היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, הודה הבוקר (שלישי), במהלך יום עדותו השלישי במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, כי אינו זוכר אם אישר לחקור את נתניהו בחשד לשוחד. במהלך חקירתו בידי סנגור ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד, הבהיר מנדלבליט כי הוא זוכר שאישר לחקור את נתניהו באזהרה בתיקי האלפים, אולם כאשר התבקש לפרט את העבירות שבגינן ניתן האישור, התקשה להשיב. חדד טען כי הדברים אינם מתיישבים עם המסמכים שהוצגו בבית המשפט, והאשים את מנדלבליט בכך שהוא מסתמך על מזכר שקרא לקראת עדותו ולא על זיכרונו מהאירועים.
בפתח החקירה חזר חדד למסמך מ-5 בפברואר 2018, שבו נדונה האפשרות לחקור את ראש הממשלה באזהרה. במסמך הופיעה האמירה: "בהתחשב בזה שכולם מוסכמים שהוא חשוד באזהרה, זה הדבר הבא". חדד ביקש לברר אם מדובר בדברים שאמר מנדלבליט עצמו, אך היועץ המשפטי לשעבר השיב שאינו זוכר. בהמשך התעקש מנדלבליט כי הוא זוכר את עצם מתן האישור לחקור את נתניהו: "אני זוכר שאישרתי לחקור את ראש הממשלה באזהרה", אמר.

בפעם השלישית: אביחי מנדלבליט שב הבוקר לדוכן העדים
חדד ביקש לדייק: "באיזו אזהרה אישרת לחקור את ראש הממשלה? אמרת שאתה זוכר". מנדלבליט התקשה להשיב והשיב כי הוא מנסה להיזכר, כשהוא מציין כי ביחס לתיקי 1000 ו-2000 דובר על "טוהר מידות", אך בנוגע לתיק 4000 זיכרונו פחות ברור, וכי את "נוסח האזהרה הקונקרטי אני לא זוכר". בשלב זה התערבה השופטת וביקשה לברר את דבריו ביחס לעבירת השוחד: "אתה לא זוכר שאישרת שוחד? אתה לא זוכר?" שאלה. מנדלבליט השיב פעם נוספת: "לא זוכר". בהמשך הבהיר כי הוא זוכר שאישר לחקור את נתניהו באזהרה בתיקים השונים, אך אינו יכול לומר בוודאות מה היה הנוסח המדויק שאושר בכל אחד מהם.
תשובותיו של מנדלבליט הובילו לעימות חריף עם חדד, שטען כי היועץ המשפטי לשעבר אינו מתאר את הדברים כפי שאירעו בפועל והטיח בו: "כל מה שאמרת עכשיו שגוי". חדד טען כי מנדלבליט עבר הכנה לקראת עדותו, שבמהלכה קרא מזכר המתייחס לאישורי החקירה, וכי הביטוי "טוהר מידות" שאותו הזכיר מקורו במסמך הזה ולא בדברים שאמר בזמן אמת: "ישבת להתכונן לעדות בבית המשפט, קראת את המילים 'טוהר מידות' מהמזכר, תצהיר שלך שהוא שגוי. מהמזכר השגוי שלך אתה מביא לבית המשפט דברים שמעולם לא אמרת", טען.

"אין מקום לפתוח בחקירת נתניהו": חדד חושף את המסמך שהוסתר
בהמשך שאל חדד אם מעולם לא השתמש בביטוי טוהר המידות, ומנדלבליט דחה את הטענה: "אני זוכר שהשתמשתי, זה מה שאני זוכר". חדד הודיע כי בכוונתו לעבור על הפרוטוקולים ולבדוק אם הביטוי אכן מופיע בהם, ומנדלבליט השיב: "גם אם לא מופיע בפרוטוקולים, זה מה שאני זוכר". חדד טען כי הביטוי אינו מופיע גם בנוסחי האזהרה שנמסרו לנתניהו, והוסיף כי יציג את המסמכים כדי להוכיח זאת.
במהלך חילופי הדברים התפתח עימות קולני בין חדד לבין נציגי התביעה. כאשר תירוש ביקשה לאפשר למנדלבליט להשלים את תשובתו, חדד הרים את קולו: "מקהלה מצד התביעה לא תהיה! אני אומר לכבודכם, נצא להפסקות עד שהם יירגעו!" קרא. תירוש השיבה: "אתה לא מאיים!" השופטת התערבה וביקשה להרגיע את הרוחות: "עו"ד חדד, אני מבקשת, תורידו טונים", אמרה.

התנגדה, חזרה בה – ושוב התנגדה: העימות הסוער בין חדד לתירוש
בהמשך נמשכו חילופי הדברים סביב השאלה אם ניתן להסתמך על פרוטוקולים שבהם חלק מהתוכן הושחר, ואם ייתכן שהמונחים שעליהם העיד מנדלבליט מופיעים דווקא בחלקים שלא נמסרו להגנה. תירוש ציינה כי אינה יכולה לאשר מה מופיע בחלקים המושחרים, בעוד חדד דחה את האפשרות להסתמך על מידע שלא הועבר להגנה וטען כי לא ניתן לייחס למסמכים תוכן שאינו גלוי.
בעקבות חילופי הדברים הוצא מנדלבליט מהאולם, והצדדים המשיכו להתווכח על משמעות המסמכים. תירוש הסבירה כי בית המשפט הורה למסור להגנה את אישורי היועץ המשפטי לממשלה לחקירות, אך לשיטת התביעה אין פירוש הדבר שחובה לחשוף גם כל התייחסות לנוסח האזהרה. לדבריה, בפרוטוקולים עשויות להופיע התייחסויות לנוסחי האזהרה, אולם התביעה לא ראתה בהן בהכרח חלק מאישור היועץ לפתוח בחקירה.
השופט בר-עם הבהיר כי דבריו הקודמים התייחסו לאישור לפתיחת חקירה, ולא לנוסח האזהרה: "את המינוח 'נוסח אזהרה' – לא עסקתי בזה, לא הזכרתי את זה", אמר. חדד חלק על ההבחנה הזאת וטען: "השאלה מה אישר לחקור היא חלק מהאישור באמת! אני לא מבין על מה מדברים. מה אישר לחקור?", כשהוא מדגיש שלא ניתן להפריד בין עצם ההחלטה לחקור את ראש הממשלה לבין העבירות שבגינן ניתן האישור. בהמשך שב וטען כי הביטוי "טוהר מידות" אינו מופיע במסמכים הגלויים, וכי מנדלבליט אימץ אותו ממזכר שקרא במהלך הכנתו לעדות.
לאחר שמנדלבליט שב לאולם, חזר חדד לשאלות על המסמך מ-5 בפברואר 2018. מנדלבליט עמד על כך שהוא זוכר שאישר לחקור את ראש הממשלה באזהרה, אך התקשה לקבוע מה היה נוסח האישור. כאשר השופט בר-עם ביקש להבין למה התכוון באמירה כי חקירת ראש הממשלה היא "הדבר הבא", השיב מנדלבליט: "לחקור את ראש הממשלה". בהמשך נשאל שוב על העבירות שבגינן ניתן האישור: "לגבי תיק 4000 אני לא יודע אם זה שוחד", אמר, אך מיד לאחר מכן הוסיף: "יכול להיות שאמרתי כן לחקור אותו על שוחד".
חדד טען כי מדובר בטעות והבהיר כי לשיטתו, נתניהו נחקר באותה עת בחשד למרמה ולהפרת אמונים ולא בחשד לשוחד: "אתה טועה, מר מנדלבליט. הוא נחקר על מרמה והפרת אמונים, אני אראה לך את זה. אתה טועה", אמר. תירוש התערבה והבהירה כי מדובר בטענת ההגנה, אך חדד השיב כי בכוונתו להציג מסמכים שיתמכו בדבריו.
לקראת המשך החקירה ביקש חדד לבדוק את המסמך מ-5 בפברואר 2018 שהוצג על המסך. הוא חיפש בו את הביטוי "טוהר מידות" ולאחר מכן את המילה "שוחד", וטען כי שני המונחים אינם מופיעים בחלקים הגלויים של המסמך. חדד פנה למנדלבליט וביקש את אישורו לכך.
מנדלבליט השיב: "אני לא יודע, במה שלא מושחר לא מופיע", כשהוא מאשר את השאלה המתייחסת אך ורק לחלקים שאינם מושחרים. בהמשך התמקד חדד בניסוח המופיע במסמך, וטען כי מדובר באמירה שאפשר לפרש בדרכים שונות ולא באישור מפורש לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה בעבירה מסוימת: "מהטקסט עצמו לא ברור, נכון? זה לא ממש אישור 'אני מאשר לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה בעבירת כך וכך'", שאל. חקירתו של מנדלבליט ממשיכה לעסוק בלב המחלוקת סביב חוקיותם, היקפם ונוסחם המדויק של אישורי החקירה שניתנו בתיקי האלפים.
היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, הודה כי נוסח האזהרה שנמסר לראש הממשלה בתיק 4000 מתאים יותר לעבירת הפרת אמונים מאשר לעבירת שוחד. הדברים נאמרו לאחר שסנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, הציג בפניו את נוסח האזהרה והצביע על ההבדל בין קבלת טובות הנאה "בעד פעולה", המאפיינת עבירת שוחד, לבין קבלתן "בזיקה לתפקיד". מנדלבליט השיב: "הניסוח הזה באמת יותר מתאים להפרת אמונים", אך הבהיר כי ביקש לשמור על שיקול דעת בין שתי העבירות. הדברים מקבלים משמעות מיוחדת על רקע עמדת הפרקליטות, שהתעקשה להותיר את אישום השוחד בתיק 4000.
