בחירות 2026 כבר בפתח ומפלגת "ביחד" של נפתלי בנט ויאיר לפיד מבטיחה מהפכה כלכלית: 30% פחות במחירי המזון ומוצרי הצריכה, ירידה של עד 30% במחירי הדיור וחבילת הטבות רחבה למשרתי מילואים. אלה הבטחות גדולות, אבל במקרה של בנט ולפיד לא צריך להסתפק בתחזיות – אפשר לבדוק מה קרה כשמדיניות דומה כבר נוסתה.
הבדיקה הזו לא אומרת שכל מה שנעשה בעבר נכשל, וגם לא שכל עליית מחירים נגרמה בגלל הממשלה. הקורונה, הריבית, המלחמה באוקראינה והזינוק במחירי האנרגיה השפיעו על המשק כולו. אבל היא כן מאפשרת להפריד בין הבטחה פוליטית לבין מה שקרה בפועל בקופה, בשוק הדירות ובתקציב המדינה.
ממשלתם של בנט ולפיד קידמה רפורמות ביבוא ובחקלאות ואף הביאה את קופת האוצר לעודף, אלא שהעודף התקציבי של 2022 לא היה בהכרח הוכחה לכך שנוצר מקור קבוע למימון תוכניות ענק.
דוח בנק ישראל קבע כי חלק משמעותי מהשיפור נבע מגורמים זמניים: סיום הוצאות הקורונה, הכנסות חריגות ממס הכנסה ומסי נדל"ן, וגאות בהייטק. גם צמיחה מהירה במשק סייעה. זה הישג בניהול התקציב, אבל לא בהכרח מודל שאפשר לבנות עליו התחייבויות קבועות של עשרות מיליארדי שקלים.
ההבטחה: 30% פחות בסופר
בנט מבטיח להוריד בתוך שנתיים-שלוש את מחירי המזון ומוצרי הצריכה בכ-30%, ולחסוך למשפחה אלפי שקלים בשנה. הדרך שהוא מציע עוברת בפירוק מונופולים, הגבלת יבואנים בלעדיים, פתיחת השוק ליבוא וצימצום כוחן של הרשתות והספקים הגדולים.
הבעיה שבנט מצביע עליה אמיתית. דוחות מבקר המדינה הצביעו על ריכוזיות גבוהה בענף המזון ועל פערי מחירים משמעותיים מול מדינות מפותחות. כלומר, יש היגיון במאבק בחסמי יבוא ובכוחם של הספקים הגדולים. אבל מכאן ועד הוזלה של 30% הדרך ארוכה. חלק ממחיר המוצר בישראל נובע ממע"מ, הובלה, חשמל, ארנונה, כשרות ועלויות תפעול מקומיות. המפלגה אינה מציעה להפחית מע"מ על מזון, ולכן תידרש הוזלה חריגה במיוחד מצד היצרנים, היבואנים והרשתות כדי להגיע ליעד.
13 יום לבחירות: המפלגה שמזנקת בלא פחות מארבעה מנדטים
הניסיון הקודם של בנט בתחום הזה אינו מעודד במיוחד. רפורמת הקורנפלקס, שקידם כשר הכלכלה, נועדה להקל על יבוא מקביל של מזון יבש ולשבור בלעדיות. מבקר המדינה מצא כי הרפורמה לא הביאה להוזלה רחבה לצרכן, ובחלק מהמקרים נוספו ליבואנים דרישות רגולטוריות ועלויות חדשות.
הלקח אינו שתחרות אינה עובדת. להפך – תחרות אמיתית יכולה להוריד מחירים. אבל רפורמה על הנייר אינה מספיקה. אם היבוא נשאר בידי מעט שחקנים, אם הרשתות שומרות את הרווח אצלן, או אם הרגולציה מוחלפת ברגולציה אחרת – הצרכן לא בהכרח יראה שינוי בקופה.
המכסים ירדו, ומה קרה למחיר?
גם החקלאות היא מבחן חשוב. ממשלת בנט-לפיד הפחיתה מכסים על חלק מהפירות, הירקות והמוצרים החקלאיים מתוך כוונה להגדיל יבוא ולהוזיל מחירים. בחלק מהענפים היבוא אכן גדל, אך מחקר של משרד החקלאות מצא שבשנים 2021-2023 מחירי הפירות והירקות לצרכן עלו, למרות הגידול ביבוא.
בענפים מסוימים הנתונים היו חדים במיוחד: יבוא עגבניות, מלפפונים ובצל גדל, אך מחיריהם לצרכן, למרבה ההפתעה, דווקא עלו. המחקר אינו מוכיח שהורדת המכסים גרמה לעלייה – מחירי תוצרת חקלאית מושפעים גם ממזג אוויר, יבולים ומחירי הובלה – אך הוא כן מראה שהגדלת היבוא לבדה לא הבטיחה הוזלה.
היו גם חריגים. באננס, למשל, נרשמה הוזלה משמעותית לצד הגידול ביבוא. זו בדיוק הנקודה: פתיחת שוק יכולה לעבוד, אבל התוצאה משתנה ממוצר למוצר וממבנה שוק אחד לאחר. לכן הבטחה גורפת להוריד את כלל סל המזון ב-30% דורשת תוכנית מפורטת הרבה יותר ממדיניות מכסים.
גם פתיחת שוק החמאה לא סיפקה הוכחה אוטומטית להצלחה. לאחר הקלת היבוא והסרת חלק מהפיקוח, מגוון המוצרים גדל, אך לפי דוח מבקר המדינה המחיר הממוצע של החמאה המיובאת עלה. מבחן המדיניות אינו רק כמה מוצרים נכנסו למדף, אלא כמה הצרכן שילם בסוף.
העצה החריגה של רמי לוי: "אם אשתו בהיריון, שיקנה אחד"
דיור: ההנחה לזכאי והמחיר לשוק החופשי
בנט ולפיד מבטיחים להוריד את מחירי הדיור בעד 30% באמצעות שחרור קרקעות, קיצור הליכי תכנון ורשת ביטחון לקבלנים. במקביל, "חוק המשרתים" שלו כולל שובר דיור של עד מיליון שקל למשרתי מילואים פעילים והעדפה בקרקעות מדינה. ההטבה יכולה להיות משנה חיים למי שיקבל אותה. אבל היא גם מזכירה את הוויכוח סביב מע"מ אפס של יאיר לפיד. ב-2014 קידם לפיד פטור ממע"מ לרוכשי דירה ראשונה ששירתו. עצם ההמתנה לחוק הובילה חלק מהרוכשים לדחות עסקאות, וכשהתוכנית נגנזה עם פירוק הממשלה – הביקושים חזרו לשוק.
"חי בסרט": מה חושבת איילת שקד על הבטחת הבחירות של בנט?
דוח בנק ישראל על תוכניות "מחיר למשתכן" ו"מחיר מטרה" מצא כי הזכאים נהנו מהנחה של כ-26% עד 40%. מנגד, בשוק החופשי הדירות התייקרו יותר ביישובים שבהם חלק גדול יותר מהעסקאות נעשה במסגרת סבסוד ממשלתי. הבנק הסביר שהקצאת קרקעות למסלול המסובסד צמצמה את היצע הדירות לרוכשים האחרים.
זה לא אומר ששובר למשרתים חייב להיכשל. הוא כן אומר שהמפלגה צריכה להסביר כיצד תמנע מצב שבו הזכאים מרוויחים, בעוד מי שלא זכאים משלמים יותר בשוק החופשי. וגם יעד של ירידה חדה במחירי הדירות דורש זהירות: ירידה הדרגתית יכולה להקל על זוגות צעירים, אך נפילה חדה מדי עלולה לפגוע בפרויקטים ממונפים, בקבלנים ובמערכת האשראי.
30 מיליארד על הנייר, מיליארדים בקופה
חוק המשרתים הוא ההתחייבות היקרה ביותר של בנט. לפי התמחור שהציג, מעונות יום, צהרונים וקייטנות ותארים למשרתים אמורים לעלות יחד כ-7 מיליארד שקל בשנה. לכך מצטרפים הנחות בחשמל, מים וארנונה, נסיעות חינם והטבות נוספות.
סעיף הדיור עשוי להיות יקר עוד יותר. אם 30 אלף זכאים יממשו בכל שנה את מלוא שובר הדיור של עד מיליון שקל, תקרת ההטבה יכולה להגיע ל-30 מיליארד שקל בשנה. זו אינה העלות הרשמית של התוכנית – בפועל הסכום תלוי במספר הזכאים ובגובה ההנחה – אבל היא ממחישה את פער הסדרי הגודל.
בנט טוען כי הרחבת השירות והתעסוקה החרדית, לצד ביטול הטבות למי שאינם משרתים, תפנה למשק יותר מ-100 מיליארד שקל. כאן יש פער שחשוב להבחין בו: אובדן תוצר עתידי למשק אינו כסף נזיל שמחכה בקופת המדינה לחלוקה מחר בבוקר.
גם קיצוץ בתקציבי ישיבות, סבסוד מעונות וכספים קואליציוניים עשוי לחסוך כסף, אבל מדובר במיליארדים בודדים בשנה, לא בעשרות מיליארדים. לכן נותרת שאלה פתוחה: אם שלוש הטבות בלבד כבר עולות כ-7 מיליארד שקל, מהו מקור המימון המלא לחבילת ההטבות כולה?
מבחן הכוונה מול מבחן הביצוע
לבנט וללפיד יש יתרון על פני מפלגות שמסתפקות בסיסמאות: הם כבר קיבלו החלטות, העבירו תקציב וניסו לפתוח שווקים. זה נותן לתוכנית שלהם בסיס של ניסיון, אבל גם מאפשר לבחון אותה בצורה קשוחה יותר. הבטחה לפרק מונופולים אינה פסולה בגלל שרפורמה קודמת לא הספיקה. והטבות למשרתים אינן פסולות בגלל שהן יקרות.
אבל מפלגה שמציגה את עצמה כאחראית כלכלית צריכה להראות את המספרים המלאים: מה עולה כל סעיף, מהו מקור המימון, מי לא יהיה זכאי – ומה יקרה אם ההכנסות החריגות ממסים לא יחזרו. במילים פשוטות: "ביחד" מציעה רעיונות שחלקם נכונים ונחוצים, אבל מבחן התוצאה של העשור האחרון מלמד שלא מספיק לפתוח יבוא, לחלק הנחות או להכריז על מלחמה במונופולים. בלי תוכנית ביצוע מפורטת, תחרות אמיתית ומקור כסף סגור – ההבטחה להוזיל את החיים עלולה להישאר בעיקר סיסמת בחירות.
