ההתכתבויות הסודיות בין צוות נתניהו לפרקליטות נחשפות

התכתבויות בין הגנת ראש הממשלה בנימין נתניהו לפרקליטות, שהוצגו הבוקר (ראשון) במהלך חקירתו הראשית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, חושפות את ניסיונות הסנגורים לברר מי אישר את האזנת הסתר לטלפון של נתן אשל. עורך הדין עמית חדד הציג פניות חוזרות משנת 2024, שבהן ביקשה ההגנה לאתר את האישור שניתן לכאורה לפעולה. בתשובותיה הודיעה הפרקליטות כי פנתה לגורמים הרלוונטיים, ובהמשך עמדה על כך שאישורים לביצוע פעולות חקירה קונקרטיות אינם נחשבים לחומר חקירה. מנדלבליט, שהעיד כי לא ידע מראש על ההאזנה, אמר שאינו זוכר שפנו אליו כדי לברר אם אישר אותה.

6+

במהלך הדיון הציג עורך הדין עמית חדד פנייה בכתב מ-5 בפברואר 2024, שבה דרשה ההגנה לקבל הבהרה רשמית ומדויקת בנוגע לאישור שניתן, אם ניתן, להאזנת הסתר לקווי הטלפון של מקורבו של נתניהו, נתן אשל. בפנייה הזכירו הסנגורים את דבריו של חוקר המשטרה משולם בפרוטוקול הדיון בבית המשפט מ-19 באפריל 2023, וביקשו מהפרקליטות להפנות אותם למיקום המדויק בחומרי התיק שבו תועד אישורו של היועץ המשפטי לממשלה לפעולה זו.

האזינו לרה"מ דרך מקורבו? החשד החמור שנחשף במשפט נתניהו

לפני כשעה|אפרת ברינר

הבקשה הועברה במסגרת ההיערכות לקראת חקירותיהם הנגדיות של חוקרי משטרה נוספים בתיקי האלפים, כאשר שאלת קיומם או היעדרם של אישורים מוקדמים להאזנות סתר עמדה במוקד קו החקירה שמנהלת ההגנה.

6+

חדד הציג בהמשך שורה של תזכורות שנאלצה ההגנה לשלוח לפרקליטות לאחר שלא התקבל מענה לגופו של עניין. באחת מתשובות הביניים שנמסרו מצד התביעה נכתב: "שלום נועה, פנינו לגורמים רלוונטיים, נעדכן אתכם בהקדם". בהודעה נוספת שנשלחה להגנה הביעה הפרקליטות התנצלות על העיכוב המתמשך במתן התשובה, והסבירה כי החומרים שאליהם הפנתה ההגנה בבקשתה אינם מצויים בידיה: "פנינו לגורמים רלוונטיים ותזכרנו אותם בנושא, אך טרם קיבלנו תשובתם. נשיבכם  בהקדם". הסנגור הציג על גבי המסכים באולם תזכורת נוספת שהועברה ב-21 במרץ 2024, ובה שבו עורכי הדין ודרשו לקבל התייחסות עניינית לשאלת האישור הנעלם.

מי שיקר? הסתירה הדרמטית שנחשפה במשפט נתניהו

לפני כשעה|אפרת ברינר

בתשובה מאוחרת יותר שנמסרה להגנה, הודיעה הפרקליטות כי היא חוזרת על עמדתה המשפטית העקרונית, ולפיה אישורים לביצוע פעולות חקירה קונקרטיות אינם בגדר "חומר חקירה" שהתביעה מחויבת להעבירו לעיון ההגנה. הפרקליטות נשענה בתשובתה על החלטת בית המשפט מ-12 במרץ 2024, שלטענתה אימצה פרשנות זו. בנוסף ציינה התביעה כי החשדות שפורטו בצו האזנת הסתר שהוצא לאשל אינם מהווים חלק מכתב האישום שהוגש נגד ראש הממשלה.

6+

ההתכתבות שהקרין חדד המחישה את הפער החד בין השאלה המקורית של ההגנה – הדורשת להצביע על עצם קיומו של אישור חוקי מאת מנדלבליט – לבין המענה המאוחר של הפרקליטות, שבחרה למקד את הדיון בשאלת חובת הגילוי המשפטית של מסמכים מסוג זה.

"יותר גרוע מטעות": מנדלבליט בעדות חריגה על התנהלות המשטרה

לפני כשעה|אפרת ברינר

לאחר פריסת ההתכתבויות על המסכים, פנה חדד ישירות לאביחי מנדלבליט על דוכן העדים ושאל האם מישהו מאנשי הפרקליטות פנה אליו באותם חודשים כדי לברר את הסוגיה: "פנו אליך גורמים רלוונטיים לשאול אם נתת אישור או לא? כי אתה הגורם הרלוונטי". נציג התביעה, עורך הדין יהונתן תדמור, קם מיד להתנגד לשאלה. חדד מחה על ההתערבות והעיר כי יש לאפשר לעד להשיב בעצמו ללא סיוע: "אני המון פעמים רציתי, כשיש לי שאלות לעדים, לקום, לתת תשובה טובה. לא קמים ונותנים תשובות במקום העד".

6+

לאחר שההתנגדות לובנה בפני השופטים, נשאל מנדלבליט שוב האם גורם כלשהו פנה אליו בשנת 2024 בעניין האישור להאזנה לאשל, והשיב: "לא זוכר". כאשר חידד חדד את שאלתו ובירר האם הייתה פנייה ישירה מצוות התביעה או מלשכת היועץ המשפטי לממשלה, השיב מנדלבליט נחרצות: "לא זכור לי שום דבר כזה".

חשיפת ההתכתבויות באולם התרחשה לאחר שמנדלבליט העיד נחרצות כי לא דווח לו מראש על האזנת הסתר לנתן אשל, וכי כאשר הדבר נודע לו בדיעבד הוא כעס ודרש לעצור את הפעולה ולהסיר את עמדת ההאזנה באופן מיידי.

6+

באמצעות המסמכים ביקש חדד להוכיח כי שאלת קיומו של האישור נותרה ללא מענה גם שנים רבות לאחר ביצוע הפעולה המשטרתית, וכי פניותיה החוזרות של ההגנה לקבל תשובה ברורה הסתיימו בטענות פרוצדורליות מצד הפרקליטות, מבלי שהוצג אישור כלשהו מטעמו של מנדלבליט במסגרת ההתכתבויות שהוקרנו. מנגד, הפרקליטות המשיכה להחזיק בעמדתה המבחינה בין אישורים פנימיים לביצוע פעולות חקירה לבין חומרי חקירה סטטוטוריים שיש להעבירם לנאשם, תוך הסתמכות על החלטת בית המשפט בסוגיה.

משמעות חשיפת ההתכתבויות בין ההגנה לפרקליטות חורגת מסוגיית מסירת המסמכים הטכנית, ונוגעת בקו ההגנה המרכזי המבקש להוכיח כי לא ניתן מעולם אישור חוקי להאזנות הסתר בסביבת ראש הממשלה. העובדה שבשנת 2024 התקשתה הפרקליטות להציג אישור בכתב של היועץ המשפטי לממשלה, השיבה שוב ושוב כי היא "פונה לגורמים הרלוונטיים", ובסופו של דבר התברר כי איש לא פנה למנדלבליט עצמו – הגורם המוסמך הבלעדי על פי חוק יסוד הממשלה – מחזקת את טענת הסנגורים בדבר התנהלות בלתי תקינה והסתרת מידע מהותי.

6+

אם ייקבע כי רשויות האכיפה ביצעו האזנות סתר פולשניות ללא הסמכה כדין, ולאחר מכן נקטו בגישה מתחמקת כדי לחסום את בירור המחדל, עשויה להיות לכך השפעה ישירה על קבילות הראיות שנאספו ועל ביסוסה של טענת "הגנה מן הצדק" לביטול סעיפי אישום בתיקי האלפים.