תוצאות הבחירות הציבו את ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני מלכוד פוליטי. בבוקר שלאחר ההצבעה, כשהספירה עדיין נמשכת, השאלה בליכוד כבר אינה רק כמה מנדטים קיבל הגוש. השאלה היא מי צריך לקבל ראשון את המנדט להרכבת הממשלה.
לפי תוצאות הביניים, לאחר ספירת כ-66% מהקולות, גוש נתניהו עומד על 55 מנדטים. גוש איזנקוט מחזיק ב-47, ואילו הרשימה המשותפת ורע"ם מקבלות יחד 18 מנדטים. התוצאות עדיין אינן סופיות ועשויות להשתנות.
מבחינת נתניהו קיימים כעת שני מסלולים. בכל אחד מהם יש יתרון ברור, אך גם סכנה משמעותית. המסלול הראשון מעניק לו כוח מיידי. המסלול השני עשוי להעניק לו גמישות – אבל רק אם יריביו ייכשלו.
היתרון שבמנדט הראשון
אם נתניהו יקבל ראשון את המנדט, הוא יקבל 28 ימים להרכבת ממשלה. נשיא המדינה רשאי להאריך את התקופה ב-14 ימים נוספים. בזמן הזה יוכל נתניהו לנהל משא ומתן מעמדת המועמד הרשמי לראשות הממשלה.
למנדט הראשון יש גם משמעות בכנסת. לאחר השבעת הכנסת תוקם הוועדה המסדרת, שמנהלת את עבודתה עד להקמת הממשלה והוועדות הקבועות. בראשה עומד בדרך כלל חבר כנסת מסיעתו של מי שקיבל את המנדט. הוועדה קובעת את הרכב הוועדות הזמניות ומשפיעה על קצב החקיקה. היא יכולה להקשות על ניסיונות לקדם במהירות חוקים נגד נתניהו או נגד הממשלה היוצאת.
עם זאת, חשוב לדייק: קבלת המנדט אינה מבטיחה לנתניהו שליטה אוטומטית בכנסת. הרכב הוועדה המסדרת נקבע בהתאם לגודל הסיעות. כדי לשלוט בהצבעות נדרש רוב, וכאן שוב נכנסות לתמונה המפלגות הערביות.
גם במישור הקואליציוני היתרון מוגבל. בשלב הראשון שלאחר הבחירות, מפלגות גוש איזנקוט אינן צפויות למהר לחצות את הקווים. קבלת המנדט ראשונים לא בהכרח תשנה את מפת הגושים.
הפיתוי שבהמתנה
האפשרות השנייה היא שנתניהו יקבל את המנדט רק לאחר כישלון של מועמד מהגוש שמולו. בתרחיש כזה יריביו יבזבזו שבועות בניסיון לחבר ממשלה המורכבת ממפלגות בעלות פערים עמוקים.
אם הניסיון ייכשל, המערכת הפוליטית תגיע לנקודת לחץ. החשש מבחירות נוספות יגדל. מפלגות שבשלב הראשון סירבו לדבר עם נתניהו עשויות לבחון מחדש את עמדתן, או לפחות להסכים לפשרות שלא היו מוכנות לקבל מיד לאחר הבחירות.
מבחינת הליכוד, זהו היתרון הגדול של הסיבוב השני. נתניהו לא יהיה עוד האפשרות הראשונה, אך הוא עשוי להפוך לאפשרות האחרונה לפני בחירות נוספות. במצב כזה יהיה לו קל יותר להציע ממשלת אחדות, רוטציה או הסדרים פוליטיים אחרים.
אלא שמדובר בהימור מסוכן. אין כל הבטחה שהמועמד הראשון ייכשל. גוש איזנקוט עשוי להקים ממשלה הנשענת על רע"ם ועל תמיכה חיצונית של הרשימה המשותפת. במקרה כזה נתניהו כלל לא יקבל הזדמנות שנייה.
במהלך התקופה הזאת יריביו עשויים גם להשיג רוב בכנסת, להשתלט על הוועדה המסדרת ולקדם חקיקה. קבלת המנדט השני אף אינה אוטומטית. אם המועמד הראשון ייכשל, הנשיא רשאי להטיל את המשימה על חבר כנסת אחר שהסכים לקבלה.
המשותפת מחזיקה במפתח
בסופו של דבר, סדר חלוקת המנדטים אינו השאלה היחידה. הגורם שיכריע הוא נכונותן של הרשימה המשותפת ורע"ם להעניק רוב לאחד הגושים.
אם המפלגות הערביות יתמכו בגוש איזנקוט בהצבעות הכנסת, הוא יוכל לשלוט בוועדה המסדרת ולקדם חוקים גם לפני הקמת ממשלה. אם התמיכה תכלול גם המלצה לנשיא ורשת ביטחון קואליציונית, היא עשויה לאפשר הקמת ממשלה ללא רוב ציוני.
אם הרשימה המשותפת תסרב לתמוך בממשלה או תציב תנאים שהמפלגות הציוניות לא יוכלו לקבל, גוש איזנקוט עלול להיכשל. רק אז האפשרות השנייה של נתניהו תהפוך ליתרון ממשי.
