מנדלבליט חושף: המשטרה האזינה למקורב לנתניהו ללא אישורי

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט אישר היום (ראשון), במהלך חקירתו הראשית במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו, כי המשטרה לא דיווחה לו מראש על האזנת סתר לטלפון של נתן אשל, מקורבו של ראש הממשלה. בתשובה לשאלות סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, סיפר מנדלבליט כי גילוי הפעולה עורר את כעסו וכי דרש להסיר את עמדת ההאזנה. הדברים נאמרו לאחר שההגנה הציגה מסמך משטרתי שממנו עולה כי החוקרים צפו מראש שייקלטו שיחות בין אשל לנתניהו ולנבחרי ציבור נוספים.

6+

במהלך הדיון הציג עורך הדין עמית חדד מסמכים הנוגעים להאזנות הסתר שביצעה המשטרה במסגרת חקירות תיקי האלפים, והתמקד בצו שהוצא לקווי הטלפון של נתן אשל. במסמך שהוקרן על גבי המסכים בבית המשפט נכתב במפורש כי אשל מקיים קשר טלפוני עם מי שהוגדר במסמך "החשוד העיקרי", וכי בעמדת ההאזנה צפויות להיקלט בסבירות גבוהה שיחות עם ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת, שחלקן עשויות להיות מוגנות בחיסיון על פי דין.

חדד מטיח האשמות קשות במשטרה ובפרקליטות: "נעשו שלא כדין"

לפני 58 דקות|אפרת ברינר

חדד טען בפני בית המשפט כי תכלית ההאזנה לאשל הייתה למעשה איסוף שיחות ישירות בינו לבין נתניהו, וביקש לברר מול מנדלבליט האם כוונה זו הובאה לידיעתו. חדד: "אמרו לך על האזנת סתר שהמטרה הייתה, לשיטתנו, להאזין לשיחות שלו עם ראש הממשלה? דווח לך?". מנדלבליט השיב: "לא דווח. מההתחלה לא דווח".

6+

בהמשך החקירה ביקש חדד לברר מה היו צעדיו של מנדלבליט ברגע שבו התגלתה לו הפעולה המשטרתית. חדד שאל: "בדיעבד?" לכך השיב מנדלבליט: "מה שעלה בדיון, האמת אני לא זוכר. אני זוכר שזה הרגיז אותי מאוד. הדבר הקונקרטי הזה, ברור שזה קשור לראש הממשלה, זה הפריע לי מאוד".

מנדלבליט הופתע מהחשדות שהציגה המשטרה נגד נתניהו

לפני כשעה|אפרת ברינר

מנדלבליט הבהיר בעדותו כי ציפה מהחוקרים להגיע אליו בטרם נקיטת צעד פולשני ורגיש מסוג זה בסביבתו של ראש הממשלה, על מנת שיוכל לשקול את מלוא הנימוקים וההצדקות לפעולה. לדבריו, נשללה ממנו האפשרות לבחון את המהלך: "לשכנע אותי למה לאפשר דבר כזה, וזה לא קרה. לכן דרשתי להסיר את זה". כאשר נשאל חדד האם דרישתו הנחרצת נרשמה בפרוטוקול של ישיבות העבודה, השיב מנדלבליט: "אני מניח שכן, לא יודע".

6+

בהמשך עדותו חידד מנדלבליט את גבולות המעורבות שלו, והסביר כי אף שאינו נדרש לאשר כל פעולה טקטית במסגרת החקירה השוטפת, הרי שבמקרה של האזנת סתר לדמות כה קרובה לאשל היה ברור מאליו כי הסוגיה חייבת לקבל את אישורו האישי: "אם רוצים ללכת לנתן אשל, יבואו אליי".

ההודאה של מנדלבליט על האזנות הסתר במשטרה – והסערה באולם

לפני כשעה|אפרת ברינר

חדד עמד על כך שהאזנת סתר מהווה אמצעי חקירה חריג וקיצוני, המחייב בדיקה משפטית קפדנית של התנאים המאפשרים את הפעלתו. מנדלבליט הסכים עקרונית עם הקביעה כי נדרשת תשתית ראייתית מתאימה להפעלת כלי זה, אך ציין כי אינו יכול לקבוע מסמרות לגבי כל מקרה ומקרה מבלי לבחון את פרטיו המדויקים.

6+

ההגנה הדגישה לאורך הדיון כי הבקשה הרשמית להאזנת הסתר כללה התייחסות גלויה וישירה לאפשרות הממשית של קליטת שיחות עם נתניהו ועם נבחרי ציבור אחרים, דבר שלטענתה מוכיח כי מטרת המהלך הייתה לעקוף את הצורך באישור לחקירת ראש הממשלה.

מנגד, נציגי התביעה טענו כי הצו השיפוטי כוון ישירות נגד נתן אשל עצמו וכי החשדות שעמדו בבסיס הבקשה נגעו למעשיו שלו בלבד. לשיטת התביעה, אזכורו של ראש הממשלה במסמך נועד לשמש רקע עובדתי כללי בלבד, ולא שינה את זהותו של מושא ההאזנה העיקרי.

6+

מנדלבליט סיכם והבהיר כי אינו זוכר את כלל פרטי הדיונים שנערכו לאחר חשיפת הפרשה, אך שב ועמד בתוקף על כך שהאזנת הסתר מעולם לא הובאה לאישורו מראש, וכי התנגד לה נחרצות ודרש את ביטולה המיידי ברגע שנודע לו עליה.

הדיון בעניינו של נתן אשל ממחיש את המורכבות המשפטית שנוצרת כאשר זרועות החקירה מפעילות אמצעים מיוחדים נגד מקורבים פוליטיים ואישיים של ראש ממשלה מכהן. חוק יסוד: הממשלה מעניק חסינות פרוצדורלית המחייבת את הסכמת היועץ לפתיחת חקירה נגד ראש הממשלה, והפעלת האזנת סתר לגורם המקיים עמו קשר יומיומי מעלה טענה למעקף מכוון של הוראות החוק.

6+

הסכנה לפגיעה בחיסיון ושיחות נבחרי ציבור: המסמך המשטרתי שחשפה ההגנה חשף כי החוקרים היו מודעים מראש לכך שבעמדת ההאזנה ייקלטו שיחות של ראש ממשלה, שרים וחברי כנסת – שיחות בעלות רגישות מדינית, פוליטית ואישית, שחלקן עשויות לחסות תחת חסיונות חוקיים. עובדה זו חידדה את עמדתו של מנדלבליט, שלפיה מדובר בפעולה בעלת השלכות רוחב שלא ניתן היה להפעילה כעניין משטרתי שגרתי.

משמעות הנושא במשפט: חשיפת המסמך והודאתו של מנדלבליט כי המשטרה פעלה ללא ידיעתו ועוררה את כעסו מחזקות את קו ההגנה המבקש להוכיח כשלים מערכתיים וחריגה מסמכות בניהול תיקי האלפים. ההגנה שואפת להראות כי החוקרים פעלו באופן עצמאי וללא פיקוח נאות של היועץ המשפטי לממשלה, דבר שעשוי להוות נדבך משמעותי בטיעוניה לפסילת ראיות ולביסוס טענת "הגנה מן הצדק".