סנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עורך הדין עמית חדד, העלה היום (ראשון) במהלך חקירתו הראשית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט שאלות על אופן הטיפול במידע הנוגע לאירוחו של ראש המוסד לשעבר יוסי כהן בדירת הפאר של איש העסקים ג'יימס פאקר במלון רויאל ביץ' בתל אביב. חדד ביקש לברר מדוע המשטרה בדקה את השימוש שעשה יאיר נתניהו בדירה, בעוד שמנדלבליט לא הורה לפתוח בחקירה נגד כהן, שכיהן בתפקיד ציבורי בכיר. מנדלבליט אישר כי לא נפתחה חקירה בהוראתו נגד ראש המוסד לשעבר, והדגיש כי ההתפתחות המרכזית מבחינתו הייתה עדותה של הדס קליין על טובות ההנאה.
במהלך הדיון חזר עורך הדין חדד לבדיקה שערכה המשטרה סביב האירוח של יאיר נתניהו בדירת הפאר שהעמיד לרשותו איש העסקים ג'יימס פאקר במלון רויאל ביץ'. הסנגור טען כי במהלך אותה בדיקה ממש התברר לחוקרים כי גם יוסי כהן, שכיהן באותה עת בתפקיד ציבורי בכיר, נהג להתארח בדירה זו בתדירות גבוהה. חדד פנה למנדלבליט וביקש להבין מדוע מידע זה לא הוביל לפתיחת חקירה פלילית מקבילה נגד כהן.
חדד: "אתה מגלה יוסי כהן, עובד ציבור, מתארח שם בתדירות גבוהה, ולא מורה לפתוח חקירה בעניינו, נכון?". מנדלבליט השיב: "נכון". הסנגור לא עצר בנקודה זו, והמשיך ושאל האם היועץ המשפטי לממשלה אף אסר במפורש על היחידה החוקרת להמשיך בבדיקה בנוגע לכהן. מנדלבליט השיב על כך במישרין: "אני מנסה להיזכר, אמרתי לא להמשיך בבדיקה".
חדד ביקש להציב זה מול זה את האופן שבו טיפלה מערכת האכיפה בשני המקרים המקבילים. מצד אחד, חוקרי המשטרה נשלחו לבדוק ביסודיות את השימוש שעשה יאיר נתניהו בדירה, וזאת במסגרת חשד לקבלת טובת הנאה אסורה הקשורה לאביו, ראש הממשלה. מנגד, על פי שאלות הסנגור, כאשר התברר כי גם מי שעמד בתפקיד ציבורי כה בכיר התארח באותו מקום בדיוק, הוחלט שלא לפתוח נגדו בחקירה.
בדיונים קודמים שנערכו בבית המשפט הסביר מנדלבליט את ההבחנה מנקודת מבטו, וציין כי בעניינו של יאיר נתניהו נבחן החשד שטובת ההנאה ניתנה לבן בזיקה ישירה לתפקידו ומעמדו של אביו, בעוד שביחס ליוסי כהן טען כי לא הונחה בפניו תשתית דומה המבססת חשד לקבלת טובות הנאה מאנשי עסקים.
במהלך הדיון הנוכחי המשיך חדד ללחוץ על העד, במטרה לברר את הזיקה שבין בדיקת דירת הפאר לבין הצמיחה של חקירת המתנות הכוללת בתיק 1000. מנדלבליט השיב כי אינו זוכר במדויק את סדר הזמנים והאירועים, אך עמד על דעתו כי הבדיקה במלון עצמו לא היוותה את הגורם המרכזי שגרם לו לשנות את עמדתו. מנדלבליט הבהיר פעם נוספת: "מה ששינה את התמונה זה עדות הדס קליין, לא על רויאל ביץ'".
ההתכתבויות הסודיות בין צוות נתניהו לפרקליטות נחשפות
חדד המשיך לאתגר את העד ושאל על טיב המידע שהגיע למשטרה ועל טיב האישורים שניתנו לגביית גרסאות מהדס קליין ומיונתן חסון. הסנגור ביקש להוכיח כי המידע שנאסף במסגרת הבדיקה הראשונית שימש מנוף להרחבת החקירה נגד נתניהו, בעוד שבעניינו של כהן נבלם המהלך ולא ננקט צעד דומה.
הטענות הנוקבות הנוגעות ליוסי כהן משתלבות היטב בקו החקירה שמובילה ההגנה, המבקש להראות כי המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה נקטו אמות מידה שונות ומפלות כלפי אישים שונים ששמותיהם נקשרו לאותו מוקד אירוח ממש.
חקירה במסווה? כך המשטרה רקמה את תיק 1000 – בלי אישור
מנדלבליט אמנם אישר בעדותו כי לא הורה לפתוח בחקירה נגד כהן, אך ההבחנה שהציג בעבר נשענה על ההבדל שבין עצם השהות בדירה לבין קיומה של תשתית ראייתית לחשד פלילי בדבר טובת הנאה שניתנה בעקבות תפקיד ציבורי.
מנגד, שאלותיו של חדד התמקדו בשאלה מדוע המידע על אודות אירוחו של כהן לא הצדיק אפילו המשך בדיקה בסיסית, בעוד שהמידע המקביל על יאיר נתניהו הפך לחוליה המרכזית בשרשרת ההתרחשויות שהולידה את כתב האישום בתיק 1000.
"פיגוע בדמוקרטיה": השיחות הפוליטיות שנקלטו בהאזנת סתר לרה"מ
הצגת סוגיית אירוחו של ראש המוסד לשעבר יוסי כהן בדירת הפאר של ג'יימס פאקר מהווה נדבך מרכזי במאמצי צוות ההגנה לבסס טענה לאכיפה בררנית. העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה הודה בפה מלא כי לא רק שלא פתח בחקירה נגד כהן – אלא אף הורה מפורשות לא להמשיך בבדיקה בעניינו למרות ששהה בדירה בתדירות גבוהה – מחדדת את טענת הסנגורים לקיומו של סטנדרט כפול ומחמיר שהופנה אך ורק כלפי נתניהו ובני משפחתו.
קו חקירה זה נועד להמחיש כי רשויות האכיפה לא פעלו באופן שוויוני מול אותם ממצאים עובדתיים בדיוק באותו אתר אירוח. ביסוס פערים אלו בפני הרכב השופטים עשוי לשמש את ההגנה בעת סיכום התיק, כחלק מטיעוניה לקבלת סעדים במסגרת "הגנה מן הצדק", במטרה לערער את הלגיטימיות של הרחבת חקירת המתנות ולדרוש את ביטול האישומים הנוגעים לטובות ההנאה בתיק 1000.
