טענות חמורות להסתרת חומרי חקירה מההגנה עלו הבוקר (ראשון) בבית המשפט המחוזי בירושלים, במהלך חקירתו הראשית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. סנגורו של רה"מ עו"ד עמית חדד, טען כי מידע הנוגע להאזנות סתר שביצעה המשטרה במרץ 2017 לא הועבר להגנה במלואו, וכי מדובר בפעולות שנעשו ללא אישורו של מנדלבליט. במהלך הדיון הודיע חדד כי בכוונתו להציג תכתובות דואר אלקטרוני שלטענתו יוכיחו שהאזנות הופסקו בשל היעדר אישור מתאים, בניגוד לגרסה שעלתה בעדויות קודמות. התביעה התנגדה להמשך קו השאלות, והוויכוח בין הצדדים התנהל בפני השופטים לאחר שהעד הוצא מהאולם.
במוקד העימות המשפטי עמדה טענת ההגנה כי המשטרה ביצעה האזנות סתר במסגרת חקירות ראש הממשלה מבלי שקיבלה תחילה את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה, וכי המידע על אודות פעולות פולשניות אלו הוסתר מצוות ההגנה ולא נמסר להם כנדרש. עו"ד חדד ביקש להציג למנדלבליט על דוכן העדים את צווי האזנת הסתר ואת המסמכים הנלווים להם, במטרה לברר אילו נושאים נחקרו בפועל ומה ידע עליהם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר בזמן אמת ובדיעבד: "אני רוצה להסביר כמה דברים חשובים. בניגוד למה שנאמר, לא רק שזה הוסתר, זה הוסתר מאיתנו כמה פעמים".
ההודאה של מנדלבליט על האזנות הסתר במשטרה – והסערה באולם
לדבריו של הסנגור, ההגנה מבקשת להוכיח כי המחלוקת אינה נוגעת רק לחריגה נקודתית מנוהל או לפעולה טכנית מסוימת שבוצעה ללא אישור, אלא לאיסוף מידע ולפתיחת חקירות בתחומים שלמים שלא הותרו בידי מנדלבליט: "זה לא רק פעולת חקירה. אלו נושאים שלמים שהוא לא אישר". חדד הדגיש כי בכוונתו לבדוק בדיוק אילו אישורים הוענקו למשטרה, ומה בדיוק נאמר לשופטי בית המשפט בעת הגשת הבקשות להוצאת צווי האזנות הסתר.
הטענות הקשות הללו הועלו לאחר שמנדלבליט עצמו אישר בעדותו כי המשטרה יזמה וביצעה האזנות סתר ללא הסכמתו המוקדמת, והודה כי נדהם לחלוטין כשנודע לו על הפעולה: "הציפייה הייתה דבר כזה: ככל שרוצים אותו, יבואו בפניי. זה לא נעשה. כשבאו אליי לבקש אישור, לא ביקשו". כאשר נשאל מנדלבליט כיצד נודע לו על קיומן של ההאזנות, השיב בכנות כי אינו זוכר את נסיבות הגילוי, אך שב ואישר את תחושת ההפתעה שליוותה אותו: "לא זוכר. זוכר שזה הפתיע אותי. אני זוכר את הפעולה, לא זוכר איך. אני לא רוצה לנחש".
בפעם השישית: מנדלבליט שב לדוכן העדים במשפט נתניהו
חדד המשיך וביקש לאשר כי בעקבות הגילוי דרש מנדלבליט להפסיק את ההאזנות באופן מיידי. חדד: "אתה אומר שזה הרגיז אותך, וזה נעשה מאחורי גבך, וביקשת לחדול את האירוע מיד כשגילית". מנדלבליט: "נכון, זה מה שאני זוכר". עם זאת, כאשר נשאל מנדלבליט האם דרש לבצע תחקיר או בדיקה מקיפה כדי לברר כיצד בוצעה הפעולה מאחורי גבו וללא אישורו, השיב כי אינו זוכר.
במהלך הדיון הזכיר חדד את עדותו של חוקר המשטרה תת-ניצב כורש ברנור, אשר העיד בעבר כי קיבל הוראה להסיר את עמדת ההאזנה, וייחס את ההחלטה לפעולה שנעשתה באישורו של היועץ המשפטי לממשלה. הסנגור חלק בתוקף על גרסה זו, והודיע כי בכוונתו לחשוף תכתובות דואר אלקטרוני שיוכיחו כי הסיבה האמיתית להסרת העמדה הייתה היעדר אישור חוקי מתאים.
מנדלבליט הופתע מהחשדות שהציגה המשטרה נגד נתניהו
חדד טען כי מידע קריטי זה נמנע במכוון מההגנה, על אף שהיה עשוי להיות בעל משקל מכריע לבחינת חוקיות פעולות החקירה: "נראה את המיילים, שזה הוסתר מאיתנו, מההגנה. יכול להיות שהייתה ידיעה לאחד מצדדי המשפט. דברים נעשו לא כדין". בדבריו ביקש חדד להמחיש כי ההגנה נותרה באפלה ולא קיבלה בזמן אמת את מלוא התמונה על אודות האזנות הסתר, ובמיוחד על הנסיבות המדויקות שהובילו להפסקתן המיידית.
חדד קשר באופן ישיר בין טענת ההסתרה לבין השאלה אילו נושאים הותר למשטרה לחקור במסגרת תיקי האלפים. לדבריו, האזנות הסתר בוצעו במרץ 2017, בעוד שהאישורים שנתן מנדלבליט נגעו לשני תחומים מוגדרים בלבד: קבלת טובות הנאה מאנשי עסקים בתיק 1000 והשיחות המוקלטות בין נתניהו לארנון מוזס בתיק 2000.
הסנגור טען כי באמצעות האזנות הסתר נאסף מידע רגיש על נושאים אחרים לחלוטין, ובהם תאגיד השידור הציבורי ועניינים פוליטיים שונים, והטיח: "יש פה נושאים שלמים, חקירות שלמות על ראש הממשלה שנפתחו ללא אישור יועץ". בהמשך הציג חדד בקשות רשמיות להאזנות סתר שכללו חשדות לעבירות שוחד, שיבוש מהלכי חקירה והדחה בחקירה, לצד התייחסות לעיתון "ישראל היום". מנדלבליט הבהיר בעדותו כי אינו מכיר טענה שלפיה נתניהו קיבל שוחד הקשור לעיתון במעטפות דולרים, והשיב: "לא סיפרו. לא מכיר סיפור כזה".
כאשר הוצגו בפניו סעיפי העבירות הנוספים שהופיעו במסמכי המשטרה, אמר מנדלבליט: "מה שאתה מראה, סוגי עבירות אלה לא מתחברים לנושאים שאישרתי לחקור". לצד זאת, שב מנדלבליט והדגיש כי אישוריו ניתנו לפי נושאי חקירה כלליים ולא לפי סעיפי עבירה ספציפיים.
העימות באולם החריף כאשר ביקש חדד להמשיך ולהציג למנדלבליט את הצווים ואת מלוא המידע הנוגע להאזנות הסתר. נציג התביעה, עורך הדין יונתן תדמור, טען כי העד כבר הבהיר שאינו מכיר את מלוא הפרטים, ולכן אין הצדקה להמשיך ולחקור אותו בנושאים שאינם בידיעתו האישית: "העד אישר שורת תשובות שלא ידע. הוא לא יודע את הפרטים, לא ראה, והכיוון הזה מוצה. הוא לא יכול לסייע לו למה האזינו ולמה לא".
השופטת פנתה לסנגור וביקשה להבין מה התועלת בהמשך הצגת השאלות על פעולה שמנדלבליט לא ידע עליה בזמן אמת. חדד השיב בנחרצות כי בכוונתו להציג לעד את הצווים כדי לברר מה נודע לו לאחר גילוי ההאזנות: "אנחנו הולכים לשאול על הצווים, להראות לו אותם. אנחנו טוענים שהמשטרה חקרה נושאים ללא אישור היועמ"ש".
השופט משה בר-עם שאל מהי השאלה המדויקת שהסנגור מבקש להפנות למנדלבליט. חדד: "באילו נושאים בוצעה האזנה בסתר?" בר-עם הקשה: "ואם הוא לא ידע?". חדד טען: "בדיעבד הוא ודאי יודע. בכל מקרה שיגיד מה אמרו לו".
בהמשך הדיון ביקשה השופטת למקד את החקירה, לאחר שחדד חזר והדגיש את טענותיו על אודות המידע שלא הועבר לצוות ההגנה. כאשר העירה השופטת כי "הולכים אחורה", השיב חדד: "זה עקב בצד אגודל, לא הולכים אחורה בתחומים שניתנו לנו". לאחר חילופי הדברים הודיעה השופטת: "נקבל את ההתנגדות".
למרות החלטת בית המשפט, המשיך חדד לטעון כי מדובר בסוגיה מהותית שחובה לברר עד תום, וביקש לדעת ביחס לאילו חשדות הוצאו צווי האזנות הסתר: "יש אירוע, את זה חייבים למצות". השופט עודד שחם התערב וביקש מהסנגור להתקדם בקו החקירה, תוך שהוא מבהיר כי אין הצדקה לבירור ממצה של כל פרטי הפעולה באמצעות עד שכבר הצהיר לפרוטוקול שאינו מכיר אותם. למרות החלטת השופטים, המשיך חדד להציג שאלות הנוגעות לתחומי החקירה שאושרו בפועל ולחשדות שנכללו במסמכי המשטרה.
טענות ההגנה בדבר הסתרת מידע משתלבות בקו החקירה המרכזי שמוביל עו"ד עמית חדד בעדות מנדלבליט. קו זה מתמקד באופן פתיחת תיקי האלפים, בהיקף הסמכויות שניתנו למשטרה ובחוקיות הפעולות שבוצעו לאורך הדרך. הטענה המרכזית היא שרשויות האכיפה נמנעו מלהעביר להגנה מסמכים קריטיים, ובהם תכתובות המעידות על כך שעמדות האזנה הוסרו בשל היעדר אישור חוקי של היועץ המשפטי לממשלה.
בדיונים הקודמים אישר מנדלבליט כי היו פעולות חקירה שבוצעו ללא ידיעתו, ובהן מקרים שעוררו את התנגדותו המפורשת. מנגד, הוא הסביר כי על פי תפיסתו לא נדרש אישורו האישי לכל צעד משטרתי, אלא להחלטות מרכזיות הנוגעות לחקירת ראש ממשלה מכהן. בדיון הנוכחי ביקשה ההגנה לקבע מסמרות בכך שהמשטרה הרחיבה את החקירה לחשדות חמורים כמו שוחד ושיבוש, ואספה חומרים בעניינים פוליטיים ובתאגיד השידור, מבלי שניתנה לכך כל הסכמה.
העימות בבית המשפט והכוונה להציג תכתובות דואר אלקטרוני נוספות נועדו לבסס תשתית עובדתית ומשפטית מוצקה לטענת "הגנה מן הצדק". חשיפת פגמים חמורים בהתנהלות גורמי החקירה, פעולה בניגוד לחוק יסוד ואי־מסירת חומרי חקירה מהותיים להגנה לאורך שנים, עשויות להוות שיקול מרכזי בהחלטת השופטים בשלב מאוחר יותר ביחס לקבילותן של ראיות שנאספו ולביטול סעיפי אישום בתיק.
