לפני שנים רבות אירלנד הייתה נתונה תחת שלטון אנגלי, אשר הפלה לרעה את תושבי אירלנד הקתולים. את הנחלות הגדולות באמת קיבלו לרוב פרוטסטנטים ואנגלים גם לאחר שהאפליה הרשמית לכאורה הפסיקה, האזורים הפוריים והעשירים של אירלנד נשארו בחזקת האנגלים. האנגלים באדיבותם הסכימו להשכיר אדמות אלה לאירים ואלו נאלצו לשלם סכומי עתק לבעלי האדמות, שבכלל חיו באנגליה. המשכירים האנגלים היו מאוד נוקשים במועד התשלום, ושוכר שלא שילם בזמן נושל מהאדמה לנצח. כל זה הוביל לעוני גדול מאוד באירלנד. וזו רק ההתחלה.
גם בגלל האכזריות האנגלית, וגם בגלל מנהג אירי עתיק לחלוקת אדמות בין ילדיו של חקלאי שנפטר רוב החוות באירלנד היו קטנות מאוד. אמנם התוצרת החקלאית הייתה משובחת, אבל איכשהוא כמעט כל הכלכלה של אירלנד התבססה על תפוחי אדמה. לכאורה תפוחי אדמה הם ירק נהדר לייצוא, וגם לגידול כיוון שהוא סיפק גם מזון לבני האדם וגם לבעלי החיים, אבל לא במקרה של האירים חסרי המזל. ולמה?
ב-1845 הכה טפיל הכימשון ברחבי אירופה, והפך את תפוחי האדמה לעיסה ספוגית ובלתי אכילה. העיתון האירי "פרימנ'ס ג'ורנל" כתב בכותרתו הראשית מ-27 ביוני 1846 כי המחלה הגיעה לאירלנד והשמידה יבולים במחוז מאיו. בשנת 1847, הזכורה בהיסטוריה האירית כ"47' השחורה", הושמדו במחלה רוב היבולים באי כולו. התוצאה הייתה רעב שהכה בחלקים שונים של האי, והפך לכבד מרגע לרגע.
בסתיו 1847 נסגרו בתי התמחוי והאחריות על הסיוע לרעבים הועברה לידי אגודות סעד מקומיות. בעלי האחוזות, אשר יעילות העובדים שלהם, פינו מאדמתם דיירים רעבים, על מנת להוריד את התשלומים שנדרשו לשלם. נוצר מעין פרדוקס של הגדלת כמות הנזקקים והפחתת הגורמים שיכולים לתת סיוע. רעב גדול התפשט והעוני רק הלך והחמיר. היו מבעלי האחוזות שמימנו את הגירת דייריהם אל מחוץ לאירלנד בספינות, כדי למנוע את הסתמכותם על אגודות הצדקה. ספינות אלו, שיצאו למדינות שמעבר לים, נודעו בכינוי "ארון מתים צף", שכן המהגרים הרבים היו חלשים מחוֹדשים ומשנים של רעב, וחלקם אף לקה בכולרה, כך שרבים מתו במהלך הנסיעה הארוכה.
את בעלי האדמות לא עניין מצבם הקשה של האירים, והם המשיכו לקבל תשלומים או שנישלו את השוכרים. יחסם של הבריטים זכור היטב לאירים עד היום, והנושא נותר שנוי במחלוקת.
עם השנים, הסתיים הכימשון והאירים החלו להתגבר על המכה הקשה שספגו. אבל עד היום מושרשים מנהגים ישנים, כמו הפסקת מדיניות השוק החופשי, מוכנות מתמדת למצב חירום ושינוי שיטת הירושה האירית.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אתכם:
אהבתם את המושג? תרצו לקרוא מושגים נוספים? אל תשכחו לספר לנו על כך בתגובות:
