מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי "Proceedings of the National Academy of Sciences" מצא כי פעילות גופנית קצרה עשויה לסייע לזיכרון גם לאחר מחסור משמעותי בשינה. חוקרים מאוניברסיטת מקגיל בקנדה השאירו 54 צעירים בריאים ערים במשך 30 שעות רצופות, ולאחר מכן העניקו לחלקם תנומה של 90 דקות ולאחרים אימון רכיבה שנמשך 20 דקות. כאשר הזיכרון שלהם נבדק כעבור שלושה ימים, שתי הקבוצות הציגו תוצאות טובות משמעותית מקבוצת הביקורת.
לילה כמעט ללא שינה, יום שלם לפניכם ואין אפשרות להיכנס למיטה. מה עדיף לעשות כדי לעזור למוח – לנסות לתפוס תנומה או לצאת לפעילות גופנית קצרה? מחקר חדש מצביע על תשובה מפתיעה: לפחות בכל הנוגע לסוג הזיכרון שנבדק בניסוי, גם 20 דקות של פעילות גופנית עשויות לספק שיפור דומה לזה שנצפה לאחר תנומה של שעה וחצי.
המחקר נערך באוניברסיטת מקגיל שבקנדה וכלל 54 צעירים בריאים. החוקרים השאירו את המשתתפים ערים בתנאי מעבדה במשך 30 שעות רצופות – מצב שנועד ליצור מחסור משמעותי בשינה.
לאחר מכן חולקו המשתתפים לשלוש קבוצות. קבוצה אחת ביצעה במשך 20 דקות רכיבה על אופניים בעצימות בינונית עד גבוהה. הקבוצה השנייה הורשתה לישון במשך 90 דקות. חברי הקבוצה השלישית, ששימשה קבוצת ביקורת, ישבו על אופני כושר במשך 20 דקות אך לא דיוושו.
זמן קצר לאחר מכן הוצגה לכל המשתתפים סדרת תמונות, מבלי שנאמר להם שעליהם לזכור אותן. כעבור שלושה ימים נערך מבחן שבדק אילו מהתמונות הם הצליחו לזהות. שתי הקבוצות שקיבלו התערבות – שינה או פעילות גופנית – הצליחו לזכור יותר תמונות בהשוואה לקבוצת הביקורת.
אצל מי שישנו במשך 90 דקות נרשמה יכולת זיהוי טובה ב-23% מזו של קבוצת הביקורת. בקרב המשתתפים שהתאמנו במשך 20 דקות נרשם שיפור של 21%. מבחינה סטטיסטית, החוקרים לא מצאו הבדל משמעותי בין שתי ההתערבויות. כלומר, בניסוי המסוים הזה, פעילות שנמשכה 20 דקות הייתה קשורה לביצועי זיכרון דומים לאלה שנמדדו לאחר שעה וחצי של שינה.
אלא שכאשר החוקרים בחנו מה התרחש בתוך המוח, התברר שהתוצאה הדומה הושגה ככל הנראה בשתי דרכים שונות לחלוטין. במהלך המחקר נמדדה הפעילות החשמלית במוחם של המשתתפים באמצעות EEG. בקרב מי שישנו נמצאו סימנים לירידה בלחץ השינה ובעייפות המוחית. במילים פשוטות, התנומה אכן העניקה למוח חלק מהמנוחה שחסרה לו. ככל שסימני העייפות ירדו יותר, כך המשתתפים נטו לזכור טוב יותר את התמונות שהוצגו להם.
אבל אצל המתאמנים התרחש משהו אחר. 20 דקות הרכיבה לא הפחיתו באופן דומה את סימני העייפות במוח. המדדים שלהם נותרו דומים יותר לאלה של קבוצת הביקורת. ובכל זאת, הזיכרון שלהם השתפר. החוקרים מצאו כי השיפור אצל המתאמנים היה קשור לסוג אחר של פעילות מוחית – אותות שנקשרו ליעילות שבה המוח עיבד את התמונות בזמן שהמשתתפים צפו בהן.
במילים פשוטות: התנומה עזרה למוח באמצעות מנוחה, הפעילות הגופנית לא העלימה את העייפות, אך נראה שהיא סייעה לו לעבוד בצורה יעילה יותר למרות המחסור בשינה.
לדברי מארק רויג, החוקר הבכיר במחקר ומדען בתחום הפעילות הגופנית בבית הספר לפיזיותרפיה וריפוי בעיסוק של אוניברסיטת מקגיל: "מחסור בשינה משפיע כמעט על כל היבט באופן שבו אנחנו חושבים ומתפקדים, אבל אנשים רבים אינם יכולים פשוט להפסיק את מה שהם עושים ולישון יותר. הממצאים שלנו מראים שאפילו פרק זמן קצר של פעילות גופנית עשוי לסייע בשמירה על אחת היכולות הקוגניטיביות החשובות ביותר שלנו".
לממצא עשויה להיות משמעות מיוחדת עבור אנשים שנאלצים להמשיך לתפקד גם לאחר שעות מעטות של שינה – למשל אחיות, טייסים, הורים לתינוקות או עובדי משמרות לילה. לאנשים כאלה לא תמיד קיימת אפשרות לעצור באמצע העבודה ולישון במשך שעה וחצי.
מדחורה לוטליקר, החוקרת הראשית במחקר, הסבירה: "פעילות גופנית היא נגישה, זולה וקלה ליישום. זה הופך אותה לכלי מבטיח שיכול לעזור לאנשים להישאר חדים מבחינה קוגניטיבית כאשר השינה מוגבלת".
אבל יש כאן הסתייגות חשובה: החוקרים אינם טוענים שאפשר להחליף שינה בפעילות גופנית. גם אימון קצר וגם תנומה מוצגים במחקר כפתרונות זמניים למצבים שבהם כבר נוצר מחסור בשינה – ולא כדרך לחיות באופן קבוע עם מעט שעות מנוחה. במילים אחרות, העובדה ש-20 דקות של רכיבה סייעו לזיכרון בניסוי אינה אומרת שאפשר לישון ארבע שעות בכל לילה ואז "לפצות" על כך באמצעות אימון.
המחקר גם בדק 54 צעירים בריאים בתנאי מעבדה ולאחר 30 שעות רצופות של ערות, ולכן אין להסיק ממנו שכל אדם, בכל גיל ובכל מצב של עייפות, יקבל בדיוק אותה תוצאה.
בנוסף, המחקר החדש אינו הראשון שמצביע על כך שפעילות גופנית קצרה עשויה לסייע לתפקוד המוח כאשר חסרה שינה. מחקר של אוניברסיטת פורטסמות' משנת 2023 מצא כי 20 דקות של רכיבה בעצימות בינונית שיפרו ביצועים קוגניטיביים אצל אנשים שסבלו ממחסור חלקי או מלא בשינה. השיפור נצפה אפילו בתנאים שבהם רמת החמצן הייתה נמוכה. המחקר החדש מוסיף נדבך חשוב משום שהחוקרים לא הסתפקו בבדיקת הביצועים, אלא מדדו גם את הפעילות החשמלית של המוח.
כך הם הצליחו לזהות הבדל אפשרי בין שתי הדרכים: תנומה הפחיתה את סימני העייפות, בעוד פעילות גופנית הייתה קשורה לעיבוד יעיל יותר של המידע גם מבלי להפחית אותם באותה צורה.
לפי המחקר, אם כבר נקלעתם למצב של מחסור משמעותי בשינה ויש לכם אפשרות לנוח, תנומה עשויה להועיל לזיכרון וגם להפחית את סימני העייפות במוח. אם שינה אינה אפשרית, פעילות גופנית קצרה עשויה להיות חלופה זמנית שעוזרת לתפקוד מסוים של הזיכרון – גם אם היא אינה גורמת למוח להיות פחות עייף.
הסוגיה רחבה בהרבה מניסוי אחד. לפי הנתונים שהציגו החוקרים, כ-20% עד 40% מהמבוגרים ברחבי העולם אינם ישנים מספיק. מחקר של RAND העריך בעבר כי המחסור בשינה עולה לארצות הברית, בריטניה, גרמניה, יפן וקנדה יחד כ-680 מיליארד דולר בשנה באובדן תפוקה כלכלית.
