ענקית השבבים אינטל צנחה ביום שישי האחרון בחדות, ורשמה את יום המסחר הגרוע ביותר שלה זה 52 שנה. הסיבה: תחזית הכנסות ורווחים לרבעון האחרון של השנה, שהייתה חלשה משמעותית מציפיות האנליסטים, למרות שתוצאות הרבעון השלישי עצמן עמדו בתחזיות. הנפילה החדה במניה מחזירה אותנו לסיפור ההיסטורי שלה, וממחישה עד כמה השקעה בחברה בודדת עלולה להיות מסוכנת.
מי שרכש מניות אינטל בשיא בועת הדוט-קום בשנת 2000 נאלץ להמתין 26 שנה כדי לראות את השקעתו חוזרת למחיר המקורי. אלא שגם החזרה לשיא לא החזיקה מעמד זמן רב: בשבוע שעבר צנחה המניה בכמעט 30% ביום אחד, השלימה ירידה של 50% מהשיא שנרשם ביוני, ושוב ירדה מתחת לרמת המחיר שבה נסחרה לפני יותר משני עשורים. הסיפור של אינטל ממחיש עד כמה מסוכן לרכז את כל ההשקעה במניה אחת, גם כשמדובר באחת החברות המובילות בעולם.
השיא שלא חזר
באוגוסט 2000, בשיא בועת הדוט-קום, הגיעה מניית אינטל לנקודת השיא שלה. באותה תקופה נחשבה החברה לאחת החזקות בעולם הטכנולוגיה. כמעט כל מחשב בעולם התבסס על השבבים שלה, והמשקיעים ראו בה השקעה מבטיחה במיוחד.
אלא שאז התפוצצה הבועה, ומניית אינטל איבדה בתוך כשנתיים יותר מ-80% מערכה. אבל הסיפור לא הסתיים שם. אינטל לא קרסה ולא נעלמה. החברה המשיכה לפעול, למכור מוצרים ולהציג רווחים, ואף חילקה דיבידנדים למשקיעים. למרות זאת, המניה התקשתה להתאושש ולא הצליחה לחזור לשיא של שנת 2000 במשך יותר משני עשורים.

הנדנדה של אינטל: האם השוק מתמחר מציאות או הבטחה?
ראלי של מאות אחוזים
שינוי הסנטימנט החל לקראת סוף 2025, אז יצאה המניה לראלי חד של מאות אחוזים. המשקיעים החלו לזהות סימנים להתאוששות בפעילות החברה, בעיקר בעקבות הגידול בביקוש למעבדים שלה עבור מרכזי נתונים ותשתיות בינה מלאכותית. במקביל, ההשקעות מצד אנבידיה, סופטבנק וממשלת ארה"ב חיזקו את האמון בתוכנית ההבראה של החברה.
באפריל קיבלה המגמה דחיפה משמעותית נוספת, לאחר שאינטל דיווחה על ביקוש חזק במיוחד למעבדים שלה, ואף הצליחה למכור מלאי שבתחילה לא ציפתה למכור. המניה זינקה בעקבות הדוחות ביותר מ-24% ביום אחד וחצתה מחדש את השיא ההיסטורי משנת 2000.
אלא שהחזרה לשיא לא סיפקה בינתיים למשקיעים סוף טוב. מי שרכש את מניית אינטל בשיא של שנת 2000 והחזיק בה לאורך כל השנים, נאלץ להמתין 26 שנה רק כדי לחזור לנקודת ההתחלה – וגם אז לזמן קצר בלבד.
השקעה במדד מול הימור על מניה
הסיפור של אינטל ממחיש נקודה חשובה: גם חברה מובילה, מוכרת ומצליחה בתחומה אינה בהכרח השקעה מוצלחת בכל מחיר. אף אחד לא יודע בוודאות אילו חברות יובילו את הכלכלה העולמית בעוד עשרים שנה, ואילו יתקשו לשמור על מעמדן.
בזמן שמניית אינטל דשדשה במשך שנים, חברות אחרות זינקו ומדדי מניות רחבים הניבו למשקיעים תשואות משמעותיות. מי שהשקיע את כספו במדד מפוזר לא היה צריך לנחש מראש איזו חברה תוביל את השוק. הירידות בחברות מסוימות קוזזו, לפחות בחלקן, באמצעות העליות בחברות אחרות.
