אנחנו כבר יודעים שלמה שאנחנו אוכלים יש השפעה משמעותית על הבריאות, אבל מחקר חדש מצביע על כך שגם השעה שבה אנחנו אוכלים, ובעיקר עד כמה היא משתנה בין ימי השבוע לסוף השבוע – עשויה להיות משמעותית. המחקר, שפורסם היום (שלישי) בכתב העת המדעי Communications Medicine מבית Nature, בחן את הקשר בין חוסר סדירות בזמני האכילה לבין הסיכון למחלות לב וכלי דם.
החוקרים התמקדו בתופעה המכונה "Eating Jetlag" או "ג'ט לג תזונתי": מצב שבו שעות האכילה שלנו משתנות באופן משמעותי בין ימי העבודה לימי המנוחה.כך למשל, אדם שרגיל לאכול את הארוחה הראשונה והאחרונה שלו בשעות מסוימות במהלך השבוע, אך בסוף השבוע דוחה או מקדים אותן באופן משמעותי, עשוי ליצור חוסר התאמה בין זמני האכילה לבין השעון הביולוגי של הגוף.
יותר מ-104 אלף בני אדם נבדקו
המחקר התבסס על נתונים של 104,806 משתתפים בצרפת, בגיל ממוצע של כ-43. המשתתפים היו חלק ממחקר NutriNet-Santé הגדול, שעוקב אחר הקשר בין תזונה לבריאות. החוקרים בחנו דיווחים מפורטים של המשתתפים על המזון והשתייה שצרכו ועל שעות האכילה שלהם בימי חול ובסופי שבוע. לאחר מכן עקבו אחר מצבם הבריאותי במשך חציון של יותר משמונה שנים ובחנו הופעה של מחלות לב וכלי דם. הממצאים הצביעו על קשר בין חוסר סדירות בשעות האכילה לבין הסיכון למחלות לב וכלי דם, אך הקשר נמצא בעיקר בקרב גברים. בקרב הגברים, כל עלייה של שעה בעוצמת ה"ג'ט לג התזונתי" נקשרה לסיכון גבוה בכ-14% למחלות לב וכלי דם ולסיכון גבוה בכ-21% למחלת לב כלילית.
החוקרים מצאו גם כי גברים שהקדימו ביותר משעה את זמני האכילה שלהם בסופי השבוע בהשוואה לימי השבוע היו בסיכון גבוה בכ-44% למחלות לב וכלי דם ובכ-68% למחלת לב כלילית, בהשוואה לגברים ששמרו על זמני אכילה דומים לאורך השבוע. גם דחיית שעות האכילה בסופי השבוע נקשרה לעלייה בסיכון למחלת לב כלילית בקרב גברים, אם כי הקשר היה חלש יותר. בקרב נשים לא נמצא קשר מובהק דומה.
למה שעות הארוחות עשויות להשפיע?
ההסבר האפשרי קשור לשעון הביולוגי שלנו. הגוף פועל לפי מקצב של כ-24 שעות, שמשפיע בין היתר על השינה, חילוף החומרים, הפרשת הורמונים ותהליכים נוספים. גם זמני האכילה משמשים מעין "אות" לשעונים הפנימיים בגוף. כאשר שעות הארוחות משתנות באופן משמעותי שוב ושוב, עלול להיווצר חוסר התאמה בין ההתנהגות שלנו לבין המקצב הביולוגי. החוקרים מציינים כי מחקרים קודמים כבר מצאו קשר בין שיבושים במקצב היממה לבין מדדים מטבוליים כמו לחץ דם, רמות סוכר ומשקל גוף. המחקר הנוכחי ניסה לבדוק האם חוסר סדירות בזמני הארוחות קשור גם לאירועים של מחלות לב וכלי דם לאורך זמן. הממצאים נותרו משמעותיים גם לאחר שהחוקרים התחשבו בגורמים כמו איכות התזונה, שעות השינה, משך השינה ו"ג'ט לג חברתי"- השינוי בשעות השינה בין ימי העבודה לימי המנוחה.
לא צריך לכוון שעון לכל ארוחה
למרות הממצאים, המחקר אינו מוכיח ששינוי שעות הארוחות הוא זה שגורם למחלות לב. מדובר במחקר תצפיתי, ולכן ייתכן שקיימים גורמים נוספים הקשורים גם להרגלי האכילה וגם לבריאות הלב. גם החוקרים עצמם מדגישים כי יש צורך במחקרים נוספים כדי לאשר את הממצאים ולהבין מדוע הקשר נמצא בעיקר אצל גברים. עם זאת, המחקר מצטרף לגוף הולך וגדל של מחקרים העוסקים ב"כרונו-תזונה" התחום שבוחן כיצד תזמון האכילה משפיע על הבריאות. אם הממצאים יאושרו במחקרים נוספים, המסר עשוי להיות פשוט יחסית: לצד תשומת הלב למה שאנחנו שמים בצלחת, ייתכן שכדאי לשים לב גם לסדירות של השעות שבהן אנחנו אוכלים לאורך השבוע.
