חגי תשרי מתקרבים, עגלות הקניות מתמלאות והמטבחים נערכים לארוחות גדולות אבל חלק לא מבוטל מהמזון שיירכש השנה צפוי בכלל לא להגיע לצלחת. כ־260 אלף טונות של מזון, בשווי מוערך של כ־2.5 מיליארד שקל, צפויים לרדת לטמיון במהלך תקופת החגים. כך עולה מנתונים חדשים של לקט ישראל ו־BDO.
המשמעות מורגשת גם ברמת משק הבית. ההוצאה הממוצעת של משפחה על מזון בתקופת החגים צפויה לעמוד על כ־4,100 שקל, ומתוך הסכום הזה כ־850 שקל משקפים את שווי המזון שלא ייאכל. במילים אחרות, יותר משקל אחד מכל חמישה שקלים שיוצאים על מזון בתקופה הזו עלול להתבזבז.
הסיבה אינה בהכרח מזון שנזרק מיד לפח. בחגי תשרי היקף האירוח והצריכה גדל, וכך גם הנטייה לקנות ולהכין יותר ממה שבאמת צריך. שולחנות החג עמוסים במנות, סלטים, תוספות וקינוחים, ולעיתים הכמויות נקבעות לפי החשש ש"לא יהיה מספיק" ולא לפי מספר הסועדים בפועל.
מאחורי כל קילוגרם מזון שלא נאכל מסתתרת גם כמות גדולה של משאבים שכבר הושקעו בו. לפי הנתונים, כ־41 מיליון מ"ק מים צפויים להתבזבז במהלך חגי תשרי יחד עם המזון האבוד. מדובר בכמות המקבילה לכ־12,500 בריכות אולימפיות.
הנתון מקבל משמעות נוספת על רקע הקשיים שאיתם מתמודדת החקלאות בישראל. בשנים האחרונות נרשמו עומסי חום, תנודות במשקעים, מגבלות מים ותנאי בצורת, שהשפיעו על גידול התוצרת. במקביל, כל קילוגרם של מזון דורש משאבים נוספים בהם קרקע, אנרגיה, עבודה וכמובן מים.
חגי תשרי הם אחת התקופות שבהן הפער בין מה שקונים לבין מה שבסופו של דבר נאכל עלול לגדול במיוחד. יותר ארוחות, יותר אורחים ויותר קניות מייצרים גם יותר שאריות. חלקן נשמרות ונאכלות בהמשך, אבל חלק אחר פשוט מוצא את דרכו לפח.
עבור הצרכן, המשמעות היא שהבזבוז אינו מסתכם רק במזון שנזרק. כאשר מאות שקלים מתוך ההוצאה החגיגית אינם הופכים בסופו של דבר לאוכל שנצרך, מדובר גם בכסף שנעלם מהתקציב המשפחתי. ובמקביל, יחד עם המזון שנזרק מתבזבזים גם המשאבים שהושקעו כדי לייצר אותו.
דווקא בתקופה שבה הקניות לחגים גדלות וההוצאות מצטברות, תכנון מדויק יותר של כמויות, התאמה למספר הסועדים ושימוש בשאריות יכולים לצמצם חלק מהאובדן ולחסוך למשפחה כסף שכבר הוציאה על מזון שלא נאכל.
