תעלומת הסרתה הפתאומית של עמדת האזנת הסתר לנתן אשל עמדה הבוקר (ראשון) במוקד יום עדותו השישי של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט בבית המשפט המחוזי בירושלים, כאשר סנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עורך הדין עמית חדד, עימת את מנדלבליט עם עדותו של מפקד היחידה הארצית לחקירות הונאה לשעבר כורש ברנור, שלפיה העמדה הניבה שיחות שעוררו חשד ממשי אך פורקה בהוראה בהולה מגבוה – בעוד מנדלבליט העיד כי דרש לעצור את הפעולה מיד כשנודע לו עליה, והודה כי ההחלטה הדרמטית כלל לא תועדה בשום מזכר רשמי.
במהלך הדיון הציג עורך הדין עמית חדד קטע מתוך פרוטוקול עדותו של תת־ניצב כורש ברנור, שבו התייחס הקצין להאזנת הסתר שבוצעה לקווי הטלפון של נתן אשל ולנסיבות שבהן הוחלט לקטוע אותה ולהסירה. בקטע שהוקרן על גבי המסכים באולם בית המשפט סיפר ברנור כי בעת ההתרחשות בזמן אמת הוא סבר שיש להותיר את עמדת ההאזנה פעילה, לנוכח התוצרים המשמעותיים שהחלו להצטבר בה: "אני אמרתי בזהירות הראויה שהעמדה הזאת היא חשובה, מניבה שיחות שמעלות חשד ממשי וצריך להשאיר אותה".
ההתכתבויות הסודיות בין צוות נתניהו לפרקליטות נחשפות
בהמשך הדברים שהוקראו בפרוטוקול הוזכרה החלטתו של ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה להורות על פירוק והסרת העמדה. באמצעות קטע זה ביקש חדד להראות כי דווקא כאשר החוקרים בשטח ייחסו חשיבות חקירתית רבה למידע הנקלט, נחתה לפתע הוראה בהולה להפסיק את ההאזנה לאלתר.
בקטע נוסף מעדותו של ברנור שהוצג למנדלבליט, נשאל קצין המשטרה הבכיר על פשר ההוראה להסיר את עמדת ההאזנה באופן מיידי וללא דיחוי. ברנור הבהיר בעדותו כי מבחינתו כאיש משטרה, פקודה להסיר עמדה פירושה ביצוע מבצעי מיידי. השופט משה בר-עם ביקש להבין את פשר המהלך ושאל מדוע התקבלה ההחלטה להסיר עמדה כה חשובה, וברנור השיב כי אינו יודע להסביר את הסיבה לכך.
השופט בר-עם הוסיף והקשה כיצד ייתכן שמי שעומד בראש היחידה החוקרת אינו מחזיק במידע על אודות הנימוקים להסרת העמדה. על כך הסביר ברנור, על פי הקטע שהוקרן באולם, כי קיבל את ההנחיה ככל הנראה באמצעות עוזרתו או עוזרו של אחד מבכירי המשטרה.
האזינו לרה"מ דרך מקורבו? החשד החמור שנחשף במשפט נתניהו
עורך הדין חדד פנה למנדלבליט וביקש ממנו לאשר כי במהלך ישיבת עבודה שבה השתתפו ראש אגף החקירות והמודיעין לשעבר ניצב מני יצחקי וכורש ברנור, היה זה הוא עצמו שהנחה להסיר את עמדת ההאזנה. מנדלבליט חזר על עמדתו העקבית שלפיה הפעולה מעולם לא הובאה לאישורו מראש, וכי כאשר נודע לו על אודותיה בדיעבד דרש את הפסקתה המיידית.
בהמשך דבריו ציין מנדלבליט כי למיטב זיכרונו התקיים דיון עם ראש אגף החקירות והמודיעין, ובמהלכו הבהיר באופן שאינו משתמע לשני פנים כי אין לבצע פעולות מסוג זה ללא אישורו המוקדם: "אני אומר לא לעשות את זה, לא תקין, להפסיק את זה מיד".
מי שיקר? הסתירה הדרמטית שנחשפה במשפט נתניהו
מנדלבליט שב והדגיש כי פעולות רגישות הנוגעות לסביבת ראש הממשלה מחייבות את מעורבותו ואישורו האישי. כאשר שאל אותו חדד האם מני יצחקי הוא שהעניק לחוקרים את ההוראה המקורית להתקין את ההאזנה, השיב מנדלבליט כי אינו יכול לקבוע זאת בוודאות: "לא יודע, לא זוכר".
בשלב זה של החקירה הציג חדד קטע מעדותו של חוקר המשטרה שמואל שרביט, שממנו עלה כי במסגרת עמדת ההאזנה לאשל נקלטו שיחות בעלות אופי פוליטי וציבורי מובהק שנגעו לתאגיד השידור הציבורי. שרביט סיפר בעדותו כי השיחות עסקו בשאלה האם יש להביא לסגירת התאגיד, ואף נגעו בדיונים סביב הוצאת הפגנות בנושא זה.
חדד ביקש לברר מול מנדלבליט האם ידע בזמן אמת שהמשטרה קולטת שיחות בנושאים אלה שמעולם לא אושרו לחקירה. התביעה מיהרה להתנגד לשאלה בטענה שהעד כבר נשאל על כך קודם לכן, אולם השופט בר־עם דחה את ההתנגדות והורה למנדלבליט להשיב. מנדלבליט הפנה בתגובה לדבריו הקודמים, והזכיר כי הפעלת ההאזנה כלל לא הובאה לאישורו. חדד תקף בחריפות את הפעולה המשטרתית והגדיר אותה: "פיגוע, לשיטתנו, בדמוקרטיה", תוך שהוא דורש לדעת אילו צעדים מעשיים ננקטו במערכת האכיפה לאחר שהאירוע נחשף.
בהמשך שאל חדד את מנדלבליט האם לאחר גילוי הפעולה וההוראה להפסיקה הוא דאג להעלות את הדברים על הכתב, האם ערך מזכר רשמי בנושא או הורה לגורם אחר לתעד את ההתרחשות החריגה. מנדלבליט השיב על כך בשלילה.
חדד טען בתגובה כי היעדר התיעוד הכתוב בזמן אמת יצר ערפל מכוון, המקשה כיום על בית המשפט ועל צוות ההגנה לברר עד תום מי היה הגורם המוסמך שאישר את התקנת האזנת הסתר מלכתחילה, מי הורה בפועל על הסרתה, ומה היו הנימוקים העובדתיים והמשפטיים שעמדו מאחורי החלטות אלו. מחלוקת זו מצטרפת לשורת שאלות נוקבות שהועלו לאורך עדותו של מנדלבליט בנוגע לרמת הפיקוח והבקרה שהפעיל היועץ המשפטי לממשלה על זרועות החקירה בסביבתו של ראש הממשלה.
הוויכוח סביב הסרת עמדת ההאזנה לנתן אשל חושף את אחד הכשלים הפרוצדורליים המהותיים ביותר בניהול תיקי האלפים. העובדה שראש יאח"ה העיד כי ההאזנה הניבה תוצרים בעלי ערך חקירתי וחשד ממשי, ובכל זאת הופסקה בפתאומיות בהוראה מגבוה שאיש אינו יודע להסבירה בכתובים, תומכת באופן ישיר בטענת ההגנה כי הפעולה הופסקה מסיבה אחת ויחידה – תפיסת המשטרה "על חם" כשהיא מבצעת האזנות סתר ללא סמכות וללא אישור היועץ המשפטי לממשלה.
היעדר כל מזכר או תיעוד רשמי להפסקת הפעולה בלשכת היועמ"ש מעמיק את טענת ההגנה להסתרת מחדלי חקירה מהותיים. אם בית המשפט יקבל את עמדת ההגנה שלפיה המשטרה פעלה במחשכים, קלטה שיחות פוליטיות על תאגיד השידור תוך פגיעה בכללי היסוד של חקירת ראש ממשלה, ולאחר מכן ניסתה לטשטש את עקבות המהלך – תהיה זו תשתית כבדת משקל במסגרת טענת "הגנה מן הצדק" לפסילת תוצרי החקירה ולביטול סעיפי אישום מרכזיים.
