הייתם יכולים לחשוב שאחת משיטות ההוראה הראשונות בהיסטוריה, תהיה ודאי נוקשה, בלתי מתפשרת ובטח לא מאפשרת, ולא מאמינה אפילו לא קצת בזכויות הילד והתלמיד. אבל תופתעו לגלות ששיטת ההוראה סכולסטיקה למעשה נהוגה עד היום והיא תומכת בשאלת שאלות והקמת דיון על כל מקור אשר נלמד בכיתה. נשמע די ליברלי, לא?
השיטה הזו נוצרה באירופה בסוף המאה ה-11 על ידי מלומדים ותאולוגים. מקור המונח הוא מיוונית "סקולסטיקוס", אדם שיש לו פנאי להרהר ולחשוב (וכן יש פה גם את המילה סקול – בית ספר באנגלית. כמה מפתיע)
מטרתה העיקרית של הסכולסטיקה היא למצוא תשובות לשאלות או להתיר סתירות. היא הייתה נפוצה במיוחד בתאולוגיה של ימי הביניים, אך היא ידועה גם בפילוסופיה הקלאסית ובתחומי חקר אחרים.
השיטה עבדה פחות או יותר כך: בוחרים יחד בכיתה ספר מסוים, פילוסופי או אמוני אך לפני שנותנים עליו חוות דעת כלשהיא, ראשית חוקרים אותו לעומק ולומדים אותו על בוריו. מקצה לקצה. חשבתם שסיימתם? אחרי שלמדתם את הספר בעל פה, הגיע הזמן ללמוד את המקורות שעליהם התבסס הספר וגם אותם להכיר כמו שצריך. אחרי שבעצם נהייתם מומחים יותר מהסופר, הגיע הזמן לדון עליו
1+מעלים יחד, כקבוצה, נקודות שנויות במחלוקת בכתוב, אם זה מבחינה דתית או ערכיהם של התלמידים. בנוסף שמים דגש על הפערים בין המקורות, הניגוד שלהם זה בזה, וההגיהון או חוסר ההיגיון של הסקת המסקנות כתוצאה מהמקורות. לצורך העניין יכלו התלמידים היום לדון על יצירתו של ש"י עגנון 'תהילה', ולדון על השאלות המאוד דתיות שמעלה הספר הזה, כמו גם מקורות התהלים וההיסטוריה המופיעים בו.
אחרי שהתבררו המקורות ונקודות המחלוקת, על ידי סדרת תהליכים דיאלקטיים, היו צריכים התלמידים להגיע לעמק השווה ולמצוא את הפשרות בין קווי המחלוקת. כך הם יישבו סתירות בינם לבין עצמם, כשלמדו איך לחיות בשלום עם סתירות וחוסר הסכמה. שיעור די חשוב. באמצעות שתי שיטות, האחת שלפיה היה המורה מבצע את כל הדיון הזה בעצמו מבלי שאלות, והשנייה, המקובלת יותר, בה התלמידים ערכו דיון ענייני ומכבד בינם לבין עצמם, הפכה השיטה למוצלחת מאוד, גם בקרב היהודים.
בטח יעניין אתכם גם:
- הכרתם? החוק שקובע: האנושות לא תהיה שמחה בחלקה מהסיבה הבאה
- הסכם השלום שהיה אמור למנוע את מלחמת העולם השנייה
אפשר להסיק שכבר אז, מראשית קיומה של ההוראה, שמו המורים והמחנכים דגש מאוד חשוב שמתקיים עד היום – היכולת להתווכח, להיות פשרן ולקבל את השונה ממך. גם בימי הביניים.
אהבתם את המושג? ספרו לנו אילו עוד מושגים תרצו להכיר:
החוק שתוקע את המדינה: מה הוא בדיוק חוק המטרו?
