צעקות וחילופי דברים חריפים נרשמו הבוקר (חמישי) במהלך יום העדות החמישי של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, ד"ר אביחי מנדלבליט, במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו. סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, התעמת בקול רם עם התובע יונתן תדמור לאחר שזה העיר במהלך חקירת העד, ובהמשך התפתחה מחלוקת משפטית נוספת בין ההגנה לתביעה סביב שאלות הנוגעות לחקירת ארי הרו ולמגעים עמו לקראת עדות מדינה.
העימות הקולני הראשון התרחש כאשר חדד הציג קטעים מתוך כתבה של העיתונאית דנה ויס, שבה הובאו דברים שיוחסו למנדלבליט בנוגע לבדיקות נגד נתניהו. חדד ביקש לברר האם הדברים שנאמרו בכתבה משקפים נאמנה את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר.
במהלך חילופי הדברים, התובע יונתן תדמור העיר הערה, מה שהוציא את חדד משלוותו. סנגורו של נתניהו הרים את קולו בחדות וצעק: "אל תעיר לי! אני מדבר!". בהמשך הטיח בתביעה בכעס: "הוא קוטע אותי ואז תדמור מרשה לעצמו להעיר לי למה אני קוטע עד שקוטע אותי". בעקבות המהומה הקולנית, השופטת התערבה וביקשה מחדד להירגע ולהציג את שאלתו באופן ענייני.
בהמשך הדיון פרצה מחלוקת דרמטית נוספת, הפעם סביב נסיבות חקירתו של ארי הרו ביולי 2016 והמגעים שנוהלו עמו סביב האפשרות שיהפוך לעד מדינה. חדד הציג קטע מחקירת הרו, שבה התייחס קצין המשטרה מומי משולם לאפשרות שהרו ייוועץ בעורך דינו, לצד נושאים נוספים שעשויים להיכלל בשיח. חדד טען כי הדברים מלמדים על קיומם של מגעים מוקדמים ביותר לעדות מדינה, עוד בטרם החל הרו כלל להשיב לשאלות החוקרים.
בשלב זה קם נציג התביעה, עו"ד גילדין, והתנגד להמשך קו השאלות. בעקבות ההתנגדות, התבקש מנדלבליט לצאת מהאולם, והצדדים החלו לנהל דיון משפטי נוקב סביב השאלה האם ניתן לדרוש מהיועמ"ש לשעבר להשיב על כל פרט בהתנהלות המשטרה בשטח.
התובע עו"ד גילדין טען כי אין כל הצדקה לדרוש מהיועץ המשפטי לממשלה לשעבר לתת דין וחשבון על כל פעולה ופעולה אופן שבו ניהלו החוקרים את חקירתו של ארי הרו. לדבריו, עצם העובדה שמנדלבליט אישר את עצם קיום החקירה אינה הופכת אותו למי שחייב להכיר או להיות אחראי על כל פרט טכני שביצעו החוקרים בשטח.
גילדין הסביר כי אם ההגנה סבורה שנפל פגם מהותי בהליך החקירה, היא רשאית להעלות את טענותיה בפני בית המשפט, אך אין בכך שום הצדקה להרחיב ללא הגבלה את היקף השאלות המופנות למנדלבליט על דוכן העדים.
מנגד, השופט משה בר-עם התערב במחלוקת והבהיר כי יש לעשות הבחנה ברורה בין שאלות קטנוניות על אופן ניהול החקירה לבין טענות שלפיהן חוקרי המשטרה פעלו באופן אקטיבי וביצעו פעולות שלא נכללו כלל באישור שנתן היועץ המשפטי לממשלה. לדבריו, אם אכן בוצעו בשטח פעולות החורגות מהסמכות או מגדר האישור המדויק שניתן מלמעלה, מדובר בנושא בעל רלוונטיות ישירה לבירור במשפט.
עו"ד גילדין הסכים עקרונית עם הקו שהציג השופט, והסביר כי אם היועץ אישר למשל חקירה בחמישה נושאים מסוימים, אך החוקרים חרגו ועסקו בנושא נוסף שלא קיבל אישור, הדבר עשוי להיות רלוונטי לבחינה. עם זאת, ביקש להגביל את השאלות אך ורק לפרטים הנוגעים לאישורים עצמם ולא להפוך את הדיון לבירור פתוח על כל פעולה קטנה שביצעו החוקרים.
העימותים הסוערים התרחשו על רקע הניסיון העיקש של ההגנה לחשוף ולברר את גבולותיהם המדויקים של האישורים שנתן מנדלבליט בראשית דרכן של חקירות נתניהו. במהלך הדיון הציג חדד שורה של פרוטוקולים ועדויות של חוקרי משטרה, וביקש לברר אילו פעולות אושרו מראש והאם התגלו מקרים שבהם חוקרים פעלו מחוץ למסגרת שנקבעה להם.
מנדלבליט אישר מצדו כי חלק מההנחיות שנתן אכן כללו פירוט של זהות הנחקר, נושא החקירה ומעמדו, אך שב והדגיש כי ניתנו במקביל גם אישורים לבדיקת נושאים נוספים. המחלוקת על היקף השאלות המותרות הוסיפה ללוות את הדיון, בזמן שההגנה המשיכה להציג מסמכים על שלביה הראשונים של הפרשה.
