חודש אוקטובר היה שלילי במיוחד הן בבורסה בתל אביב והן בוול סטריט. בישראל נרשמה חולשה כללית, בין היתר על רקע אי-הוודאות הפוליטית והבחירות, בעוד שבארה"ב עיקר הירידות התרכזו בענקיות הטכנולוגיה ובמדד נאסד"ק 100, שנפל ביותר מ-5% במהלך החודש. במקביל, מדד הדגל האמריקאי S&P 500 ירד בכאחוז בלבד, וזאת למרות שרוב המניות הכלולות בו דווקא עלו.
הסיבה לכך היא הריכוזיות הגבוהה של המדד, שבה מניות החברות הגדולות מקבלות משקל משמעותי במיוחד. אנבידיה ואפל, למשל, מהוות כ-8% מהמדד כל אחת, בעוד שעשר החברות הגדולות מחזיקות יחד בכ-39% ממנו. מצב כזה עלול ליצור פער בין ביצועי המדד לבין המגמה בקרב מרבית המניות המרכיבות אותו. כך, לדוגמה, גם אם 490 המניות הקטנות יותר יעלו ב-0.64%, בעוד עשר החברות הגדולות יירדו באחוז, המדד כולו עשוי להישאר ללא שינוי.
וזה למעשה מה שקרה באוקטובר, רוב המניות עלו, אך הירידות במניות הענק, ובראשן גוגל, משכו את המדד כולו כלפי מטה. עם זאת, חשוב לומר שלא בהכרח מדובר בעיוות. משקיעים רבים עשויים להעדיף שמשקל משמעותי מכספם יושקע באנבידיה, למשל, ולא בחברה כמו קוקה קולה. שיטת השקלול לפי שווי שוק משקפת את גודלן היחסי של החברות בשוק, ולא נועדה להעניק לכל מניה השפעה זהה.
המשבר שהפך להזדמנות: ה-S&P 500 זינק ביותר מ-100% בארבע שנים
משקל אחיד לכולם
כך או כך, למי שפחות מתחבר לריכוזיות הזו, כדאי להכיר את מדד S&P 500 במשקל שווה, או בשמו באנגלית S&P 500 Equal Weight Index. המדד מעניק לכל אחת מ-500 המניות משקל זהה של כ-0.2%, ללא קשר לשווי השוק של החברה – בין אם מדובר באפל, ששווה טריליוני דולרים, ובין אם בחברה קטנה בהרבה כמו מודרנה. כך מתקבל מדד שמפחית את התלות במספר מצומצם של חברות ענק, ומעניק משקל משמעותי יותר לשאר החברות.
ההבדל ניכר היטב בביצועי אוקטובר, מדד המשקל השווה עלה בכ-5%, בזמן שמדד S&P 500 הרגיל נחלש בכאחוז. עם זאת, כשמרחיבים את המבט לחמש השנים האחרונות, התמונה מתהפכת: מדד S&P 500 הרגיל הניב תשואה של כמעט 65%, בעוד מדד המשקל השווה הסתפק בתשואה של פחות מ-40%. כלומר, לכל אחת מהשיטות יש תקופות שבהן היא מציגה ביצועים טובים יותר, והיתרון עשוי להשתנות בהתאם למגמת השוק.
איך קונים תכל'ס?
מי שמעוניין להיחשף למדד המשקל השווה יכול לעשות זאת באמצעות קרנות סל (ETF) העוקבות אחריו. הקרן האמריקאית המוכרת בתחום היא RSP של חברת Invesco, אך גם בבורסה בתל אביב נסחרות קרנות ישראליות המאפשרות חשיפה למדד, ובהן קרן הראל שמספרה 5137807. למי שמעוניין להימנע מחשיפה לשינויים בשער הדולר, קיימות גם קרנות מנוטרלות מט"ח, כמו הקרן של IBI שמספרה 5136833.
