עימות משפטי חריף סביב שאלת האחריות האישית להגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו התפתח הבוקר (רביעי) באולם בית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרת עדות היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט כאשר עורך הדין ז'ק חן תקף את טענותיו של צוות התביעה, בראשות המשנה לפרקליט המדינה עורכת הדין יהודית תירוש, שביקשה להציג את היועמ"ש כראשו של מנגנון מקצועי רחב, והבהיר כי החוק מעניק מעמד ומלוא אחריות אישית ישירות ליועץ המשפטי בעצמו בכל הנוגע להעמדתו לדין של ראש ממשלה מכהן.
הוויכוח המשפטי פרץ בתגובה להסברה של התביעה, שלפיה אין לצפות מהיועץ המשפטי לממשלה לעבור בעצמו על כל מסמך גולמי, תמליל או פרוטוקול מתוך ארגזי החקירה. תירוש טענה כי המערכת פועלת באמצעות צוותים מקצועיים שתפקידם לנתח את הראיות, לגבש סיכומים ולהעבירם לגורם המוסמך.
אולם, עו"ד ז'ק חן דחה על הסף את ההשוואה שניסתה התביעה לערוך בין היועץ המשפטי לבין כל פרקליט מחוז או תובע רגיל במערכת. בדבריו באולם הבהיר חן: "סעיף 17ג מדבר על הגשת כתב אישום בידי יועמ"ש לממשלה ולא על גוף התביעה". הסנגור הדגיש כי חובה לכבד את ההסדר החוקי המיוחד והמדוקדק שנקבע במפורש בחוק יסוד: הממשלה, אשר הפקיד אך ורק בידי היועץ המשפטי לממשלה את סמכות ההכרעה הגורלית בנוגע להעמדה לדין של ראש הממשלה, מבלי להסמיך גורמים אלמוניים במערכת להתחייב במקומו.
מנגד, עורכת הדין יהודית תירוש עמדה על כך שאין שום הבדל עקרוני במבנה העבודה הבסיסי בין היועץ המשפטי לממשלה לבין כל תובע בכיר אחר במערכת אכיפת החוק. התביעה טענה כי גם פרקליט מחוז או תובע מלווה נדרשים לקבל החלטות גורליות על בסיס חומרי חקירה עצומים, אך איש אינו מעלה על דעתו להפוך את תהליכי העבודה הפנימיים, חוות הדעת והדיונים בלשכתם לחומר ביקורת פתוח לחקירה נגדית באולם המשפטים.
תירוש חזרה והדגישה כי היותו של מנדלבליט עומדה של מערכת מקצועית מסועפת מאפשר לאנשי צוותו לבחון מסמכים ולהכין עבורו סיכומים ממוקדים, ולכן עצם מתן האישור הפורמלי אינו הופך את כל מנגנון הפעולה הפנימי לנושא פתוח לחקירה.
עורך הדין ז'ק חן שב ודחה את ניסיונות ההשוואה של התביעה, וטען כי הן מתעלמות מהמסגרת החוקתית הייחודית שנקבעה בחוק יסוד: הממשלה בנוגע לחקירה ולהעמדה לדין של ראש ממשלה. הוא הזכיר להרכב השופטים כי סעיף שבעה עשר לחוק יסוד: הממשלה נועד ליצור מערכת בלמים ואיזונים קפדנית, וכי הפעלת הסמכות השלטונית הזו מותנית בתנאים מחמירים שאינם חלים על נאשמים רגילים.
בנוסף, התייחס חן לטענות קודמות של הפרקליטות שלפיהן שאר הנאשמים בתיקים אינם מחזיקים במעמד משפטי זהה לזה של ראש הממשלה, והצביע על כך שהפסיקה מחייבת לבחון את ההשלכות הרוחביות של אופן הפעלת הסמכות כלפי ראש הממשלה גם על יתר המעורבים באותה פרשה עצמה.
קו ההפרדה המרכזי בין הצדדים מתמקד בשאלה עד היכן תוכל ההגנה להרחיב את חקירתו הנגדיות של מנדלבליט על דוכן העדים. סנגוריו של נתניהו עומדים על זכותם הבסיסית לרדת לשורשם של דברים ולברר באופן ישיר איזה מידע עובדתי הונח בפני היועץ, אילו ראיות חסרות הוסתרו ממנו, ומה הייתה מידת מעורבותו האמיתית בהחלטות החקירה.
מנגד, הפרקליטות מתנגדת בכל פה למהלך זה, ומזהירה כי התרת רסנים תהפוך את הדיון לחקירה פולשנית ופסולה על אודות נהלי העבודה הפנימיים בלשכת היועץ ועל שיקול הדעת המקצועי של הפרקליטים שליוו את התיק. הדיון הסתיים ללא מתן הכרעה שיפוטית רשמית המופיעה בתמלול בנוגע לבקשת ההגנה להרחבת חקירתו של מנדלבליט.
הוויכוח המשפטי סביב פרשנות סעיף שבעה עשר (ג) לחוק יסוד: הממשלה מתנהל על רקע חקירתו הנגדית של אביחי מנדלבליט מטעם צוות ההגנה. הסנגורים – ובהם עורך הדין עמית חדד ועורך הדין ז'ק חן – מנסים להוכיח כי החלטת ההעמדה לדין התקבלה במסגרת הליך פגום, שבו הדרג המוסמך היחיד לא נחשף לתשתית הראייתית המלאה והמזכה. התביעה מצדה נלחמת לשמור על חסינות תהליכי העבודה הפנימיים של מערכת התביעה הכללית מפני חשיפה וחקירה פומבית.
לטענתו של עו"ד ז'ק חן נודעת חשיבות חוקתית ודרמטית: אם יקבל בית המשפט את העמדה שלפיה האחריות האישית והסטטוטורית חלה במלואה על היועץ המשפטי לממשלה בעצמו, תיפול טענת ההגנה של הפרקליטות המסתמכת על פעילות של "צוותים מקצועיים אלמוניים". משמעות הדבר היא שכל פער, הסתרת מידע או מחדל בנתונים שהוצגו ליועץ פוגעים ישירות בתוקף החוקי של אישור כתב האישום, ומספקים לצוות ההגנה נשק משפטי כבד משקל לביסוס טענת הגנה מן הצדק ודרישה לביטול ההליך הפלילי נגד ראש הממשלה.
