מהעלייה בהחזר המשכנתא לרוכשי דירה יחידה שרכשו עד סוף 2022. ההצעה דיברה על דירות בשווי של עד כ-3.6-3.8 מיליון שקל ועל מימון באמצעות היטל ייעודי על הבנקים.
אלא שהתוכנית לא הבשילה לחקיקה והוסרה מסדר היום. הפערים בהערכות העלות היו דרמטיים: נוסח ההצעה דיבר על כ-1.7 מיליארד שקל בשלוש השנים הראשונות, בעוד אגף הכלכלן הראשי העריך עלות של כ-5.5 מיליארד שקל בחמש שנים, אגף התקציבים דיבר על כ-7 מיליארד שקל, ובבנק ישראל הזהירו מעלות גבוהה אף יותר בתרחיש של ריבית גבוהה לאורך זמן.
מעבר לעלות, התוכנית ספגה ביקורת עקרונית. באוצר ובבנק ישראל טענו שהיא מתגמלת בעיקר מי שלקחו משכנתאות גדולות בשנים שבהן הריבית הייתה נמוכה, בלי שנדרשו להוכיח מצוקה כלכלית אמיתית. במילים פשוטות: המדינה הייתה אמורה לקחת כסף מהציבור – באמצעות היטל על הבנקים – ולסייע לבעלי דירות שנפגעו מעליית הריבית, גם אם חלקם לקחו על עצמם התחייבות גבוהה מדי.
בלי העלאת מסים?
בספטמבר פרסם הליכוד בטלגרם כי בזכות הכנסות מדינה גבוהות מהצפוי, אפשר יהיה להגדיל את תקציב הביטחון בלי להעלות מסים. זאת הבטחה נוחה מאוד בתקופת בחירות, אבל עדיין חסרים הפרטים: כמה כסף יידרש לביטחון, מאיפה בדיוק הוא יגיע, ומה יקרה אם ההכנסות ממסים ירדו.
מאז פרוץ המלחמה הממשלה כבר נקטה צעדים שהגדילו את נטל המס, בהם העלאת המע"מ, הקפאת מדרגות המס ושינויים בדמי הביטוח הלאומי.לפי אומדן של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, חבילת צעדי התקציב שנבחנה בתחילת 2025 הגדילה את הנטל על משק בית ממוצע בכ-5,661 שקל בשנה. לכן, ההצהרה כי לא תהיה העלאת מיסים, דורשת פירוט: האם מדובר בהתחייבות אמיתית שלא להעלות מסים, או בהערכה שתלויה בכך שההכנסות הגבוהות יימשכו.
לא רק אידיאולוגיה – גם אינטרסים
הליכוד אינה מפלגה של קו כלכלי אחד. נתניהו, ברקת ואחרים מביאים שפה של תחרות, יבוא והפחתת חסמים. מנגד ישנם נציגים המביאים את קולם של היצרנים והקבוצות המאורגנות. ובתווך נמצאת ממשלה שמבקשת גם להוזיל מחירים, גם להגן על פרנסה מקומית וגם לחלק הטבות במיליארדי שקלים.
נתניהו עשוי להפתיע אתכם ברחוב במסגרת קמפיין שטח חדש
הפער בין ההצהרות לבין המבחן המעשי הוא לב הפרק הכלכלי של הליכוד: האם המפלגה תהיה מוכנה לקדם תחרות אמיתית גם כאשר היא פוגעת בבסיסי כוח פוליטיים – והאם תדע להציג לציבור לא רק הבטחות להוזלה, אלא גם מקור מימון ברור למחיר שלה?
בליכוד מדברים על הורדת מחירים, סיוע במשכנתאות והטבות למילואימניקים. השאלה היא כמה מההבטחות האלה יגיעו לכלל הציבור – וכמה מהן יישארו הטבה לקבוצה מסוימת, עם חשבון שיגיע אחר כך לכולם.
