כשחושבים על פטריות, בדרך כלל מדמיינים אותן ביער, על עצים או בתוך האדמה. אלא שמתברר שפטריות חיות גם מתחת לפני הים, ומחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי "PLOS Biology", מצביע על תפקיד מפתיע שלהן: הן עשויות לסייע בשמירת פחמן בקרקעית האוקיינוס. החוקרים גילו כי פטריות זעירות באזור הארקטי קולטות חומרים מהסביבה ומשתמשות בהם לצמיחה, ובכך משאירות חלק מהפחמן בתוך הקרקעית במקום שיחזור לסביבה כפחמן דו-חמצני.
המחקר נערך בקונגספיורדן, פיורד בנורווגיה שנמצא באזור הארקטי. פיורד הוא מפרץ צר ועמוק המוקף בדרך כלל בהרים, ובמקרה הזה מדובר באזור קר מאוד המושפע גם מקרחונים. החוקרים אספו דגימות ממי הים, מקרקעית הפיורד ומהיבשה הסמוכה. המטרה הייתה להבין אילו יצורים זעירים חיים שם ומה קורה לחומרים המכילים פחמן לאחר שהם מגיעים לקרקעית. בין היצורים שנמצאו היו פטריות מיקרוסקופיות – קטנות מכדי שניתן יהיה לראות אותן בעין.
פחמן נמצא בחומרים רבים בטבע והוא עובר כל הזמן בין יצורים חיים, האדמה, האוקיינוסים והאטמוספרה. חלק ממנו יכול להשתחרר לאוויר בצורת פחמן דו-חמצני. החוקרים גילו שהפטריות בקרקעית הים קולטות חומרים אורגניים המומסים בסביבתן. החומרים האלה מכילים בין היתר פחמן וחנקן.
במקום שכל הפחמן שבהם ישתחרר בחזרה לסביבה, הפטריות משתמשות בחלק ממנו כדי לבנות את גופן ולגדול. במילים פשוטות, חלק מהפחמן הופך לחלק מהפטרייה ונשאר בקרקעית הים. זו הסיבה שהחוקרים סבורים שהפטריות עשויות לתרום לאגירת פחמן באזורים הארקטיים.
עד היום ייחסו לחיידקים תפקיד מרכזי במיוחד בפירוק ובצריכה של חומרים אורגניים מומסים בים. המחקר החדש מראה שהתמונה מורכבת יותר. בחלק מהדגימות שנבדקו, הפטריות הצליחו לקלוט את החומרים האלה ביעילות רבה, ואף עלו בביצועיהן על חיידקים ויצורים מיקרוסקופיים אחרים.
החוקרים הבחינו גם בדבר נוסף: כאשר הפטריות היו דומיננטיות יותר בצריכת החומר האורגני, נפלט פחות פחמן דו-חמצני לעומת דגימות שבהן פעילותם של חיידקים וארכאונים הייתה משמעותית יותר. היקף הפעילות הפתיע גם הוא את החוקרים. יותר מ-80 סוגים שונים של פטריות נמצאו מעורבים בקליטת חומצות אמינו – חומרים אורגניים המשמשים אבני בניין בסיסיות של יצורים חיים. 34 מהסוגים שנמצאו השתייכו לקבוצה של פטריות מים מהסוג Alatospora. לעומת זאת, בקרקעות הסמוכות לפיורד נמצאו רק שבעה סוגי פטריות שהשתתפו בתהליך שנבדק.
החוקרים רצו לדעת אם הפטריות מסוגלות להמשיך לפעול גם כאשר אין בסביבתן הרבה חמצן. בניסויים התברר שהן המשיכו לקלוט חומצות אמינו ביעילות גם בתנאים דלי חמצן. פטריות מסוג Alatospora בלטו במיוחד ביכולת הזאת. הנתון משמעותי משום שמתחת לקרקעית הפיורד החמצן נעלם במהירות: כבר בעומק של מילימטרים ספורים יכולים להיווצר תנאים שבהם כמעט אין חמצן.
פיורדים באזור הארקטי הם מקומות שבהם כמויות גדולות של פחמן נשמרות בתוך המשקעים שמתחת לקרקעית הים. לפי החוקרים, יותר מ־10% מכלל הפחמן הקבור מתחת לקרקעית האוקיינוסים נמצא בסביבות מסוג זה. עד עכשיו, חלקן של הפטריות בתהליך כמעט שלא נלקח בחשבון. המחקר החדש מציע שהיצורים הזעירים האלה עשויים להיות אחד הגורמים שעוזרים להשאיר פחמן בקרקעית לאורך זמן. עם זאת, החוקרים עדיין צריכים לבדוק עד כמה התהליך משמעותי בהיקפים גדולים ובאזורים אחרים בעולם.
הבעיה היא שהתגלית מגיעה בזמן שבו האזור הארקטי עובר שינויים מהירים. החוקרים חוששים שהמערכות האקולוגיות באזור משתנות עוד לפני שהמדע הספיק להבין כיצד הן פועלות. לדברי החוקר חואן קרלוס טרחוס-אספלטה, "הארקטי משתנה לנגד עינינו בקצב חסר תקדים".
המחקר מראה כי כדי להבין טוב יותר מה קורה לפחמן שנכנס לאוקיינוסים וכמה ממנו נשאר בקרקעית, המדענים יצטרכו להביא בחשבון גם יצורים שעד כה כמעט שלא זכו לתשומת לב – הפטריות המיקרוסקופיות שחיות מתחת לים.
