מי שיקר? הסתירה הדרמטית שנחשפה במשפט נתניהו

עימות חריף התפתח הבוקר (ראשון) במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו, לאחר שסנגורו, עורך הדין עמית חדד, הציג סתירה לכאורה בין עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט לבין דברים שאמר חוקר המשטרה כורש ברנור. במוקד המחלוקת עמדה האזנת סתר שבוצעה לטלפון של נתן אשל, מקורבו של ראש הממשלה, כאשר מנדלבליט העיד כי לא ידע על הפעולה מראש וכי התנגד לה לאחר שנודע לו עליה, אולם ברנור אמר בעדות קודמת כי נושא אשל עלה בישיבה אצל היועץ. חדד טען כי הגרסאות אינן מתיישבות זו עם זו, והצהיר: "או שברנור משקר או שהיועץ לא אומר אמת".

6+

במהלך החקירה הציג עו"ד חדד קטע מפרוטוקול עדותו של תת-ניצב כורש ברנור, לשעבר מפקד היחידה הארצית לחקירות הונאה, שנשאל על אודות הדיונים שהתקיימו בלשכת מנדלבליט ועל האישורים שניתנו במסגרת חקירות נתניהו. בקטע שהוקרא באולם נשאל ברנור האם הטענה שלפיה נושא נתן אשל עלה בפני היועץ המשפטי לממשלה אינה נכונה, וברנור השיב במפורש: "חד משמעית, בישיבת היועץ הנושא של אשל עלה". הסנגור ביקש להעמיד קביעה נחרצת זו ישירות מול גרסתו של מנדלבליט על דוכן העדים, שלפיה מעולם לא הובאה בפניו מראש בקשה לאשר את האזנת הסתר לקווי הטלפון של אשל.

מנדלבליט חושף: המשטרה האזינה למקורב לנתניהו ללא אישורי

לפני כשעה|אפרת ברינר

חדד טען בתוקף בפני בית המשפט כי אין מדובר באי־דיוק שולי או בפער זיכרון סביר בין שני עדים, אלא במחלוקת מהותית ויסודית הנוגעת לעצם ידיעתו של היועץ המשפטי לממשלה על פעולה רגישה שביצעה המשטרה בסביבתו של ראש הממשלה. חדד ציין כי עדים נוספים, ובהם קציני המשטרה שמואל שרביט ואסף צרפתי, מסרו גרסאות התומכות בעמדת ההגנה: "זה נתן אשל. יבואו עוד עדים ויספרו שלא נתת אישור".

6+

בהמשך דבריו תקף חדד בחריפות את גרסתו של ראש יאח"ה לשעבר, והטיח: "בניגוד גמור למה שאמר העד פה, שהנושא לא עלה אצלו והוא גילה בדיעבד, זה מה שהעיד כורש ברנור בבית המשפט. כורש ברנור לא אומר אמת". חדד הבהיר לשופטים כי זכותו להציב את שתי הגרסאות הסותרות זו מול זו: "או שברנור משקר או שהיועץ לא אומר אמת. אני רשאי לעשות את זה".

חדד מטיח האשמות קשות במשטרה ובפרקליטות: "נעשו שלא כדין"

לפני כשעה|אפרת ברינר

התובעת עורכת הדין קרן התנגדה לאופן שבו הוצגו דבריו של ברנור, וטענה כי ההגנה מקריאה קטע חלקי ומבודד ויש לקרוא גם את המשך הפרוטוקול. לדבריה, בחלקים נוספים של עדותו הבהיר ברנור כי האישורים המבצעיים שקיבל הועברו אליו באמצעות ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה דאז, ניצב מני יצחקי.

6+

התביעה ביקשה מבית המשפט לערוך הבחנה משפטית ברורה בין עצם העלאת שמו של אשל במסגרת דיון רחב בלשכת מנדלבליט לבין מתן אישור חוקי ומפורש לביצוע האזנת סתר. חדד השיב כי בכוונתו להציג לעד את הדברים במלואם, אך עמד על דעתו שברנור קבע בעדותו באופן חד-משמעי שהנושא אכן הובא בפני היועץ.

"יותר גרוע מטעות": מנדלבליט בעדות חריגה על התנהלות המשטרה

לפני כשעה|אפרת ברינר

לאחר שליבון המחלוקת מול התביעה הסתיים ומנדלבליט הוחזר לאולם הדיונים, שאל אותו חדד פעם נוספת האם נושא האזנת הסתר לאשל הובא בפניו מראש, ומנדלבליט חזר והשיב: "לא עלה". השופט עודד שחם העיר לסנגור כי סוגיה זו כבר נשאלה ונענתה בידי העד.

6+

חדד המשיך וביקש לברר כיצד הועברו האישורים שחוקרי המשטרה טענו כי החזיקו בהם. חדד: "אתה יודע, אמר כורש שהאישורים הגיעו מראש אח"מ, מני יצחקי". מנדלבליט השיב: "נכון". בהמשך נשאל מנדלבליט האם שוחח על נתן אשל עם ברנור או עם יצחקי, והשיב: "על נתן אשל? לא זוכר במאה אחוז. לדעתי זה עלה בדיון".

חדד מיהר לחדד ולהבהיר כי שאלתו מתייחסת לשיחות ולבירורים שהתקיימו בדיעבד, לאחר שההאזנה כבר נחשפה ועוררה סערה, ולא להסכמה או אישור שניתנו כביכול לפני ביצועה. מנדלבליט הסביר בתגובה כי בישיבות העבודה שניהל נכחו כדרך קבע הן יצחקי והן ברנור, וכי במסגרת אותם דיונים נדונו פעולות שכבר בוצעו בשטח לצד תוכניות חקירה עתידיות.

6+

שורש המחלוקת בין דיון כללי לאישור קונקרטי: העימות סביב האזנת הסתר לנתן אשל מתמקד בשאלה האם עצם הזכרת שמו של מקורב בדיון אצל היועץ המשפטי לממשלה יכולה להכשיר פעולת מעקב פולשנית. ההגנה טוענת כי מנדלבליט לא נתן היתר חוקי לפעולה וכי עדות ברנור יצרה מצג שווא בפני בית המשפט, בעוד התביעה מבקשת להפריד בין הנחיות פנימיות שהעביר ראש אח"מ לבין אישור פורמלי של היועמ"ש, ובין שיח כללי לבין היתר האזנה ספציפי.

לאורך כל עדותו עומד מנדלבליט על גרסתו העקבית, שלפיה לא ידע מראש על הפעלת אמצעי ההאזנה כלפי אשל. מנדלבליט הדגיש כי כאשר נודע לו על הפעולה היא עוררה את התנגדותו המיידית, והוא הורה לחוקרים לפרק ולהסיר את עמדת ההאזנה ללא דיחוי.

6+

הצבעת ההגנה על סתירה חזיתית בין בכירי מערכת האכיפה – ראש יאח"ה לשעבר מזה והיועץ המשפטי לממשלה מזה – נועדה לקעקע את אמינות עדויות החוקרים ולערער את חוקיות הפעולות בתיקי האלפים. עימות גרסאות זה מהווה נדבך קריטי בביסוס טענת "הגנה מן הצדק", במטרה להוכיח כי רשויות החקירה פעלו בחוסר סמכות, תוך עקיפת הדרג המאשר ומסירת דיווחים סותרים בבית המשפט.