הבחירות לכנסת ה-26 ייערכו עוד יומיים בדיוק והמדינה כולה כמרקחה, כאשר בין תשדירי התעמולה, הסקרים הבלתי נגמרים והאולפנים הלוהטים, ישנה זירה אחת שבה הפוליטיקה והזהות הישראלית מתנגשות בעוצמה הגדולה ביותר – היציע בטדי.
במשך עשרות שנים נבנה סביב הקהל הירושלמי מיתוס שלפיו חולצה צהובה-שחורה שווה פתק של ימין מובהק בקלפי, אולם במציאות של 2026 נראה כי הקשר ההיסטורי הזה מתערער והופך למורכב בהרבה.
נתניהו לא הגיע לשריקת הפתיחה בטדי – יצטרף בהמשך?
בשנים האחרונות הקהל בטדי מגלה מאס הולך וגודל מפוליטיקאים שמגיעים לגזור קופון תקשורתי, ורבים ביציע רואים בהם כיום גורמים לא רצויים לאחר שלמדו שברגעי האמת הקשים של המועדון – אף נבחר ציבור לא באמת עמד לצידם.
הדוגמה הבולטת ביותר לכך התרחשה כשהקבוצה עמדה בפני שוקת שבורה וסכנת פירוק מוחשית תחת שליטתו של משה חוגג; בעוד המועדון צעד בבטחה אל עבר הידרדרות לליגות הנמוכות, אותם פוליטיקאים שאהבו להצטלם ביציעים נעלמו כלא היו ולא נקפו אצבע למען ההצלה.
מנתניהו ועד בגין: אילו קבוצות כדורגל אהדו מנהיגי ישראל?
היחיד שדווקא נהנה מהערכה ותקדים חיובי בקרב האוהדים הוא ניר ברקת, שכן הוא היה הפוליטיקאי היחיד שנרתם בפועל, פעל מאחורי הקלעים והפעיל לחץ כדי לשכנע את ברק אברמוב לקחת את המושכות ולרכוש את המועדון מידיו של חוגג.
מנגד, בנימין נתניהו היה אמור להגיע בשבוע שעבר למשחק מול מכבי תל אביב אך ביטל את הגעתו ברגע האחרון בעקבות זעם וקריאות רבות ברשתות החברתיות מצד אוהדים שדרשו ממנו לא לנצל את בית"ר לתעמולת בחירות – דפוס שחזר על עצמו לאחר שביטל הגעה דומה גם במשחק העונה מול הפועל באר שבע אשתקד.
מנגד, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמנם הגיע למשחק מול מכבי תל אביב כפי שנהג לעשות לא פעם, אך התקבל בקרירות יחסית ולא זכה לקריאות עידוד גדולות או לתמיכה מקיר לקיר מצד רבבות הצופים ביציעים.
השינוי החד בגישה אמנם לא אומר שאוהדי הקבוצה ישנו לחלוטין את הצבע הפוליטי שלהם ביום שלישי, אך הוא מהווה הוכחה כבירה לכך שאוהדי בית"ר ירושלים אינם פראיירים של אף אחד, והם מזהים בדיוק מתי מנסים לערבב אותם רק בשביל הפתק ביום הבוחר.
